האם סוף סוף יקבלו עובדות הסיעוד את מלוא השכר המגיע להן

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

האם סוף סוף יקבלו עובדות הסיעוד את מלוא השכר המגיע להן

29/05/2015

ביום שני יתקיים בבית הדין לעבודה בירושלים, הדיון המסכם בבקשת עמותת "ידיד" לאישור תביעה ייצוגית בסכום של 588 מליון ש"ח נגד חברות ועמותות הסיעוד והמוסד לביטוח לאומי בטענה כי אינן משלמות את כל השכר המגיע לעובדות הסיעוד

לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים הוגשה בשנת 2011 תביעה ייצוגית על ידי עמותת "ידיד" התובעת לחייב 20 חברות ועמותות סיעוד הפועלות ברחבי הארץ לשלם  לעובדיהם ובמיוחד לעובדותיהן, תשלום עבור זמן העבודה שהן "מבזבזות" בנסיעה ממטופל אחד למישנהו.

 

ביום שני יתקיים דיון ההוכחות האחרון בטרם יחליט הרכב השופטים בראשות נשיאת בית הדין לעבודה בירושלים השופטת דיתה פרוז'ינין הפורשת בקרוב האם לאשר את הבקשה או לדחותה במהלך הדיונים המתקיימים כבר יותר מארבע שנים נחקרו מעל 30 עדים רובם מנכלי"ם של 20 חברות הסיעוד וכן נציגי המוסד לביטוח לאומי.

 

במידה ותאשר השופטת את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית יקבלו עשרות אלפי עובדות, באחד מענפי העבודה שעדיין אינו מאוגד ועל כן סובל מאפלייה ניכרת, תשלום על עשרות אם לא מאות שעות עבודה שלא שולמו ואשר גרמו לחלקן הניכר לקבל פחות משכר מינימום.

 

בהקשר זה יצויין כי לאחרונה פסק בית הדין האירופי לצדק כי זמן הנסיעה לעבודה וחזרה נחשב כשעות עבודה פסק הדין חל על עובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לפגישות או טיפולים. בפסק הדין, שנכנס לתוקף באופן מידי, קבע בית המשפט הממוקם בלוקסמבורג כי זמן נסיעה ייחשב כחלק מיום העבודה כאשר מדובר בעובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לעבודה הנמצאת בכל פעם במקום אחר. במדינת ישראל בשנת 2015 לא משלמים לעובדות סיעוד אפילו על זמן שהנו חלק מיום העבודה שלא לדבר על נסיעה לעבודה.ובחזרה ממנה.

 

בעמותת "ידיד" השותפה לתביעה מציינים עוד כי "בימים אלה מנסה משרד האוצר להפחית כחצי מליארד ש"ח מהסכומים המשולמים לחברות הסיעוד בטענה כי הנ"ל מרויחות סכומים גבוהים מידי. אנו סבורים כי זהו בדיוק המקור לתשלום השכר החסר לעובדות הסיעוד".

 

את כתב התביעה בישראל הגיש עורך הדין אסף פינק והוא הופנה אל חברות ועמותות סיעוד שונות וביניהן הגדולות במשק כמו: א.ש. סיעוד ורווחה, אתגר משאבי אנוש, דנאל (אדיר יהושע), מנפאואר קר, מתן שרותי בריאות, עמלסיעודית, או.ר.ס שירותי רפואה 2001, טיפולית שרותי סיעוד, א.מ. מתן סיעוד וכח אדם (1988),  דינה - קר סיעוד וכח אדם, מטב עמותה לשרותי טיפול ורווחה, א. גולדמן חברה לשרותי כח אדם,  אשד מ.ג., אלסן אסיף, מ.ס.ד חיפה חברה למסחר, מירב חברה לשרותי סיעוד (1998), מתן חן שירותי סיעוד, שבח שרותי סעוד ורווחה, "בבית" שירותי עזרה לקשיש בביתו, לב זהב - שירותי סיעוד ורווחה.

 

החברות והעמותות הנתבעות מטפלות בכשני שלישים ממקבלי קצבת סיעוד, שהינם בין 80,0000 ל100,000 מטופלים והקבוצה אותה מייצגת "ידיד" מונה  כ-35,000 עובדות סיעוד. סכום התביעה הינו 588 מיליון שקלים חדשים.

 

התובענה עוסקת בהפרת חוקי העבודה על ידי חברות הסיעוד ונטען בה כי חברות הסיעוד אינן משלמות למטפלי ומטפלות הסיעוד המועסקים על ידן תשלום בגין פרק הזמן במהלך יום העבודה, אשר בו נמצאים מטפלים אלו במעבר ממטופל אחד למטופל אחר.

 

לדברי עו"ד אסף פינק ועו"ד ורדית דמרי מדר, מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד", מדובר בהפרה גסה ושיטתית של חוקי וכללי משפט העבודה, אשר נקבעו הן בחקיקה והן בפסיקות בתי הדין לעבודה. חמורה שבעתיים העובדה כי הפרה זו נעשית על גבן של עובדות אשר ברובן חסרות מודעות לזכויותיהן כעובדות ובוודאי חסרות יכולת עמידה מול ארגוני הסיעוד המעסיקים אותם.

 

"יובהר", כך נכתב בתביעה  "כי מדובר על שאלה משפטית ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים – עובד המצוי במהלך יום עבודה זכאי לתשלום עבור כל  הזמן בו הוא מצוי בעבודה בין אם מדובר בזמן בו נמצאת המטפלת אצל המטפל ובין אם מדובר על הזמן בו המטפלת מצויה בדרך למטופל הבא.

 

על אף זאת בוחרות המשיבות, להתעשר על גבן של המטפלות המשתכרות ברובן המוחלט שכר מינימום וללא תשלום זה אף פחות משכר מינימום. המשיבות מתעשרות על גבן של המטפלות – ואין כל דרך אחרת לתאר הפרה שיטתית זו של חוקת העבודה."

 

עוד נאמר בכתב התביעה כי "המבקשת (עמותת "ידיד") סבורה כי מדובר בהפרת חוק שיטתית, ועל פניותיה של המבקשת לכל אחת ואחת מהמשיבות בדרישה לשלם לעובדיהן עבור שעות אלו – בוחרות המשיבות להמשיך ולהפר את החוק.

 

עוד נטען בכתב התביעה כי "כי למיטב ידיעת המבקשת (עמותת "ידיד") , תופעת אי התשלום בגין זמן המעבר משותפת לכלל הגופים המעניקים שירותי סיעוד ביתי, חברות כעמותות. המשיבות בבקשה זו הן אלה אשר למבקשת נודע באופן ודאי וחד משמעי כי הן אינן משלמות בגין זמן המעבר. המבקשת שומרת לעצמה את הזכות לתקן בקשה זו ולהוסיף נתבעות נוספות לפי הצורך.

 

המבקשים לקבל את כתב התביעה במלואו או לקבל מידע נוסף מתבקשים לפנות לחתומים מטה או להורידה מפנקס התובענות הייצוגיות באינטרנט.

 

שתפו
Please reload