חדש בכנסת. יום העוני הבינלאומי, נציב החברה האזרחית

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

חדש בכנסת. יום העוני הבינלאומי, נציב החברה האזרחית

04/02/2012

חדש בכנסת. יום העוני הבינלא�...

חוקים חדשים פרי יוזמה של עמותת ידיד שהונחו לאחרונה על שולחן הכנסת

שתי הצעות חוק חדשות שיזמה וכתבה עמותת "ידיד" הונחו לאחרונה על שולחן הכנסת.

 

הראשונה: הצעת חוק היום לציון המאבק בעוני
עשרים חברי כנסת חתמו על הצעת החוק לציון היום הבינלאומי למאבק בעוני שכתבה ויזמה עמותת "ידיד" ואשר את חקיקתה מוביל ח"כ דניאל בן-סימון.


מטרת הצעת החוק, אשר תוצג בהרחבה בכנסת בעוד כשבועיים, להעלות לשיח הציבורי את תמונותיהם של האנשים החיים בעוני ואת המאבק שיש לקיים כדי לאפשר לכל אדם לשבור את מעגל העוני בו הוא חי.
עם חברי הכנתס נמנים: שלי יחימוביץ', איתן כבל, שלמה מולה, נחמן שי, אורית זוארץ, דב חנין, זבולון אורלב, אורי מקלב, עפו אגבאריה, מגלי והבה, אברהם מיכאלי, יצחק וקנין, אחמד טיבי, אריה ביבי, זאב בילסקי, יעקב כץ, יוחנן פלסנר, ניצן הורוביץ, מירי רגב


בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי :
הצעת חוק זו מבקשת להעלות את נושא העוני והמאבק בו אל ראש סדר היום הציבורי, על ידי קביעת יום לציון המאמץ למיגור העוני שיחול בתאריך 17 באוקטובר ויצוין על ידי הכנסת, מוסדות המדינה, צה"ל ומוסדות החינוך.
מטרת חוק זה היא לשמור על הנושא ועל הטיפול בו באור הזרקורים על ידי קביעת יום מיוחד לציון המאבק בעוני, שבו יוכלו המוסדות השונים לבחון את פעילותם במשך השנה שחלפה בנושא זה, ותוכל הכנסת לבחון את פעילות המוסדות הנוגעים בדבר.


ביום 17 באוקטובר 1987 התאספו ברחבת הטרוקדרו בפריס אנשי תנועת העולם הרביעי, פעילי זכויות אדם וזכויות האזרח מכל הארצות. הם חלקו כבוד לקרבנות הרעב, הבורות והאלימות. הם הביעו את אמונתם בזה שהמצוקה אינה מההכרח. הם הצהירו על הזדהותם עם האנשים מכל רחבי העולם הנאבקים במצוקה. באירוע שהפך מאז לסמל בעולם כולו, ואף קיבל את ברכת וחסות האומות המאוחדות, אמר האב ז׳וזף ורז׳ינסקי, ממייסדי תנועת העולם הרביעי כי "בכל מקום בו אנשים נדונים לחיות במצוקה, שם זכויות האדם נרמסות. להתאחד על מנת לדרוש את כיבודן - זוהי חובתנו ומשימת הקודש שלנו". ב-2002 הכריז האו"ם על ה-17 באוקטובר כיום כלל-עולמי לציון המאמץ למיגור העוני. ומאז, מדי שנה מתקיימות בכ-30 מדינות בעולם פעולות הסברה והזדהות עם אנשים החיים בעוני.

השנייה, הצעת חוק נציב החברה האזרחית
הצעת החוק נכתבה במטרה להגן על עצמאותה של החברה האזרחית בישראל. החברה האזרחית הינה מרכיב חשוב ביותר בחיים הדמוקרטיים במדינת ישראל, ומשמשת כלי שאינו בר-תחליף בידי האזרח, להשפיע על התנהלות המדינה ולבקר את פעולותיה. מטבע הדברים, ומשום שרבים מהגופים המשתייכים לחברה האזרחית עוסקים בביקורת על פעולות המדינה, עלול להווצר רצון בקרב הרשויות לצמצם את חירות הגופים הללו. בהצעה זו מוצע כי תוקם נציבות עצמאית, אשר תפקידה יהיה להבטיח את עצמאות החברה האזרחית, ולוודא כי רשויות המדינה אינן מפלות גורמים שונים בחברה האזרחית בכל הקשור למתן תמיכה כספית.

 

הנציב יהיה אחראי להבטחת עצמאותה של החברה האזרחית בישראל, וזאת באמצעות מגוון רחב של פעולות ואמצעים. כך, הנציב מוסמך לחוות דעה מיוזמתו על פעולות שיש בהן כדי לפגוע בעצמאות החברה האזרחית, וכן לטפל בפניות מצד החברה האזרחית בעניין זה. מוצע כי הנציב יהיה רשאי להתערב בהליכים משפטיים כ"ידיד בית המשפט". אחד מאפיקי הפעולה העיקריים של הנציב יהיה הדו"ח השנתי בדבר עצמאות החברה האזרחית בישראל, שישקף תמונת מצב שנתית עדכנית בנושא זה, ויקדם דיון ציבורי בעניינים אשר מסכנים את עצמאות החברה האזרחית. סעיף 12(ה) המוצע הינו מעין "סעיף סל" אשר מאפשר לנציב לנקוט יוזמות, ככל שימצא לנכון, על מנת להגן את עצמאות החברה האזרחית.

 

מוצע כי הנציבות תהיה אחראית על ריכוז המידע בדבר התמיכה הממשלתית בחברה האזרחית – כפי שזו מוסדרת בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 – ארגונו בצורה נגישה ופרסומו. כן מוצע כי הנציבות תפקח על כך שהתמיכה אינה יוצרת הפליה על בסיס פוליטי, באופן שמסכן את עצמאות החברה האזרחית. לשם כך, כל בקשה לקבלת תמיכה תוגש גם לנציבות, והרשות הרלוונטית תיידע את הנציבות בהחלטה. אם החליטה הרשות שלא להיענות לבקשה, תידרש לנמק את החלטה זו בפני הנציבות. מקום בו מוסד חש כי הופלה לרעה, יוכל לפנות לנציבות.

 

לנציב לא תהיה סמכות להורות לרשות כיצד לפעול, מקום בו מצא כי פעולה מסויימת אינה עולה בקנה אחד עם עצמאות החברה האזרחית. סמכותו תהיה לחוות את דעתו כי פעולה שכזו ננקטה (soft law). כמו כן, אם יבחר מי שנפגע לפתוח בהליך משפטי בעניין, יוכל להגיש את דעתו של הנציב כראיה בהליך זה.

 

מוצע כי לנציב תהיה הסמכות לדרוש מהגופים המבוקרים המנויים כל מסמך הנדרש לביצוע תפקידו, וזאת בכפוף לשני סייגים: הראשון עניינו החלטת שר כי אין להעביר את המידע בשל הסיבות המנויות בסעיף; השני עניינו מידע שרשות מוסמכת שלא למסרו על פי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998. בשני המקרים מוסמכת הנציבות לפנות לערכאות מקום בו היא סבורה כי הסירוב הנו שלא כדין.
 

 

שתפו
Please reload