התכנית הכלכלית 2013-2014 הצעות למהלכים מתקנים בתכנית הכלכלית

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

התכנית הכלכלית 2013-2014 הצעות למהלכים מתקנים בתכנית הכלכלית

16/05/2013

התכנית הכלכלית 2013-2014 הצעות ...

 

"ידיד", בסיוע פורום תקציב 2013-14 הגישה, בתחילת השבוע, לשר האוצר מסמך ובו סדרה של הצעות להפחתת הנזקים שיגרמו לאוכלוסיות מוחלשות ועובדים מעוטי הכנסה כתוצאה מגזירות התקציב. המאבק עכשיו עובר לכנסת. בין ההצעות מס עיזבון, הגדלת התקרה המזכה במענק הכנסה, היטל מיוחד על דירות רפאים, קיצוצי שכר לבעלי משרות בכירות בשירות הציבורי והטלת מלווה חד פעמי על בעלי הכנסות גבוהות ועוד.

הצעדים המוצעים מתייחסים הן לצד ההכנסות והן לצד ההוצאות ויש בהם בכדי להקהות מעט מפגיעתם של חלק מהמהלכים המתוכננים תוך שמירה על המסגרת התקציבית והכרה בחובה להנהיג בתקופה זו מדיניות כלכלית אחראית.

 

ואלו ההצעות לשינוי

 

התאמת שיעור העלאת מס ההכנסה לגובה ההכנסה

מוצע לתקן את מתווה האוצר בנושא העלאת מס ההכנסה באופן המטמיע בתוכו באופן מובהק את עיקרון הפרוגרסיביות וזאת מבלי לצמצם את הכנסות המדינה מהמהלך

כזכור, משרד האוצר מציע להעלות את מס ההכנסה לעובדים בשיעור זהה של 1.5%.  אנו מציעים כי שיעור המס יועלה תוך שימוש במספר מדרגות המתייחסות להכנסתו של העובד. קביעת הרף המדוייק של המדרגות ייגזר מסימולציות מפורטות ולפיכך ולפיכך מטרת ההצעה היא לסמן את קווי המתאר הראויים בעיננו. שיעורי העלאת המס בהצעה מטה נעים בין 0.5-3 אחוזים בהתאם לרמת ההכנסה כדלהלן:

  • שיעור המס למי ששכרם נמוך מהשכר החציוני במשק יגדל ב-0.5%.

  • שיעור המס על שכר שמעבר לשכר החציוני ועד השכר הממוצע במשק יגדל ב-1%.

  • שיעור המס על שכר שמעל השכר הממוצע במשק ועד סכום כפול ממנו יגדל ב-1.5%.

  • שיעור המס על בעלי שכר הכפול מהשכר הממוצע ועד חמש פעמים השכר הממוצע יגדל ב-2%.

  • שיעור המס על שכר העולה ברמתו על חמש פעמים השכר הממוצע במשק יגדל ב-3% 

 

העלאת שיעור מס חברות ל-27% במקום 26% כהצעת האוצר ושימוש בהכנסה הנוספת לצורך הגדלת ההשקעות בהכשרה מקצועית ושילוב בתעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות.

תוספת הכנסה מוערכת של המהלך: 700 מיליון ש"ח

 

החשש כי העלאה של אחזו נוסף תגרום לחברות לנטוש את ישראל או להמנע מהשקעה בה נמוך ויש צידוק מוסרי ברור לכך ששיעור ההעלאה במס החברות לא יפול משיעור ההעלאה במס הכנסה. את תוספת ההכנסות ממס החברות מוצע להפנות להרחבת והעמקת הפעילות הייועדית לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה ולצורך חיזוק והרחבה משמעותיים של תחום ההכשרה המקצועית שתקציביו נשחקו באופן חד בעשור האחרון. למהלך האמור יש תועלת חברתית, כלכלית ומשקית כאחד כפי שאפשר ללמוד מהמלצות ועדת אקשטיין, ועדת טרכטנברג ותכניות משרד הכלכלה. מוצע להקצות את הסכום הנוסף להכשרות מקצועיות וליווי מקצועי לאוכלוסיות מגוונות בהן חד הוריות, נשים ערביות, חרדים, אנשים עם מוגבלויות ועובדים מבוגרים כמו גם ליצור מנגנון הכשרה משותף עם המעסיקים של עובדים ועובדות תוך כדי תפקידם.

