לא רוצים לעמוד בתור לחבילות מזון – מבקשים לשמור על הכבוד

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

לא רוצים לעמוד בתור לחבילות מזון – מבקשים לשמור על הכבוד

02/04/2012

לא רוצים לעמוד בתור לחבילות...

 

זו המסקנה העולה מראיונות שקיימו מתנדבי "הכח להשפיע - תושבים עושים שינוי" מיסודה של עמותת "ידיד" בקרב תושבים המקבלים סיוע מעמותות המזון

"רוצים כבוד. לא רוצים לעמוד בתור בשביל לקבל חבילת מזון שהרבה פעמים אין בה מה שאנחנו צריכים", כך התבטאו בשבועות האחרונים מאות רבות של תושבים – קליינטים קבועים של עמותות המזון ביישובים שונים ברחבי הארץ, וזאת במסגרת סדרת ראיונווות ארוכה שקיימו חברי קבוצות "הכח להשפיע תושבים עושים שינוי" מיסודה של עמותת "ידיד". מדובר בסקר שני שנעשה בנושא זה לאחר שהמדגם הקודם בוצע בדיוק לפני שנה ואף בו היו התוצאות זהות.

 

סיכום של למעלה מ- 540 ראיונות העלה כי רוב מכריע של המשיבים (94%) ביקשו להחליף את קבלת חבילת המזון בעמותה בכרטיס/תלושי מזון שיאפשרו להם לרכוש את המזון לפי בחירתם או לחילופין בקבלת חבילת המזון לביתם מבלי שיצטרכו לעמוד בתור כשהם חשופים לעיני כל בין אילו שביקשו לקבל חבילות מזון לביתם היו כ- 30% אשר ביקשו לקבל מזון מבושל וזאת עקב חוסר יכולתם לבשל בעצמם.

 

רק כ- 5% מהנשאלים אמרו כי יהיו מוכנים להגיע לעמותות המזון כדי לקבל את החבילות וכאחוז אחד הביעו את רצונם להגיע לבתי אוכל (בתי תמחוי) כדי לזכות שם בארוחה חמה ובחברה אנושית.

עוד עולה מן הראיונות כי 66% מצרכני המזון מוכרים במחלקות הרווחה ביישובם וכי מתוך המשיבים 35% הינם נשואים/אות ואילו השאר משפחות חד הוריות ואלמנים/אלמנות קשישים. ל- 30% לערך נכות בדרגות שונות וכ- 40% מהנשאלים הינם מובטלים. 30% גמלאים והשאר עובדים בהיקפי שכר שונים.

 

הרעיון לביצוע הראיונות עלה במוחה של ר.ד. פעילה חברתית אשר נתקלת מידי יום בתושבי השכונות השונות המתלוננים על כך שהעמידה בתור לחלוקת מזון, במיוחד בחגים, רומסת את כבודם. "הרגשתי שצריך לעשות משהו, צריך לעשות מיפוי אמיתי של הצרכים ושל הפתרונות ולהתאים אותם לאנשים. יש קשישים שלא יכולים לבשל וחייבים להביא להם ארוחות מוכנות ומולם אמהות עם ילדים קטנים או משפחות המתקיימות מקצבאות הזקוקות לחבילות עם מזון המתאים להם ומאפשר להם לצרוך את אבות המזון כראוי", אומרת ר.ד.

 

בעמותת "ידיד" אומרים כי למרות שלא מדובר בסקר מייצג אלא בסדרה של ראיונות אישיים הרי שהתוצאות מדברות בעד עצמן והן מעידות חד משמעית על כך שיש צורך לשנות את השיטה לפיה הפתרון המרכזי לבעיית הבטחון התזונתי היא בחלוקת מזון כפי שמתבצעת היום.

 

ב"ידיד" ממתינים להקמתה של המועצה לבטחון תזונתי, שאמורה לקום בימים הקרובים לאחר שאת החוק המייסד שלה כתבו אנשי העמותה וקידמה ח"כ רוחמה אברהם בלילא. לדברי סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, "אני בטוח שהקמת המועצה תביא סוף סוף ללקיחת אחריות מלאה של הממשלה על נושא הביטחון התזונתי של אזרחיה".
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 
לפרטים נוספים : רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" 0545-902096 
 

 רצ"ב  - ניתוח של מחקר שעשה לפני כחודש וחצי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עבור ח"כ רוחמה אברהם בלילא, יו"ר השדולה לבטחון תזונתי בכנסת בנוגע למעורבות שרותי הרווחה בנושא חלוקת המזון.

 

 

 

 מחקר של הכנסת:

 

 

 

·       הרשויות המקומיות אינן רוצות לטפל ברעבים

 

 

 

·       "זוהי אחריותה של הממשלה"

 

 

 

·       64%  מהרשויות מפנות את הנזקקים אל עמותות המזון.

 

 

 

·       רק 30% מהרשויות מקדישות תקציב מיוחד למזון לרעבים.

