אמהות חד הוריות/מפרנסות יחידות בישראל 2014. בעיות תעסוקה והצעות לפתרון

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

אמהות חד הוריות/מפרנסות יחידות בישראל 2014. בעיות תעסוקה והצעות לפתרון

05/03/2014

אמהות חד הוריות/מפרנסות יחי...

 

זהו המסמך המפורט שהוגש באחרונה לשר האוצר ולשר הרווחה לקראת הדיונים לקידום מעמדן של אמהות חד הוריות בישראל

אנו מציעים לקיים רפורמה אמיתית ביחס של ממשלת ישראל, על משרדיה השונים לאמהות החד הוריות בישראל. חייבים לזכור, רוב ההכנסה של האמהות משמשת לצריכה יומיומית, המשמעות היא – ככל שתגדל ההכנסה, יהנה יותר המשק הישראלי כולו ובצורה ישירה גם ממשלת ישראל באמצעות המיסים הישירים והעקיפים שיכנסו לקופתה.

 

בישראל כמאה ועשרים אלף משפחות חד הוריות (לצורך הנוחות אשתמש במינוח הזה הקיים היום בחוק למרות שמינוחים אחרים רלוונטיים לא פחות).

 

ניתן לחלק את המשפחות החד הוריות למספר קבוצות:

1.     נשים עובדות המפרנסות את עצמן בכבוד, מקבלות את המזונות ישירות מהגרוש.

2.     נשים עובדות במשרה מלאה, רמת ההכנסה שלהן מעל 6,500 ש"ח לחודש שייכות לקבוצת "עובדים עניים" חלקן מקבל מזונות ישירות מהגרוש, חלקן באמצעות ההוצאה לפועל, לא זכאיות לקבל מזונות מהביטוח הלאומי.

3.     נשים העובדות משרה מלאה או חלקית ברמת הכנסה של עד 6,000 ש"ח לחודש. מקבלות מזונות מהביטוח הלאומי בהיקף חלקי או מהגרוש או שמקבלות במקרים מסויימים הבטחת הכנסה.

4.     נשים שאינן עובדות ומקבלות מזונות מהביטוח הלאומי (חלקן הקטן עובד במשרות חלקיות בלבד עקב הוראות החוק).

 

קבוצות ההתייחסות שעליהן אנו סבורים כי דרושה התערבות ממשלתית מקיפה הן 2,3 ו-4.

 

במהלך השנים התחייבו ממשלות ישראל להשקיע תקציבים ומאמצים רבים בקידום תעסוקתי של אמהות חד הוריות. השורה התחתונה עגומה למדי. קבוצת המשפחות החד הוריות היתה ונשארה הקבוצה המוחלשת ביותר בחברה הישראלית וזאת למרות העובדה שכמעט 80% מהן עובדות. הבעייה מתחילה ברמת השכר, בהיקפי המשרה וביכולת להפרנס בכבוד את ילדיהן.

 

הכספים שהובטחו בחלק גדול מהמקרים לא הגיעו ליעדם. הקריטריונים שנקבעו הקשו על מימוש תוכניות תעסוקה ושדרוג כלכלי ובסה"כ לא הצליחו משפחות חד הוריות לפרוץ מעגלים של עוני ומצוקה למרות הרצון העז והבלתי מתפשר שלהן לעבוד, לעבוד, לעבוד.

 

החסם המרכזי בפני אמהות חד הוריות עובדות או כאלה שמעונינות להשתלב בשוק העבודה (וזה הרוב המוחלט מקרב האמהות החד הוריות) הוא חוק המזנות (הבטחת תשלום) של הביטוח הלאומי. הוא מהווה חסם מרכזי מאז שנת 2003 אז שינו שרי האוצר דאז, סילבן שלום ובנימין נתניהו את הסכום המאפשר לנשים להתפרנס ובמקביל להמשיך לקבל את דמי המזונות שלהם. השינוי נעשה אז בין השאר בהקבלה לשינוי חוק הבטחת הכנסה וזאת מתוך תפישה מוטעית  שהובילו ומובילים אנשי משרד האוצר לפיהם תשלום דמי המזונות לילדים דינם כדין קצבת הבטחת הכנסה כאשר קיימים בעצם קיים הבדל תהומי בין השניים. הבדל שבבסיסו עומדת העובדה שמדובר בעצם במימון ביניים – הביטוח הלאומי גובה את תשלום המזונות מהגברים הגרושים.  לא רק זאת ועוד הממשלה מפעילה בימים אלה ממש מערכת חדשה שאמורה לסייע לביטוח הלאומי להגדיל את אחוזי הגבייה העומדים נכון להיום על 52%. 

 

חשוב לדעת חוק המזונות - (הבטחת תשלום) נועד לסייע לאישה ולילד, תושבי ישראל, שבידיהם פסק דין לתשלום מזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מן החייב במזונות. המוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה במזונות תשלום חודשי, וגובה מן החייב במזונות את הסכום שחויב בו בפסק דין למזונות.  

 

הזכאות לדמי מזונות מותנית במבחן הכנסות. אישה שאינה עומדת במבחן ההכנסות אינה זכאית כלל לקבל דמי מזונות מהביטוח הלאומי. אישה המבקשת לעבוד ולהמשיך לקבל את תשלום המזונות צריכה לדעת כי הממשלה קבעה שכל סכום שתרויח מעל 600 ש"ח לחודש יגרום להפחתה יחסית בדמי המזונות שלה עד שאלו יעלמו.

 

קביעה זו של תקרה מכסימלית של הכנסה המזכה במזונות והפחתת המזונות למי שיש לה הכנסה מעבודה מעל 600 ש"ח לחודש, היא לא מוסרית, פוגענית ומהווה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה.

