איך באמת מתנהלת הועדה למחיקת חובות בביטוח הלאומי

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

איך באמת מתנהלת הועדה למחיקת חובות בביטוח הלאומי

20/07/2014

עו"ד יעל כהן-רימר, מהמחלקה המשפטית של עמותת "ידיד" למנכ"ל הביטוח הלאומי: חסמים והתנהלות לקוייה של הועדה למחיקת חובות של המל"ל, פוגעת בזכויותיהם של המבוטחים.

 

הנדון: חסמים במיצוי זכויות - התנהלות הועדה למחיקת חובות של המוסד לביטוח לאומי


במסגרת פעילות העמותה, ובפרט פעילות המחלקה המשפטית, רבים המקרים בהם אנו פונים בשם הפונים שלנו לועדה למחיקת חובות (להלן: "הועדה") של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), על פי נוהל מחיקת חובות. בפניותינו מועלות בין היתר טענות בדבר טעות של המל"ל, הסתמכות והתיישנות של חובות, ומצב כלכלי או אישי קשה של הפונים.


לצד הטיפול הפרטני בעניינם של הפונים לעמותה לקבלת סיוע, אני פונה אליך במכתב זה, בו יועלו טענות עקרוניות כנגד התנהלות הועדה למחיקת חובות של המל"ל, המצריכים שינויים מערכתיים. הדוגמאות שיובאו להלן ישמשו אם כן להמחשת התמונה ויודגש כי אין במכתב זה כדי לבקש טיפול ופתרון פרטני של התיקים הללו, אלא "טיפול שורש" בסוגיות שיועלו להלן.

 

החסמים בהליך הפניה לועדה – שלב אחר שלב

שלב ראשון – גילוי קיומו של חוב למל"ל:


גילוי החוב שלא דרך הודעה רשמית: פעמים רבות מתגלה קיומו של חוב נטען למבוטח רק כאשר קצבתו מקוזזת, והוא פונה לשם בירור ההפחתה לסניף המל"ל. במקרים כאלה עשוי לעיתים הגילוי על קיומו של חוב לארוך זמן רב, כאשר הפונים אינם מבחינים במהירות בקיזוז או כאשר הם אינם מבינים מדוע מתרחשת ההפחתה אך אינם מתפנים או אוזרים כוחות לבדוק זאת. ודוק - הפניה למל"ל אינה נגישה וקלה כלל ועיקר, והתשובות שמקבלים הפונים הינן לעיתים מבלבלות ולא בהירות.


כך למשל, ב. מחיפה, המקבלת קצבת נכות מאז היותה קטינה, גילתה לפתע כי היא מקבלת סכום נמוך מהמגיע לה בגין קצבת הניידות שלה. בדיקה שערכה העלתה כי המל"ל עדיין מחזיק כנגדה בחוב שלגביו ניהלה הליכי ליטיגציה בשנים שקדמו לכך, וזכתה - וזאת ללא שקיבלה כל הודעה על "החייאת" החוב או על המשך קיומו במערכת. רק פניה של המחלקה המשפטית של "ידיד" הובילה להשבת הסכום שהופחת מן הקצבה, ולטענת המל"ל העניין עדיין "בבדיקה".


לשם הסרת החסם: נדרש כי המל"ל ימנע מנקיטת צעדים בגין החוב ובפרט מקיזוז החוב מקצבאות המבוטח וזאת עד לאחר 60 יום מיום שהומצא למבוטח ב"המצאה ישירה" כדין מידע באשר לחוב, עובדת קיומו של חוב וסיבות היווצרותו. יודגש, כי סיבות היווצרות החוב ופירוט החוב הינם חלקים הכרחיים בהודעה מעין זו, וזאת נוכח העובדה כי פעמים רבות נעוץ החוב למצער בחלקו בטעות של המוסד בשל דיווח לקוי או רישום לקוי, שניתן לתקנו באם יובהר למבוטח כיצד נוצר החוב וממה הוא מורכב.