 

יישום תכניות קיימות בתחום יתרום לשילוב ציבורים נוספים בשוק העבודה ובשכר הולם, יתרום לגידול בפריון העבודה ויסייע לקופת המדינה בהכנסות ממסים ובצמצום הוצאות בגין קצבאות.

 

הטלת מס עיזבון בשיעור של 10-15 אחוז על עזבונות בגובה של למעלה מ-5 מיליון ש"ח.

הכנסה צפויה: 2.1-3.2 מיליארד ש"ח בשנה

מס עיזבון הונהג בישראל עד 1981. בשנת 2000 המליצה ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, פרופ' אבי בן בסט, 'להחזירו לחיים'. מרכז המחקר והמידע של הכנסת העריך לאחרונה כי מס עיזבון של 10%, שיוטל על עזבונות בגובה של יותר מ-5 מיליון ש"ח, יניב למדינה הכנסה שנתית של 2.1 מיליארד ₪. מס עיזבון בשיעור של 15% מרף זהה יניב סכום שנתי של 3.2 מיליארד ₪.

ההיסוס מהטלת מס העיזבון בשל חשש מתכנוני מס ונסיונות התחמקות ראוי להתייחסות אך קיים גם כלפי מע"מ ומס הכנסה ואין מי שמציע לבטלם בשל כך. מס עיזבון מגדיל במעט את תרומתם של בעלי ההון, פגיעתו במעמד הביניים מוגבלת מאוד ותרומתו להכנסות המדינה נאה.

 

ביטול מחצית מההרשאה להתחייב לצורך מענקי משכנתא לזוגות צעירים

החסכון המוערך בתקציב המדינה: 700 מליון ש"ח.

בתקופה זו של משבר כלכלי ולאחר עשור בו ירד בחמישים אחוז לערך מספר המממשים את זכאותם לסיוע ממשלתי לרכישת דירה, אנו ממליצים להקטין את ההרשאה להתחייב מסכום של כמליארד וחצי ש"ח ל-800 מליון בלבד. המשמעות היא חזרתם של מאות מליוני ש"ח לספר התקציב

 

ניצול כספי ההקדשים השוכבים כאבן שאין לה הופכין

בישראל מספר אלפים של הקדשים המנהלים סכומים המצטברים לכדי 6-7 מליארד ש"ח. רובם המכריע של סכומים אלה שוכבים כאבן שאין לה הופכין רק משום שמנהלי ההקדשים אינם טורחים לבצע את מלאכתם ולהפנותם ליעודיהם המקוריים – פעולות רווחה, תרבות, כלכלה ועוד. אנו מציעים

  • הגדלה מיידית של מספר עורכי הדין של משרד המשפטים שתפקידם לפקח על פעילות ההקדשים

  • שינוי חקיקה שיאפשר החלפת המנהלים ושינוע הכסף למחוזות אליהם הוא מיועד.

  • שימוש בכספים לפעולות שיוכלו לחסוך תקציב תמיכות ממשלתיות ועל ידי כך חסכון תקציבי ניכר למשרדים כמו בריאות, חינוך, רווחה וכד'. 

 

גביית היטל ארנונה מיוחד על בעלי דירות רפאים שלא מתגוררים בהם

יש לנו הצעת חוק מוכנה בנושא ואפשר להפעיל את זה מיידית – זה יגדיל הכנסות של רשויות מקומיות ויאפשר לך לחסוך את הכסף ולהעביר אותו לדברים אחרים.

 

העלאת מע"מ ל- 25% למכוניות שהמחיר שלהן מעל 200 אלף ש"ח

המשמעות ברורה, תוספת משמעותית וחשובה של מאות מליוני ש"ח כתוצאה ממיסוי מיידי של מכוניות גדולות ומכוניות יוקרה.

 

חילוט ערבויות של קבלנים שלא רשמו בתים ודירות על שם הקונים וגביית קנסות על קרקעות שלא בוצעה בהן בנייה

לגבות את הקנסות מקבלנים שלא בנו על קרקעות שהם זכו בהם מהמדינה. כמו כן מבצע חילוט ערבויות של קבלנים שהתחייבו לרשום דירות שמכרו על שם הקונים ולא עשו זאת.

 

הטלת קיצוץ של 10% על כל עובדי המדינה והנלווים להם המשתכרים 25 אלף ש"ח ומעלה.

המשמעות: חסכון של עשרות מליוני ש"ח אבל יתרה מכך מדובר בדוגמא ציבורית שבצידה חסכון של ממש. הקיצוץ יכול להקבע לתקופת התקציב הנוכחי.