תפיסה זו יוצרת עיוות כלכלי ותלות של משפחות רבות במוסדות תמיכה ממשלתיים, ומהווה פגיעה חמורה ביכולתם להתקיים בכבוד.

 

בשל תפיסה זו עומדות נשים חד הוריות רבות בפני דילמה, ועליהן לבחור בין יציאה לעבודה והתפתחות כלכלית אישית ומשפחתית, לבין פגיעה בזכות לקבלת מזונות ילדים באמצעות הביטוח הלאומי. מצב זה מהווה חסם בפני אמהות חד הוריות להשתלב בשוק העבודה ו/או לשדרג את מעמדן התעסוקתי.

 

האינטרס הכלכלי של המדינה הוא כי אמהות יחזרו למעגל העבודה, יהיו חלק יצרני בו  ויוכלו להתפתח כלכלית ואישית. על המדינה לדאוג כי הדור הבא יהיה דור יצרני ולא דור נרחב למצוקה. על המדינה לקחת אחריות ולתת תמיכה ולעודד אמהות חד הוריות לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, ולא "להעניש" אותן בביטול הזכות למזונות. אינטרס המדינה הינו בשני המשורים, הכלכלי והחברתי כאחד.

 

החוק הקיים מונע מאמהות חד הוריות שאינן עובדות להשתלב בשוק העבודה כי אינו יכול להבטיח להן הכנסה ראוייה ובמקביל מונע מאמהות עובדות לשדרג את משרתן באשר הן יפסידו את תשלום המזונות והכנסתן הכוללת תקטן משמעותית.

 

עוד צריך להבין כי חוק המזונות הוא רק אחד מהחסמים והקשיים בפני אמהות חד הוריות בישראל. ממשלת ישראל חייבת לזכור, במשפחה חד הורית יש רק מפרנסת אחת.

 

לאור כל אלה אנחנו מציעים לקיים רפורמה אמיתית ביחס של ממשלת ישראל, על משרדיה השונים לאמהות החד הוריות בישראל. חייבים לזכור, רוב ההכנסה של האמהות משמשת לצריכה יומיומית, המשמעות היא – ככל שתגדל ההכנסה, יהנה יותר המשק הישראלי כולו ובצורה ישירה גם ממשלת ישראל באמצעות המיסים הישירים והעקיפים שיכנסו לקופתה.

 

ואלו הפתרונות שאותם אנו מציעים להפוך למהפכת התעסוקה והפרנסה של המשפחות החד הוריות בישראל:

 

  1. חוק המזונות השוואה לכל הפחות למתווה חוק לרון – המשמעות – כל אם חד הורית שמקבלת מזונות דרך הביטוח הלאומי תוכל להשתכר עד השכר הממוצע במשק בלי שיקזזו מהמזונות שלה (לדעתי זה הכי חשוב צריך להבין שמזונות זה לא הבטחת הכנסה – זה מימון בינייים, בעיקר עם המסלול החדש של הגבייה בהוצאה לפועל)

  2. אגב – כל נושא המזונות כדי שלא יהיה מזוהה עם הבטחת הכנסה אני מציע לתת לו פשוט שם אחר כמו "מענק עבודה קבוע למפרנסות יחידות" – בפועל זה ישאר בדיוק אותו הדבר

  3.  

  4. העלאת התקרה המזכה במס הכנסה שלילי לגובה של פעם וחצי השכר הממוצע במשק ופישוט תהליך קבלת הסכומים מכיון שהסכום המוענק כבר הועלה ב- 50% בספטמבר, אני לא רושם כרגע את הצורך בהעלאתו.

  5.  

  6. הגדלת הסיוע בשכר דירה לאמהות זכאיות  - 30% לפחות – זהו הסעיף הגבוה ביותר בתחום ההוצאות. צריך לזכור שמפרנסת יחידה צריכה עדיין להמשיך ולממן דיור שבמקרים רבים התחלקו ההוצאות עליו בין שני מפרנסים.

  7.  

  8. תמרוץ נשים עובדות מול אלה שלא עובדות – מי שמשתלבת בשוק העבודה ממשיכה לקבל את ההטבות שקיבלה בזמן שהיתה בהבטחת הכנסה לפחות למשך שנתיים נוספות (רצ"ב מסמך שאנחנו הכנו וגם מסמך שהמממ הכין בנושא ההטבות כדי שתבינו כמה הן מפסידות ולמה זה חסם לתעסוקה (אגב, תסתכלו על מה היה מתוכנן להכנס בחוק ויסקונסין של 2009 מבחינת התמת – פשוט תאמצו את זה משם + הרחבה לשנתיים במקום לשנה)

  9.  

  10. מענק לימודים של הביטוח הלאומי – העברת התיקון לחוק אבל עם תוספת תקציבית – כל האמהות יקבלו מכיתה א' עד יב' סכום של 1300 ש"ח לילד לשנה

  11.  

  12. מערכת הסברה ומיצוי זכויות שתבדוק האם כל אם חד הורית ממצה את כל מה שמגיע לה – המערכת חייבת להיות פרונטלית ואישית עם כל אם ואם. (כמובן כאלה שלא עובדות וכאלה שעובדות ברמת שכר עד השכר הממוצע במשק. וחייבים לשלב בזה את החברה האזרחית)

  13.  

  14. שינויים מרחיקי לכת במערכת ההכשרות המקצועיות – הרחבת הרשימה, הרחבת היכולת ללמוד לתואר ראשון המהווה כלי בסיסי לקבלה לעבודה בשרות הציבורי ובשוק הפרטי.

שתפו
Please reload