 

היעדר מידע על אפשרות הפניה לועדה: כאשר מתקבלת הודעה על חוב, אין במכתב המתקבל מן המל"ל כל אינדיקציה לאפשרות לפנות לועדה למחיקת חובות. יתרה מכך, נהליה של הועדה למחיקת חובות אינם מפורסמים באתר האינטרנט או בסניפי המל"ל, ולפיכך אין אדם יכול לדעת האם יש כלל טעם לפנות לועדה, והאם הוא עומד באחד או יותר מן התנאים הקיימים בנוהל לשם מחיקת חובו או חלק ממנו. מצב זה למעשה מחייב אדם הסבור כי חובו נוצר בטעות או שאינו מוצדק, להיזקק לסיוע משפטי מקצועי. לעיתים, מוענק סיוע זה במסגרת פעילות ארגונים כגון עמותת "ידיד", אך במקרים רבים אין המבוטחים מודעים לאפשרות זו לקבלת סיוע משפטי בחינם, או שנדרש מאבק משפטי נרחב יותר שאין ביכולתה של העמותה לנהלו, והפונים נאלצים לפנות לסיוע משפטי בתשלום. בכך מוטל על המבוטחים עול נוסף - הן במובן הכלכלי, כאשר תשלום בעבור ייצוג משפטי עלול להיות חסם בל-יעבור בפני משפחות החיות בתקציב הדוק או משפחות החיות ממילא בעוני, כפי שמתקיימות משפחות רבות המהוות "קהל היעד" של המל"ל; והן במובן האישי המחליש את הפונה, כאשר מדובר בתחום נוסף שבו אין הפונה יכול להתמודד בעצמו והוא נדרש לגורם חיצוני שיפתור בעבורו את בעיותיו. סוגייה זו בולטת במיוחד במקרים הרבים בהם אין כל טיעון משפטי מסובך בפניתו של אדם לועדה ואין הוא נדרש לעו"ד על מנת לנסח את פנייתו, לו היה מודע לאפשרות זו.


כך למשל, במקרה של מ., שקיבל במשך 20 שנים קצבת נכות מעבודה, ולפתע נודע לו כי נוכח טעות של המל"ל בקיזוז דמי הביטוח מקצבתו, נוצר לו חוב עצום. על אף תחושתו כי אין זה צודק שישלם את טעותו של המל"ל במשך שנים כה רבות, לא ידע משה מה הן האפשרויות העומדות בפניו, ונדחק לחתימה על פריסת החוב ל-20 תשלומים. רק לאחר מכן משהגיע לעמותת "ידיד" נודע לו על האפשרות לפנות לועדה למחיקת חובות, ופניה זו אכן הובילה לביטול הסכם הפריסה והפחתת החוב בלמעלה ממחצית.

 

לשם הסרת החסם: נדרש כי כל הודעה על חוב תכלול מידע בשפה ברורה ונגישה באשר לאפשרויות הפניה לועדה למחיקת חובות, התנאים הנלקחים בחשבון בעת שיקולי הועדה והפרוצדורה להגשת הבקשה על מנת לאפשר הגשתה באופן עצמאי וללא ליווי משפטי.

 

שלב שני - בעת ההמתנה להחלטת הועדה:


הימשכות ההליכים: הזמן החולף עד לקבלת תשובת הועדה, הינו לעיתים קרובות רב ביותר ואינו סביר. הימשכות הליכים זו מובילה לכך שהפונים אינם יכולים לטפל בענייניהם במשך זמן ניכר, ולעיתים נוכח שלילת קצבתם בשל חוב נטען נפגעות זכויות אחרות שלהם. הימשכות ההליכים אף פוגעת ביכולתם של הפונים במקרים שבהם נדחתה בקשתם, להשיג עליה, וזאת נוכח אובדן מסמכים או שכחה. פעמים רבות טמונה הסיבה להיווצרות החוב הנטען במסמך שהוגש או לא הוגש למל"ל, או שכך שאדם יידע או לא את המל"ל בדבר שינוי במצבו. בעניינים אלה ככל שמתרחק מועד קרות אירוע העדכון או הדיווח, נחלשת היכולת להעלות טיעונים לגביו, ומשכך מצטמצמת יכולתו של אדם להגן על עצמו בפני המל"ל או בפני ערכאות שיפוטיות, לאחר קבלת תגובת הועדה.


