“ידיד“: בפני הממשלה חייבת להיות מוצגת הצעת תקציב חלופית לזו של האוצר

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

"ידיד": בפני הממשלה חייבת להיות מוצגת הצעת תקציב חלופית לזו של האוצר

19/04/2013

"ידיד": בפני הממשלה חיי...

 

"ידיד מקדמת הצעת חוק הקובעת כי המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה תהפוך למועצה חברתית כלכלית בעלת מעמד חוקי שאחד מתפקידיה המרכזיים הוא להניח על שולחן הממשלה תקציב חלופי לזה של משרד האוצר תוך שהיא מעצבת אותו על פי אותם נתונים בדיוק עליהם מסתמך משרד האוצר. את ההצעה יקדם ח"כ איתן כבל וקבוצה גדולה של חברי כנסת.

מועצה לבטחון חברתי כלכלי

פתיחה:

החברה הישראלית מצויה בעיצומו של משבר חברתי כלכלי עמוק המפלג את החברה על מגזריה השונים.  משבר זה נובע מסיבות – פנימיות וחיצוניות, כלכליות, חברתיות וביטחוניות כאחד,  אשר הופעתן המשולבת מעצימות את הבעיות הפוקדות את  המשק הישראלי.

 

שאלות הנוגעות לדמותה של  מדיניות הרווחה, לתחומי אחריות המדינה לעומת אחריות אזרחיה, חלוקת העוגה הלאומית, הפרטת השירותים והמשאבים וחלוקת הנטל, עולות לדיון כתוצאה מהשינויים שחלו בשנים האחרונות בתקציב המדינה ובמדיניותה של הממשלה. .

 

החברה הישראלית, מורכבת ממגזרים השונים זה מזה בשל – מוצא, דת, שיוך לאומי או עדתי, אזורי המגורים, עומק האמונה וכדומה. מציאות זו מחייבת בחינת יעדי וכיווני המדיניות הכלכלית-חברתית תוך קיום דיונים מעמיקים בצרכים ובתרומה המיוחדת של כל מגזר ומגזר.  למרות זאת, בקרב הציבור בכללותו עומדת התחושה כאילו משנות הממשלות את המדיניות ולמעשה את פניה של החברה ללא התייעצות מספיקה עם כלל המגזרים וללא התחשבות מתאימה בצרכים וביכולות השונים של המגזרים הללו. זאת בניגוד לתפיסת הזהות הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות.

 

המשבר הכלכלי-חברתי הארוך בו מצויה ישראל בשנים האחרונות משתקף הן בתחום הכלכלי והך בתחום החברתי. ירידה ניכרת בהשקעות, מיתון עמוק, העמקת הפערים הכלכליים והחברתיים, גידול חד באבטלה, העמקת האבטלה, ירידת השכר הממוצע במשק ועליה בפשיעה, הם רק חלק מהביטויים הללו. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי והמקומי גדל הגירעון התקציבי של הממשלה למימדים שעלולים להביא להתערערות המשק הישראלי. ממשלות ישראל מנסות להתמודד עם הגדלת הגרעון לצד הירידה בהכנסות והמיתון העמוק על ידי שינויים מערכתיים כוללים ובעיקר על ידי צמצום הוצאות המדינה והקטנת הסקטור הציבורי.

 

בדיקה של ההיסטוריה החברתית שהתלוותה לשינויים כלכליים אלו  מעידה על מספר רב של התפרצויות חברתיות וביניהן: משבר הנכים בחורף 02-2001; משבר הקצבאות בסתיו 2002; שביתה כללית במאי 2003; משבר המשפחות החד-הוריות בקיץ 2003; שביתות רבות במגזר הציבורי והממשלתי בחורף 2004, משבר הרשויות המקומיות בקיץ 2003 עד חורף 2004, ועוד משברים רבים לאורך הדרך.

 

שיטת הממשל שהתקבעה אצלנו מאפשר למשרד אחד, משרד האוצר לנהל את תקציב המדינה בצורה לא שקופה ובדרך שאינה מאפשרת דיון אמיתי ומעמיק אודות המדיניות הכלכלית חברתית הרצוייה כדי לפתח את המשק והחברה הישראלית.

מדיניות האוצר לפיה נקבעת המדיניות הכלכלית של ישראל מובלת על ידי מספר מועט של פקידים המובלים בשם תפישת עולם אחידה החסרה אתגרים ועימותים אל מול תפישות נגדיות. העובדה הפשוטה היא כי שרי הממשלה, אינם נחשפים כלל לחלופות לתקציב המדינה וכך הם מוצאים את עצמם שנה אחר שנה כשהם מצביעים, או מתנגדים, להצעת תקציב שבסופו של יום נכפית עליהם.