 

 

 

·       רוב הנזקקים מעדיפים לקבל חבילות מזון לביתם או תלושי מזון ולא לעמוד בתור לחלוקה

 

 

"רשויות רבות טענו כי על המדינה לקבל עליה אחריות לביטחון התזונתי של תושביה ועליה להסדיר את מתן הסיוע לנזקקים. הרשויות ציינו שוב ושוב כי שירותי הרווחה אינם אחראים לתחום הסיוע במזון לנזקקים. מתשובתן של הרשויות עלה כי מעורבות שירותי הרווחה בתחום חלוקת המזון יוצרת תלות בקרב האוכלוסייה הנזקקת ומביאה למצב שחלק מהנזקקים דורשים לקבל סיוע, ואף היו אירועים אלימים על רקע זה.", כך עולה מסקר שביצע מרכז המידע והמחקר של הכנסת לבקשת ח"כ רוחמה אברהם בלילא, יו"ר השדולה לבטחון תזונתי לקראת יום המודעות לביטחון התזונתי שהתקיים לאחרונה בכנסת.

 

 

 

 

עוד עולה מהסקר שבצעו אנשי מרכז המחקר והמידע כי "לפי הגורמים המקצועיים ברשויות, כיום פועלים מאות ארגונים ועמותות המחלקים מזון לנזקקים. ארגונים אלו פועלים ללא קריטריונים קבועים, וחלוקת המזון נעשית באופן לא מבוקר. אם יש כוונה להמשיך להישען על העמותות בחלוקת מזון לנזקקים, על המדינה לאסוף מידע על היקף הפעילות של העמותות ולתת תמיכה תקציבית הן למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות המסייעות בחלוקת המזון לנזקקים והן לעמותות עצמן."

 

עוד נטעו כי "על המדינה לקבוע קריטריונים ברורים בתחום זה בנושאים כגון:  התנהלות הרשויות מול העמותות, איכות המזון, התאמת מוצרי המזון לצרכים של האוכלוסייה הנזקקת (למשל מזון מיוחד לתינוקות או לקשישים), קביעת מנגנון חלוקה אחיד (חלוקה לבתי הנזקקים או חלוקה באמצעות כרטיסים מגנטיים או תלושים; הגדרת סל מוצרים קבוע וכו'), הקמת גוף מרכזי אחד שיסדיר את התחום." 

 

מהתשובות שהתקבלו מכ- 40 רשויות מקומיות ומועצות איזוריות עולה כי כל רשות מקומית מוצאת את עתמה נדרשת למתן פתרונות בתחום הבטחון התזונתי לחלק מתושביה אך ברוב הרשויות אין כלל כלים ותקציבים להתמודד עם התופעה.

 

 

 

מן המחקר עולה כי:

 

·         שירותי הרווחה ברשויות מקומיות אינם רואים בעצמם  אחראים למתן סיוע בתחום המזון

 

 

 

 

·         נמצא כי בכל הרשויות שהשתתפו בסקר שירותי הרווחה מסייעים באופן כלשהו לנזקקים בתחום המזון. הסיוע של גורמי הרווחה אינו ישיר אלא ניתן באמצעות עמותות וארגונים פרטיים הפועלים בתחומי הרשות. על-פי רוב פעילות מחלקת הרווחה מסתכמת בתיווך בין הנזקקים לבין העמותות הפועלות בתחום.

 

·         קיים מחסור משמעותי בגופים המעניקים סיוע בתחום המזון במגזר הערבי.

 

·         64% מהרשויות נוהגות להפנות את הנזקקים לעמותות כדי לקבל מזון.

 

·         הקריטריונים לקבלת סיוע במזון: רמת ההכנסה לנפש (ב-79% מהתשובות), מצב בריאותי (54%), מצב משפחתי (משפחות הד הוריות – 43%; משפחות ברוכות ילדים – 50%), עולים חדשים (21%), ניצולי שואה (3%). כמעט בכל הרשויות ציינו יותר מקריטריון אחד לקביעת נזקקות בתחום המזון.

 

·         רוב חלוקת מזון נעשית על-ידי שליחת חבילות מזון לביתם של הנזקקים (64%) או על-ידי חלוקת תלושי מזון (ב-59% מהרשויות). כמו כן, נעשית חלוקת מוצרי מזון בנקודות המיועדות לכך (ב-44% מהרשויות) וסבסוד ארוחות או רכישת מזון במחירים מופחתים או מסובסדים (ב-21% מהרשויות). 

·         ב-12 מהרשויות (33%) עומד לרשות מחלקת רווחה תקציב מסוים למתן סיוע בתחום המזון. במקצת הרשויות התקציבים מיועדים לתמיכה בעמותות הפועלות ברשות בתחומים שונים, ולאו דווקא בתחום המזון. בשאר הרשויות אין תמיכה תקציבית בארגונים. יש רשויות שמסייעות באמצעות הקצאת מבנה, הקצאת רכב להובלות, הפניית מתנדבים ופרסום עמותות הפועלות בתחום.

 

שתפו
Please reload