 

הטלת מלווה מיוחד של 2,500 ש"ח על כל עובד בשוק הפרטי שהכנסתו עולה על מליון ש"ח לשנה

העשירים צריכים לתת יותר. תשלום זה יכול להיות פרוש על תקופה של 6 חודשים או יותר וניתן לגבותו באמצעות מס הכנסה או הביטוח הלאומי.

 

קיצוץ בתקציב הבטחון של כל פעולה או שורת תקציב שאינה רלוונטית ישירות לפעולת הצבא

גלי צה"ל, בית המדרש להלכה צבאית, משלחות הרכש בחו"ל, סגירת אגפים העוסקים בחינוך ומורשת קרב והטמעתם במשרד החינוך וגופים חיצוניים העוסקים בכך.

 

שינוי יעוד תקציבים המופנים ליישובים מעבר לקו הירוק, התנחלויות

תקציבים שאינם מיועדים לגושי התיישבות שאמורים להשאר בידי ישראל לאחר הסכם שלום יועברו לשימוש אחר ובכך יחסכו קיצוצים נדרשים.

 

גבייה ריאלית של תמלוגים המגיעים למדינה ממשאבי הטבע שלה

האם המדינה כבר גבתה את מליארד השקלים שחברת כי"ל חייבת לה? יש עוד חברות אחרות במשק המחוייבות להעביר תמלוגים למדינה – יש לבצע גבייה ריאלית ובלתי מתפשרת של תמלוגים אלה.

 

תוספת פקחים להגדלת היקף גביית המזונות על ידי הביטוח הלאומי

כיום עומד אחוז הגבייה על כ- 52% בלבד. המשמעות. 6 מליארד ש"ח מחכים לגבייה. תוספת של פקחים לביטוח הלאומי תוכל להגדיל משמעותית את היקף הגבייה ובה בעת לסייע לעשרות אלפי אמהות חד הוריות הממתינות למזונות המלאים המגיעים להן.


הטלת היטל/אגרה חד פעמית על כל דירה השווה למעלה מחמישה מליון ש"ח

ההיטל בגובה של כ- 1000-2000 ש"ח יכניס מאות מליוני ש"ח לאוצר המדינה.

 

איחוד רשויות מקומית

נסיון שהיה בעבר ולא צלח. היום חוזרת ההזדמנות להקטין וליעל את השלטון המקומי. ב"מדינת תל אביב" אין צורך בכלכך הרבה בעלי תפקידים בכירים במספר כה רב של רשויות מקומיות. האדם העובד ישאר ולא יוחלף אך מנכלי"ם, סמנכלי"ם, יועצים משפטיים בכירים ובעלי תפקידים אחרים שעלותם גבוהה במיוחד ניתן לצמצם משמעותית.

 

חלוקה מיידית של רווחים כלואים בתאגידי המים

בחלק ניכר מתאגידי המים נצברו יתרות זכות גדולות, העברת הכספים באופן מיידי לרשויות המקומיות, בעלות התאגידים   תאפשר סגירת גרעונות וחסכון משמעותי במענקי איזון שהממשלה מחוייבת להעביר לאותן רשויות. כך למשל, לקרית גת גרעון של 25 מליון ש"ח ובתאגיד המים עודף תקציבי לחלוקה, בהיקף של 35 מליון ש"ח. העברה של רוב הסכום לעירייה יאפשר יעול עבודת המערכת העירונית, מתן שירותים טובים יותר לאזרחים וחסכון לתקציב משרד הפנים.

 

צמצום בהוצאות ניהול מערכת הבחירות לרשויות המקומיות

החשיבות בצמצום הוצאות התפעול של מערכת הבחירות היא גדולה. משמעותה לא רק חובת התייעלות של המערכת אלא גם ובעיקר הכרזה על החובה של כולנו להפסיק ולבזבז את המשאב הכלכלי הציבורי.

 

איחוד ואיגום משאבים בתחום התעסוקה בין משרדי הממשלה והגופים הנסמכים להם

כיום פועלים בתחום התעסוקה גורמים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים רבים, משרד הכלכלה, שירות התעסוקה, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, המשרד לקליטת עלייה, הג'וינט ועוד. מוצע להקים, במהירות רשות לאומית לתעסוקה (הצעת חוק בנושא כבר הוכנה על ידינו, והנושא אף הומלץ בדו"ח מיוחד שנכתב על ידי המשנה לשעבר של בנק ישראל הפרופ' צבי אקשטיין). תפקידה המרכזי והמיידי של הרשות יהיה לצמצם עלויות לאגם משאבים ולפעול לאיחוד פעולות כדי לחסוך בתקציבי עתק המוזרמים כיום למיזמים ופרוייקטים בתחום עידוד התעסוקה כאשר ברוב המקרים מדובר בתקציבים כפולים ומכופלים.

