בעקבות פניית “ידיד“ הקשישה חולת הסרטן קיבלה זכאות לביטוח בריאות

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

בעקבות פניית "ידיד" הקשישה חולת הסרטן קיבלה זכאות לביטוח בריאות

10/05/2013

"ידיד" פנתה בדחיפות לשרת הבריאות ולמנכ"ל הביטוח הלאומי בדרישה לפתור את מצוקתם של ישראלים ששהו בחו"ל, חזרו לארץ ומצאו עצמם ללא ביטוח רפואי. בעקבות פניית "ידיד" הוחזרהלמ´. קשישה בת 80 הזכאות לביטוח בריאות. "ידיד" נסחה בינתיים הצעת חוק המתקנת את המצב ואשר תמנע את השנותו.

 

מ', קשישה בת 80 חולה בסרטן ועם בעיות רפואיות נוספות, שלחה למרכז ידיד באשדוד את ביתה. היא פשוט לא יכלה להגיע אלינו. העבייה:  קופת חולים מסרבת לטפל באימה החולה, משום שהיא מוגדרת "תושבת חוזרת". כשחפרנו קצת התברר הסיפור הקפקאי הבא:


משפחת ג' חיה בישראל מאז שנות ה-80, שאז עלו מרומניה ועבור להתגורר באשדוד. לפני שנתיים, טסו אם המשפחה והבת לרומניה, לצורך סידורים (הקמת מצבה לאב המשפחה שנפטר שם שנתיים קודם לכן בעת ביקור). לרוע המזל, אם המשפחה מ' עברה אירוע מוחי, וכשאושפזה התגלו אצלה גם גידולים שהיה צורך להוציאם בניתוח. היא לא יכלה לחזור לארץ, ו"נתקעה" מאושפזת בבוקרשט. המשפחה הייתה צריכה להתמודד עם המצב הקשה, כשגם ככה מצבה הכלכלי אינו יציב, והם התחילו להיתקל בקשיים לעמוד בתשלומים חודשיים – לארנונה, לעמיגור (שהעלו את שכר הדירה כי האם נחשבה "נוטשת") וגם לביטוח לאומי. אחרי שנה וחצי של תשלום קבוע, הם הפסיקו לבסוף לשלם והחל להצטבר להם חוב – של 3700 ₪ בלבד.


בגלל החוב הזה, כאשר סוףסוף חזרה מ' לביתה, וביקשה להמשיך את הטיפולים שהיא נזקקת להם, היא סורבה. רופא המשפחה – שמכיר את ההיסטוריה שלה ויודע מה צריך לבדוק - לא יכול היה לראות אותה, היא נאלצה לשלם מאות שקלים בשביל בדיקות פרטיות ולא יכלה לקבל הפניות לניתוחים. וכלכך למה?


חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע שמי שיש לו חוב – ולא משנה באיזה סכום, ולא משנה אם הוא משלם אותו מיידית כשהוא מגלה על העניין – לביטוח לאומי, בפיגור של שנה מהתשלום, והוא נעדר מהארץ שנתיים ומעלה - נשללת זכותו לביטוח בריאות ממלכתי למשך "תקופת המתנה". כדי להימנע מהמתנה, אפשר לשלם מיד (ללא קשר לחוב!) סכום קבוע של 10,230 ₪. אם אין לך את זה? תמתין. 
אין ועדות חריגים, אין עם מי לדבר על קיצור תקופת ההמתנה, בחינה מחדש, שומדבר.


אין אפשרות לשלם חלק מהסכום, או לשלם אותו בתשלומים ובינתיים לקבל ביטוח רפואי (רק כשמסיימים לשלם, מקבלים ביטוח).

 

עו"ד יעל רימר כהן שלחה מכתב לשרת הבריאות ולמנכ"ל הביטוח הלאומי. המכתב מבהיר בצורה פשוטה את האבסורד בסיפור הזה: את זה שאדם שאין לו (ולכן מראש נוצר לו חוב), והיה "תקוע" בחו"ל בשל כורח בריאותי, וחזר לארץ ברגע שהתאפשר לו, נדרש לשלם סכום עתק או להמתין לטיפול שהוא כלכך נזקק לו.


המכתב גם העלה את הבעייתיות בחוק, שהמקרה המסויים רק מדגיש: את אי הרלוונטיות של חוב לביטוח הלאומי לעניין הזכאות לביטוח בריאות (והרי לא שוללים ביטוח בריאות ממי שיש לו חוב כשהוא בארץ..), את האפליה הקשה על רקע כלכלי באפשרות "פדיון" תקופת ההמתנה, ואת החומרה בכך שאין וועדות חריגים ואין בחינה פרטנית של מקרים, כמו המקרה של מ'.