כך למשל, ו. קיבלה הודעה על זכאותה לקצבת זקנה, אך מאז ובמשך שלוש שנים תמימות קיבלה מהמל"ל מכתבים שונים וסותרים באשר למצבה, והיא לא קיבלה את הקצבה שלה נוכח טיעוני המל"ל באשר לחוב שנוצר לכאורה מדיווח שגוי שלה. רק לאחר שפנתה לעמותת "ידיד", ולאחר שבוצעה בשמה פניה לועדה, נמחק החוב הנטען והפונה קיבלה את קצבתה וכן את הסכום שלא שולם לה במשך 3 השנים הללו. במשך זמן זה נבצר מויולה לקבל הנחה בארנונה ובחשמל של דיירים ותיקים, משום שמוסדות אלה מסתמכים על דיווחי המל"ל באשר למקבלי קצבת זקנה, והיא הייתה במצב כלכלי ונפשי קשה ביותר.

 

דוגמא נוספת להימשכות ההליכים ניתן למצוא בעניינו של אל. אשר הבחין לפתע לאחר שנים רבות של קבלת קצבת נכות כי קצבתו מופחתת. בירור בסניף המל"ל העלה, כי נוצר לו חוב נטען בגין דיווח שגוי על הכנסות ובשל כך הופחתה קצבת הנכות שקיבל. אלכנסדר פנה באוגוסט 2012 לראשונה לועדה למחיקת חובות, ושוב באפריל 2013. רק ביוני 2014 - שנה ושלושה חודשים לאחר שהוגשה בקשתו בשנית! - התקבלה תשובתה הלאקונית של הועדה הקובעת כי בקשתו נדחתה.

 

לשם הסרת החסם: נדרש כי תוטל מגבלה על משך ההליכים בועדה, וכי ייקבע כי דיוניה יערכו אחת לפרק זמן סביר, על מנת לזרז את קבלת ההחלטות בענייניהם של מבוטחים הממתינים לתשובות הועדה.

 

היעדר אפשרות טיעון בפני הועדה, וחלקיות או הטיית המידע המגיע אליה: ככל הידוע לעמותת ידיד, הבקשה למחיקת החוב המוגשת לסניף בו מטופל המבוטח, מועברת לועדה עם המלצת הסניף באשר לבקשה. במצב זה ניצבת בפני הועדה תמונה מוטה של מצב הדברים, כאשר לעיתים קרובות פונים אשר חשים מתוסכלים מהתנהלות המל"ל בעניינם מצויים בסכסוך עם הסניף המטפל. ברי, כי מיקומה של הועדה כגוף הבוחן מקרים חריגים, מעל שיקול דעתם של הסניפים, אמור לאפשר לה לבחון ולאשר בקשות שנדחו בסניף עצמו. הסתמכות על המלצת הסניף גרידא מעקרת מתוכן את אפשרות העיון מחדש בתיק, ואת היותה של הועדה ועדת חריגים.


כך למשל, במקרה של ר. אשר בעקבות הנחייה מוטעית של פקידה בסניף המל"ל במקום מגוריה פנתה ללימודים בעת קבלת קצבת הבטחת הכנסה, ולאחר חצי שנה נמסר לה כי קיים לה חוב בגין קבלת קצבה שלא הגיעה לה. פנייתה העצמאית המנומקת לא הועברה כלל לועדה למחיקת חובות ורק לאחר פניה של עו"ד מהמחלקה המשפטית של "ידיד" הועברה הפניה לועדה. יצוין כי עד היום, 7 חודשים לאחר הפניה, טרם התקבלה תשובת הועדה.

 

סוגיה זו מתחזקת נוכח העובדה כי אין לפונים או למייצגים אותם זכות טיעון בפני הועדה, והיא כלל אינה שומעת או רואה את האדם שבעניינו היא עוסקת. בכך אין מתאפשרת בחינה משמעותית של נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, כפי שנדרש מן הועדה, והתרשמות אמיתית ממצבו האישי של הפונה, אשר אמור על פי נהלי הועדה והמל"ל להוות גורם מרכזי בשיקול האם להפחית או למחוק את החוב הנטען שנוצר לו.

 

לשם הסרת החסם: נדרש כי תועבר תגובת הסניף לידי המבוטח, ותתאפשר העברת תגובת המבוטח לטענות הסניף ככל שמועלות כאלה ביחס להתנהלותו, פעולותיו בעבר וכדומה.