 

הכסף הקטן שהופך לגדול

לבטל את כל ההתקשרויות והתחייבויות  של השירות הציבורי על מוצרים ושירותים המהווים "תנאי שירות לא יצירתיים" לעובדי המדינה וביניהם, הלוואות לרכישת רכבים, עיתונים, מתנות יחודיות, הפחתת תקציבי הכיבוד, קטעי עיתונות ועוד. מדובר באלפי סעיפי תקציב הנעים בין עשרות למאות אלפי ש"ח כל אחד. יש לחייב את כל אחד ממשרדי הממשלה, החברות והגופים הממשלתיים לסוגיהם, כולל השירותים הבטחוניים לעבור על ספרי התקציב ולקצץ. פשוט לקצץ. 

 

מהלכים לפיצוי האוכלוסיות מעוטות ההכנסה על הקיצוצים בתקציב

ביטול חסמי המזונות בביטוח הלאומי

ביטול התקרה המונעת השתכרות של אמהות חד הוריות מעל סכום של 600 ש"ח לחודש מבלי שהכנסתן תפחית מדמי המזונות שהן מקבלות מהביטוח הלאומי. אנו מציעים כי במידה ויקוצצו הקצבאות להכיל פיצוי זה קודם כל על האוכלוסייה שמקבלת כיום מזונות מהביטוח הלאומי, בצורה זו אין מדובר בתוספת כספית כל שהיא לתקציב המדינה.

 

סיוע בשכר דירה

הגדלת הסיוע בשכר דירה. חלק נכבד מאוכלוסיית האמהות החד הוריות נעזרת בכספי הסיוע בשכר דירה על מנת שתוכלנה לשכור קורת גג ראוייה לילדיהן. סכומי הסיוע אינם עולים בקנה אחד עם יוקר מחירי הדיור ולכן, במידה ויקוצצו קצבאות הילדים יש לפצות את האוכלוסייה הזו כדי שלא נעמוד, בקרוב, בפני מצב בו עשרות אלפי משפחות יזרקו מבתיהן.

 

מענק לימודים

הגדלת מענק הלימודים המשולם לאמהות חד הוריות מידי שנה, לפני תחילת שנת הלימודים כך שישולם באופן שוויוני (אותו גובה סכום) במשך כל שנות הלימוד. (כיום משולם סכום של כ- 1300 ש"ח לשנה לילדים בכיתות א-ו, מחצית מזה לילדים בכיתות ז-ח ו-0 ש"ח לילדים בכיתות ט-י"ב).

 

מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי)

הגדלת התקרה המזכה אם חד הורית עובדת במענק הכנסה. המדובר הוא בקבוצה של נשים חד הוריות אשר אינן מסתפקות בשכר מינימום או קצת למעלה ממנו. הם מבקשות להתקדם בעבודה ולהשתכר כמה שיותר כדי שתוכלנה לכלכל את ילדיהן בכבוד. נשים אלה מצליחות במקרים שונים על ידי הגדלת משרתן או עבודה בשתי משרות – כזכור אין בבית מפרנס שני, להגיע לסכומים הנעים בין 7000 ל- 9000 ש"ח ברוטו. סכומים אלה למשפחה בת מפרנס אחד אינם מספיקים מחד ומצד שני הם גבוהים מידי על מנת לזכות את האם החד הורית במענק הכנסה.

 

הגדלת התקציב הממשלתי להתקנת דודי שמש בדיור הציבורי

בעקבות חקיקה שיזמה "ידיד" מחוייבת המדינה להשקיע 5 מליון ש"ח בשנה בהתקנת דודי שמש בדירות הדיור הציבורי, מוצע להכפיל ואף לשלש את הסכום ובעקבותיו את מספר הדודים המותקנים, המשמעות חסכון משמעותי בחשמל אך בעיקר הגדלת ההכנסה הפנוייה של אוכלוסיות מוחלשות ההולכות להפגע קשה ביותר מהקיצוץ בקצבאות הילדים ועליית המע"מ.

 

 

שתפו
Please reload