 

במכתב לשרת הבריאות ומנכ"ל הביטוח הלאומי מצביעה  "ידיד" על שלושה פגמים מהותיים במצב החוקי הנוגע לביטוח בריאות ממלכתי לתושבים חוזרים: 

 

  • העובדה כי עצם קיומו של חוב ביחד עם היעדרות – גם קצרה יחסית של שנתיים – שוללת מחייב ביטוח לאומי את הכיסוי הרפואי אינה חוקתית ואינה ראויה. הביטוח הרפואי הממלכתי אינו ביטוח פרטי שבו אם לא שילמת פרמיה אינך מבוטח. כמו שאין אנו שוללים ביטוח רפואי מחייבי ביטוח רפואי השוהים בארץ, אין מקום לשלול ביטוח רפואי מחייבים השוהים בחו"ל. על מנת לממש את תכלית החקיקה – למנוע ניצול של מערכת הבריאות הישראלית על ידי מי שמרכז חייהם אינו בישראל – יש לקבוע מבחנים מתאימים יותר: בחינה בכל מקרה לגופו של מרכז החיים של האדם, בחינת משך השהות בחו"ל, או פרמטרים אחרים דומים. ברור, שיש לשלם את החוב לביטוח לאומי – אך במצב כיום גם תשלום החוב אינו פותר את מ' מתקופת ההמתנה, מרגע שהוכרזה כ"תושבת חוזרת". לביטוח הלאומי דרכים אחרות וטובות לגבות חובות, ואין לאפשר לו ענישה והרתעה של חייבים בדמות שלילת כיסוי רפואי.

 

  • האפשרות "לפדות" את תקופת ההמתנה באמצעות סכום כספי כה גבוה וקבוע, שאינו נקבע בהתאם למשך ההיעדרות, מהווה, הלכה למעשה, אפליה חמורה בין מי שהממון מצוי בכיסם למי שחיים בעוני. למעשה אומרת המדינה – אנו לא מוכנים לאפשר ניצול של מערכת הבריאות הישראלית על ידי מי שאינם חלק מהציבור הישראלי, אבל אם יש לך כסף, אנחנו מוכנים להתעלם מכך...

 

  • היעדרן של ועדות חריגים או אפשרות להוכיח כי אין הצדקה להחלת תקופת ההמתנה או גביית סכום הפידיון – כאשר עצם הסטטוס של תושב חוזר, ומשך תקופת ההמתנה, נקבעים אוטומאטית על ידי מערכת ממוחשבת, לא ניתן לתקן מקרים קיצוניים שבהם ברור לכל שאין מקום לנקוט בסנקציה הקשה של שלילת ביטוח רפואי ממלכתי.

 

המצב המשפטי הנוכחי מוביל לכך ש"רשת הביטחון" של ביטוח הבריאות הממלכתי - שנועד לאפשר לכל ישראלי מינימום של קיום הזכות לבריאות – נשללת ממי שזקוקים לה ביותר, בעת שהם זקוקים לה ביותר: החיים בעוני, שצברו חוב לביטוח הלאומי משום שלא יכלו להתמודד עם התשלומים בעת שהותם בחו"ל, ושאינם יכולים להרשות לעצמם לפדות את תקופת ההמתנה או לקנות ביטוח רפואי פרטי למשך זמן זה.

 

לקריאת המסמך המלא לחצו כאן

 

בשיתוף עפ המחלקה למדיניות חברתית שאך לפני זמן קצר טיפלה במקרה דומה במרכז "ידיד" בתל אביב הועבר המכתב והופעלו הלחצים במקומות הנדרשים. 

 

כעבור זמן קצר  התבשרנו שתקופת ההמתנה שהוטלה על מ' בוטלה. היא נחשבת מבוטחת בביטוח הלאומי מאז נסיעתה, ואפילו קיבלה רטרואקטיבית גמלת זקנה ושארים. כשסיפרתי לבת שלה, היא בכתה (וגם אני), ומיד אח"כ לקחה את אמא שלה לרופא, כדי שתוכל סוף סוף לקבל את הטיפולים שבתקווה יצילו את חייה... 
 

אבל זה לא מספיק. החלטנו שעכשיו צריך לתקן את החוק. עו"ד רימר-כהן ישבה והכינה תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. תוכלו להוריד אותו כאן ואנחנו מתכוונים להוביל את החקיקה עם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד בהקדם האפשרי. 

שתפו
Please reload