 

שלב שלישי - קבלת תשובת הועדה:

 

היעדר הנמקה: לאחר שצלח הפונה את המשוכות שצוינו לעיל, היינו הבין כי ביכולתו לפנות לועדה למחיקת חובות, או לאחר שפנה לסיוע ונעזר במי שיפנה בשמו למל"ל, והמתין את החודשים או השנים עד לקבלת תשובת הועדה המיוחלת, נתקל הפונה בפגם החמור מכולם בהתנהלות הועדה. כפי שעולה מן הטיפול בתיקים רבים - על אף הפניה המנומקת, המתבססת על סעיפי הנוהל ועל נסיבות המקרה הפרטניות ומדגישה את ההצדקות למחיקת החוב במקרה הנקודתי - במרבית המקרים תשובת המל"ל הינה לקונית וקצרה, והמל"ל מסתפק ביידוע הפונה כי חובו נמחק, הופחת או נותר על כנו. בקשות חוזרות ונשנות לקבלת פרוטוקולי הועדה בעניין הפונה, או למצער נימוקי ההחלטה, אינן נענות.


כידוע, חובת ההנמקה הינה עקרון יסוד במשפט המנהלי, והיא חלה לא רק על ערכאות שיפוטיות, אלא גם על טריבונלים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים ועל רשויות מנהליות. כך, חובת ההנמקה חלה גם על ועדות הפועלות מטעם המוסד לביטוח לאומי, לרבות על הוועדה למחיקת חובות מתוקף מעמדה. בהתאם לכך, סעיף 2.3.1.1 לתדריך גמלאות של המל"ל שכותרתו "גביית חוב", קובע כי: "כל החלטה על ביטול חוב תתבסס על נימוקים בכתב ועל האסמכתאות הנחוצות לביסוס העובדות". מקל וחומר, שדחיית בקשה לביטול חוב, צריכה להתבסס על נימוקים בכתב ואסמכתאות, באשר היא נחוצה למבוטח להמשך ההתמודדות למול החוב הנטען.


לעניין זה אין לנו אלא להיתלות בקביעת הפסיקה, הנדרשת לעניין זה מידי זמן מה, השבה וקובעת הלכה ברורה ובהירה:  "הרשות חייבת לנמק את החלטתה, בין מכוח חוק ההנמקות ובין כנגזרת של חובת ההגינות החלה עליה. חובת ההנמקה של הרשות חשובה מטעמים אחדים: היא מסייעת לקבל החלטה רציונלית ולא שרירותית; היא מספקת תשתית עובדתית לביקורת על פעולתה של הרשות; והיא מבטאת יחס אנושי ומכבד לפרט שההחלטה המינהלית עוסקת בו. על מנת שההנמקה תוכל לשרת יעדים אלה היא חייבת להיות מפורטת, ובכל אופן, עליה להימנע מניסוחים כלליים וסתמיים (ת"מ (ב"ש) 31214-03-14‏ ‏Abdalla Ali Mohamed Abdalla‏ נ' מדינת ישראל - משרד הפנים‏ (טרם פורסם, 2.6.14), וההפניות ששם; ההדגשות אינן במקור).


יצוין, כי בנוסף לאמור לעיל, בהיות המוסד לביטוח לאומי מופקד על תחום הביטחון הסוציאלי, חלה עליו חובת תום לב מוגברת, העולה אף על החובות החלות על גופים ציבוריים מכוח נורמות של המשפט המנהלי (ראו למשל בדב"ע נה/115-0 מרים יחזקאל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ט 121).


כך למשל במקרה של יעל  אשר קצבת הבטחת הכנסה שהשתלמה לה נשללה רטרואקטיבית עקב בעלותה על רכב, ונוצר לה חוב. יעל הייתה אחת מן העותרות בבג"ץ 3282/05 ("בג"ץ סלאח חסן"), אשר בו נקבעה לבסוף אי חוקיותו של הסעיף המאפשר שלילה כאמור. פנייתה לועדה, בה פירטה את נסיבותיה החריגות ואת הסיבות לבעלותה על רכב (בין היתר היותה אם חד הורית לילד נכה), נענתה בתשובה בת שורה אחת: "הועדה החליטה שלא למחוק את החוב הקיים". פניות חוזרות ונשנות לועדה הניבו תשובות דומות, ורק פניה של עו"ד מהמחלקה המשפטית של עמותת ידיד למחלקה המשפטית של המל"ל הובילה תגובה עניינית שבעקבותיה הושב המקרה לבחינת הועדה, לשם קבלת החלטה מנומקת.