 

לנוכח תמונת מצב זו גובר הצורך להקים בישראל "מועצה לבטחון חברתי כלכלי" שתהווה, מסגרת לעיצוב ובחינה של המדיניות החברתית – כלכלית של הממשלה ולהשלכותיה ארוכות הטווח על מגזרי האוכלוסייה השונים, וכן בימת הידברות ממלכתית בין הגופים  השונים המניעים את המשק הכלכלי ומרכיבים את הפסיפס של החברה הישראלית.

 

המועצה לבטחון חברתי כלכלי

כבר בשנת 2006 כתבה "ידיד" את הצעת החוק להקמת המועצה לבטחון חברתי כלכלי. המטרה, בין השאר, למסד את הגופים הכלכליים המייעצים לראש הממשלה ולהפכם לגוף סטטוטורי הפועל על פי חוק ובעל סמכויות מוגדרות.

 

הראשון לקדם את הצעת החוק היה ח"כ והשר לשעבר מתן וילנאי. לאחר מכן ניסה לקדם את הנושא ח"כ חיים אורון ואילו עתה יעבור המקל לח"כ איתן כבל וחברי כנסת נוספים.

 

המועצה החברתית-כלכלית הממלכתית לישראל, תשמש כגוף מייעץ לממשלה ולכנסת, ולא  תהווה תחליף למנגנונים ולסמכויות של הרשויות המקצועיות והנבחרות הקובעות, על פי דין, את המדיניות ומבצעות אותה הלכה למעשה. תוצאות עבודת המועצה, המלצותיה לאסטרטגיות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח, יובאו בפני מקבלי ההחלטות, לעיונם ואימוצם.

 

 

המועצה תהייה חייבת להגיש תקציב חלופי במקביל להצגת תכנית תקציב המדינה על ידי משרד האוצר. משרד האוצר יהיה מחוייב להעמיד לרשות המועצה את כל המידע הדרוש לצורך הכנת התקציב החלופי.

 

מועצות חברתיות כלכליות בעולם:

ברבות ממדינות העולם המתוקנות פועלות כיום, לצד  מערכות השלטון הדמוקרטי הנבחרות, מועצות חברתיות כלכליות. כפי שניתן לראות בסקירה הבינלאומית ( המפורטת נספח ב'), פועלות כיום גם בחלק מהמדינות המתפתחות  מועצות כגון אלו.

 

מדינות  אלו הכירו בצורך לייסד גוף אשר אינו תלוי בנדנדה הפוליטית ו וכבמה להידברות בין גופים וקבוצות המרכיבים את החברה ואת המשק הכלכלי.

 

תפקידן של מועצות חברתיות כלכליות אלו הינו  להתייחס לסוגיות כלכליות וחברתיות לאורך זמן,  תוך מתן מקום שווה למגזרים השונים הפעילים במשק הכלכלי והחברתי  באותה מדינה, ללא קשר לכוחם הפוליטי מפלגתי, וכן לצורך בגיבוש מדיניות חברתית כלכלית ארוכת טווח המנותקת משיקולים פוליטיים מפלגתיים. המועצות מזוהות כגופים המאפשרים יציבות שלטונית וביטוי לכל המגזרים המרכיבים את המשק הכלכלי, מגזרים אשר לא תמיד זוכים לייצוג שלטוני או מעמידים את נציגיהם לבחירה.

מתוך  הסקירה, המפורטת בנספח ב,' ראוי להצביע על מספר נקודות דומות במבנה ותפקיד המועצות החברתיות כלכליות אלו :

  • רובן מוקמות על פי חוק ובתמיכת השלטון.

  • הינן מורכבות מנציגי מגזרים שונים, אשר בד"כ נבחרים על ידי המגזרים עצמם.

  • המגזרים המיוצגים כוללים, לצד מגזרים אחרים, תמיד את נציגי השלטון העובדים והמעסיקים.

  • למועצות מוסדות מחקר עצמאיים וגישה לנתוני הגופים השלטוניים.

  • חברי המועצה ותפקידיה מעוגנים ומוגנים במעמד על פי חקיקה מיוחדת.

  • המועצות משמשות גם כבימת הדברות בין המגזרים השונים באוכלוסייה כדי למנוע משברים באמצעים של דיאלוג פורה.

  • במסגרת תפקידן של המועצות, הן נדרשות להבעת עמדה על השלכות חברתיות כלכליות של מדיניות וחוקים.

  • במסגרת תפקידן של רוב המועצות בחינת המצב החברתי כלכלי במדינה וחיבור דוחות כלכלית.