החלטות משתנות: לא זו אף זו, נדמה פעמים רבות כי תשובת המל"ל הינה רנדומלית, כאשר לעיתים, פניות חוזרות ונשנות לועדה מעלות תשובות שונות והפחתות שונות בחוב. עניין זה נובע מסוגיית היעדר ההנמקה וחוסר שקיפות ביחס להתנהלות הועדה ודיוניה, משום שברי כי אילו היו ההחלטות מנומקות כדבעי ניתן היה להצביע על הליך סדור של שקילת שיקולים אלה ואחרים בעת קבלת ההחלטה, ולא הייתה מתקבלת החלטה שונה בכל פניה לועדה באותו התיק.

 

כך לדוגמא, במקרה של נ. המקבלת כיום קצבת זקנה ובעבר קצבת נכות. כשנתיים לאחר שעברה מקבלת קצבת נכות לזקנה, גילתה נ. כי קצבתה מופחתת, ולאחר בירור נודע לה כי יש לה חוב נטען בגין דיווח עבר שגוי על הכנסות, לכאורה. נ.נת פנתה בעצמה במכתב למל"ל, בבקשה לבטל את החוב הנטען, וקיבלה תשובה לאקונית כי חלק מחובה בוטל (וזאת ללא כל נימוק באשר לשיקולים שעמדו בפני הועדה, אופן ההגעה לסכום שהופחת, או כל הסבר אחר). לאחר מכן פנתה בשם נ.ית עו"ד מהמחלקה המשפטית של "ידיד" לועדה, וכעבור שנה תמימה נשלח לנורית מסמך הקובע כי החוב הופחת בסכום אחר (לא ברור אם במצטבר על הסכום שכבר הופחת או במקומו). פניה נוספת לועדה על מנת לקבל את נימוקיה טרם נענתה.


יידוע הפונה בדבר החלטה: כאשר אין הליך מסודר של הנמקה, ושל תשובה לפונה, נמשך הליך עדכון הפונה בדבר קבלת החלטה זמן רב. לעיתים מתעדכן המחשב במל"ל בדבר ההחלטה ומפסיק לקזז מקצבתו של הפונה בהתאם, ולעיתים לא. לעיתים מושב לפונה כספו שנגבה ממנו בגין חוב שבוטל, ולעיתים נדרשת פניה נוספת לשם כך. לא ניתן להפריז בחשיבותה של החלטה לביטול חוב עבור משפחה המתקיימת בתקציב הדוק, עניין המאפיין משפחות רבות החיות בעוני או על סף העוני. במקרים רבים השפעת יידוע אקטיבי של הפונה משמעה תוספת בתקציב המשפחה של מאוד שקלים בחודש, במקום להמתין עד לעדכון מחיקת החוב במחשבי המוסד. גם בהתנהלות זו מגביר המל"ל את תלותם של המבוטחים בגורמי חוץ המסייעים להם ב"תיווך" בינם לבין המל"ל, ואינו מאפשר התנהלות עצמאית למול המל"ל.


כך למשל, במקרה של ס. אשר קיבל מן המל"ל סכום כסף בגין תביעתו לפיצויים מחברה בה עבד ושפורקה, ואשר בגין טעות של המל"ל נוצר לו חוב. כארבע שנים לאחר קרות הטעות נודע לפונה כי קיים לו חוב במל"ל, ובאוגוסט 2010 פנה סמיון באמצעות המחלקה המשפטית של "ידיד" לועדה למחיקת חובות. רק לאחר שנתיים, ובעקבות פניות חוזרות ונשנות למחלקות שונות במל"ל, התקבלה הודעה טלפונית במשרדי עמותת ידיד אשר בה נאמר כי הועדה אישרה מחיקת ריבית והצמדה בלבד. הא ותו לא. פניות חוזרות ונשנות למל"ל לא הובילו לקבלת ההחלטה, לא כל שכן פרוטוקול הדיון בעניינו של ס, עד לעצם היום הזה.


לשם הסרת החסם: מבוקש כי יעוגן בנוהל אופן יידוע הפונים לועדה בדבר החלטותיה, וזאת תוך זמן סביר מיום קבלת ההחלטה. על ההחלטות להיות מועברות לפונים בהמצאה כדין, או באמצעות הסניף המטפל במבוטח שפנה לועדה.

 

סיכום

 

התנהלות המל"ל והועדה - החל מראשית ההליך כאשר נוצר למבוטח חוב נטען, עבור בפניה לועדה והמתנה לתשובתה וכלה בקבלת תשובתה הלאקונית והבלתי מנומקת - מותירה את הפונים למל"ל חסרי אונים, וללא יכולת ממשית להתמודד עם החלטות הועדה והשלכותיהן על חייהם. יש לזכור, כי עצם העלאת הטענה מצד המל"ל לגבי חוב – בהינתן יחסי הכוחות הלא-שווים שבין המל"ל למבוטחים - מותירה את מרבית המבוטחים בתחושת מצוקה וחוסר אונים, וכאמור רבים מהם אינם מודעים כלל ליכולתם לאתגר את הטענה בדבר חוב, או לדרוש מן המל"ל לבחון את טענת החוב על פי נהליו שלו. מיעוט המבוטחים המגיע - בעצמו או באמצעות סיוע של ארגוני סיוע כגון עמותת ידיד - לכדי השגה על החוב והגשת בקשה לועדה למחיקתו, ניתקל בתשובות לאקוניות וחסרות הנמקה המובילות אותו למאמץ ניכר על מנת לברר האמנם נידונו כל טענותיו, האמנם נידונו הללו בהתאם לנהלים, והאמנם נלקחו בחשבון הנסיבות המיוחדות של המקרה הפרטני.


כפי שניתן לראות מעיון בדוגמאות שהובאו לעיל, במקרים רבים מתקיימים כמה מהחסמים שתוארו במסגרת אותו ההליך, כאשר הפונה אינו מקבל הודעה על החוב, מקבל מידע מועט או מבולבל מהסניף, נאלץ לפנות לסיוע משפטי על מנת למצות את זכויותיו למול הועדה, ממתין חודשים ושנים לקבלת תשובת הועדה ולבסוף מקבל תגובה בלתי מנומקת וסתומה. חשוב להבין כי כי בכל שלב מחייבת ההתמודדות עם חסמים אלה תעצומות נפש ומשאבי זמן - ולעיתים כסף - אשר אינם מצויים בידי משפחות החיות בעוני, או בידי מבוטחים מוחלשים מכל סיבה אחרת - מצב בריאותי, גיל, קשיי שפה ועוד. על אחת כמה וכמה כאשר החסמים מצטברים ונערמים זה על זה. מציאות זו חוסמת למעשה את הגישה לועדה למחיקת חובות מפני מרבית ציבור הזכאים לטיפולה, ומעקרת מתוכן את תכלית נוהל מחיקת חובות ואת התפיסה העומדת מאחוריו.


מהמציאות והחסמים שנסקרו לעיל עולים שינויים נדרשים על מנת לשפר את התנהלות הועדה והמל"ל למול המבוטחים. בחלק מהחסמים אין מדובר בצורך בנוהל מתוקן או בכללים חדשים, אלא "רק" ביישום הדין כראוי על התנהלות הועדה. כך הוא המצב למשל בסוגיית ההנמקה ועקביות ההחלטות, בהם נדרשת הועדה להתנהל באופן הנדרש מכל רשות ציבורית. בנוסף לכך הועלו לעיל מספר הצעות קונקרטיות לתיקון על מנת להסיר למצער חלק מהחסמים שתוארו: 
הודעה בהמצאה מלאה על חוב למל"ל הכוללת פרטים על היווצרות החוב ופירוט סיבות החוב, והימנעות מפעולה עד לאחר 60 יום מהמצאת ההודעה כדין.

  • יידוע בדבר אפשרות הפניה לועדה והפרוצדורה לפניה זו, במסגרת ההודעה על חוב.

  • קביעת סד זמנים שיגביל את משך ההליכים למול הועדה, והעלאת תדירות דיוניה.

  • מתן אפשרות תגובה למבוטחים על חוו"ד הסניף המטפל ביחס לבקשתם, טרם העברתה לועדה.

  • קביעת חובת יידוע בדבר החלטות הועדה, באמצעות המצאה מלאה כדין, או באמצעות הסניף המטפל באופן אישי.

  • נוכח כל האמור לעיל אודה לתגובתך באשר לדרכים בהם תפעלו לתקן כשלים אלה בהתנהלות הועדה למחיקת חובות בביטוח הלאומי.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

שתפו
Please reload