  • במסגרת תפקידן נדרשות המועצות להתייחס להשפעה ולקשרים כלכליים  עם מדינות אחרות.

  • המועצות עוסקות בין היתר בסוגיות של פיתוח אזורי.

  • המועצות נדרשות לטפל בנושאים הנקבעים מראש ומוזמנים על ידי המדינה.

  • למועצות מנגנונים מיוחדים להביע עמדות בפרקי זמן קצרים לפי בקשת הגופים השלטוניים.

  • המועצות מהוות חוליית קשר בין המגזר הציבורי  - שלטוני לבין המגזר האזרחי. 

 

עיון במאפייני המועצות החברתיות כלכליות בארצות העולם המפותח והמתפתח, ובחינת תמונת המצב של החברה הישראלית עלהמתרחש: במשק הכלכלי בתהליכי קבלת ההחלטות וחוסר היציבות השלטונית, מובילים אותנו לכלל מסקנה כי  קיים צורך להקים גם בישראל מועצה לבטחון חברתי כלכלי.

 

וכך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק:

 

הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי,

 

דברי הסבר

 

ממשלות ישראל, והכנסת בעקבותיה, מקבלת החלטות באשר לכלכלת מדינית ישראל בהתבסס על ניתוחים וניירות עמדה המתגבשים ומוגשים על-ידי משרד האוצר ובנק ישראל, רובן ככולן.

בשנים האחרונות התברר, לא פעם, כי תחזיות והערכות משרד האוצר התבדו ובהתאם, הצעות האוצר, אשר הפכו לחוקים בספר החוקים, היו בעל השפעה שלילית על כלכלת ישראל.

 

בנוסף, למרות דרישות חוזרות ונשנות של ראש הממשלה ושרי הממשלה למשרד האוצר להגיש חלופות לביצוע והשגת יעדים כלכליים בתקציב המדינה, לעולם מוגשת הצעה אחת ומוצגת עמדה אחת בלבד מטעם האוצר.

 

עובדות אלה יצרו מצב בו לא קיים כיום במדינת ישראל גוף מקצועי, בעל תקציב וכוח אדם ראוי, אשר יש לו אף גישה לנתונים המצויים בידי משרד האוצר ומשרדי הממשלה ככלל, אשר בעזרתן יוכל גוף זה לבחון ולבדוק את הצעות האוצר לעומקן ולפעול, במידת הצורך, להגשת הצעות חלופיות להצעות האוצר.

 

כל אלה מצביעים על כך כי בעת משבר כלכלי, כמו גם במסגרת תוכניות לטווח ארוך, כל אזרחי המדינה, ובפרט מקבלי ההחלטות, נאלצים להסתפק בעמדה מקצועית אחת בלבד – זו של משרד האוצר. אין ספק כי מתן פתרונות ותכנון לטווח ארוך המתבסס על העדר אפשרות בחירה ובחינה של אלטרנטיבות, לוקה בכשל ביצועי חמור, כפי שאף התרחש הלכה למעשה בשנים האחרונות.

 

הרציונל העומד בבסיס הקמת המועצה הינו כי קבלת ההחלטה  הטובה ביותר, בכל נושא ככלל, ובנושאים חברתיים וכלכליים בפרט, יכולה להיעשות רק על בסיס של בחינת אלטרנטיבות שונות לפעולה ובחינת חלופות אלה זו לצד זו. מצב שכזה יתאפשר רק על-ידי הקמת הגוף אשר הקמתו מוצעת בחוק זה, תוך מחויבות בשיתופו ושילובו בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות והחברתיות של הממשלה.

 

לפי החלטת הממשלה מכוחה הוקמה המועצה לביטחון לאומי, אמורה המועצה לביטחון לאומי לעסוק אף בנושאים חברתיים וכלכליים, אולם הלכה למעשה המועצה איננה עוסקת בנושאים אלה כלל ועיקר, אלא בנושאים ביטחוניים בלבד.

 

המועצה לביטחון חברתי כלכלי, כדוגמת המועצה לביטחון לאומי, תהיה הגוף המקצועי אשר יהא אחראי על בחינת הצעות משרד האוצר, אשר יש בהן כדי להשפיע על היבטים חברתיים וכלכליים, ותהא אחראית לגיבוש הצעות חלופיות, במידת הצורך, לעמדות והצעות משרד האוצר.  בנוסף, תהווה המועצה גוף מייעץ בתחומים אלה לממשלה, שריה וחברי הכנסת.

 

בחוק נקבע הרכב המועצה כפי שנקבע, על מנת שיהא במועצה ייצוג פלורליסטי של השקפות מקצועיות כלכליות וחברתיות שונות.

 

שתפו
Please reload