עמותת “ידיד“ לועדת שטרום:הזכות לניהול חשבון בנק ושימוש בכלים פיננסיים היא זכות יסוד

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

עמותת "ידיד" לועדת שטרום:הזכות לניהול חשבון בנק ושימוש בכלים פיננסיים היא זכות יסוד

07/02/2016

עמותת "ידיד" לועדת שטר�...

 

בדיוק כפי שהזכות למים, חשמל, הזדמנויות בחינוך, שרותי בריאות וקורת גג ראויה הן זכויות יסוד במדינת ישראל.

בנייר עמדה מפורט ששלחה עמותת "ידיד" במסגרת השימוע הציבורי של ועדת שטרום היא כותבת כי: אנו סבורים כי הזכות לניהול חשבון בנק ושימוש בכלים פיננסיים היא כיום, זכות יסוד. זכות יסוד בדיוק כפי שהזכות למים, חשמל, הזדמנויות בחינוך, שרותי בריאות וקורת גג ראויה הן זכויות יסוד במדינת ישראל.

 

לאור אלה אנו מבקשים להגיש את התייחסותינו להמלצות הועדה אך בטרם נדון באלה, אנו מבקשים להביא בפניכם את עמדתה הכללית של "ידיד" בכל הנוגע להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאים והפיננסיים וזאת בהתייחס לאוכלוסיית היעד אותה אנו מייצגים כבר 18 שנים ואשר מאופיינת היום באמצעות העשירונים 1-7.

 

חשוב להדגיש הבעייה הגדולה, שעליה אין אף אחד שיכול לתת תשובה חד משמעית היא על השאלה, האם בעקבות המהלכים המוצעים על ידי הועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסים אכן יפחת מחיר האשראי הצרכני. האם הריביות לציבור הרחב, בעיקר מעמד הביניים הנמוך והבינוני, זה שנמצא בעשירונים 5-8 יזכה לקבל אשראי בקלות יותר ובזול יותר. רואי השחורות ואני ביניהם, אומרים שככל הנראה השוק יוצף באשראי אך הסיכוי שמחירו יהיה נמוך משמעותית הינו סיכוי נמוך.

 

בבסיס ההערות וההמלצות שלנו:

  1. יש חובה לטפל באוכלוסייה מודרת האשראי בדרך שתאפשר לספק לה אשראי במחיר סביר ובנגישות גבוהה יותר מהקיים היום וזאת כדי למנוע ממנה להזדקק לשירותי השוק האפור והשחור, משם הדרך להתרסקות המערכת הכלכלית המשפחתית ושקיעה בחובות הינה קצרה

  2. יש להפעיל כלים חדשניים הכוללים

 הקמת מערכת של הגנה צרכנית פיננסית הכוללת מפקח על אשר ירכז, מבחינה צרכנית את כלל הפיקוח אל מול המפקחים השונים – המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח ושוק ההון, המפקח על מוסדות פיננסיים.

  • הקמת קרן הלוואות למשקי בית בערבות מדינה,

  •  שינוי הקריטריונים המאפשרים הקמת אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים,

  • הפיכת בנק הדואר לבנק המיועד ללקוחות מעוטות הכנסה

  • הרחבת פעולות הסברה בתחום החינוך הפיננסי ועידוד החסכון לטווח בינוני וארוך

  • הפחתת משך שהיית נתונים שליליים במערכת הפיננסית

  • חובת מתן כרטיסי דביט לכל אזרח ופיתוח מערכת כרטיסי אשראי מיוחדים לאוכלוסיות מודרות ככלי לייצור הסטוריית אשראי חיובית.

אחד הכלים המרכזיים הוא:הקמת מועצה ציבורית להגנה צרכנית פיננסית לשמירה על זכויות הצרכן הישראלי במסגרת הרפורמה בשוק האשראי

בהתייחס למצב הקיים עולה חשש כי לא זאת בלבד שבקרוב יהיו לפחות 3 מפקחים על שוק האשראי הצרכני בישראל אלא שאף אחד משלושת המפקחים הללו לא יפעל בזיקה ישירה לשמירה על זכויותיו של הצרכן הלווה. מדובר בשלושה גופים אשר למרות הכלים שאמורים להנתן בידיהם על ידי המחוקק יפעלו כל אחד על פי נוהלי עבודה שונים, כפי שהוגדרו בחוקים הנדונים כעת ואשר עיקר עבודתם שמירה על יציבותם של הגופים הפיננסיים במקום על זכויותיהם של משקי הבית הישראלים.

 

לרפורמה בשוק האשראי שני מרכיבים מרכזיים. הראשון להגדיל את מספר השחקנים בשוק והשני להפחית את מחיר האשראי הצרכני למשקי הבית ולעסקים הזעירים. המטרה הראשונה תושג ללא כל ספק, כבר עתה ניתן למפות את השחקנים הקיימים בשוק והמצפים להרחיב את עסקיהם ולידם את אלו החדשים המבקשים גם הם להתחיל ולספק אשראי צרכני למשקי הבית.

 

כדי להצליח במשימה הכלכך חשובה חשוב יותר מכל שתהייה מערכת של פיקוח צרכני פיננסי אשר תפעל כראוי. שוק האשראי החדש יכלול שחקנים עליהם יפקחו לפחות שלושה מפקחים. המפקח על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, המפקח על השירותים הפיננסיים שהחוק בעניינו נדון בימים אלה בכנסת והמפקח על הביטוח ושוק ההון העוסק בפיקוח על חברות הביטוח שאף הן מעמידות אשראי צרכני בהיקפים לא קטנים המבוסס על פקדונות לפנסיה וחסכונות ביטוחיים המנוהלים על ידי חברות הביטוח.

 

מבחינת הצרכן הישראלי מדובר באסון. לא רק שהמונחים החוקיים והמקצועיים בהם משתמשים שלושת המפקחים שונים זה מזה, גם ההתנהלות המקצועית שלהם שונה, אין התאמה בין חוקי הפיקוח השונים וההוראות כמו גם הסמכויות שניתנים לכל אחד מהמפקחים שונות בתכלית. איך יוכלו צרכנים המבקשים לקבל הלוואה מאחד מהמוסדות, בנקאים וחוץ בנקאיים, להשוות באמת את התנאים. כיצד הם ידעו למי להתלונן בעת צרה. כיצד ניתן יהיה לשמור על אחידות רגולטורית שתכלול את כלל השוק. על כל אלה לצערי אין לנו תשובות. צריך לזכור כי כל מערכת מפקחת בין אם קיימת ובין אם מיועדת לקום במהלך השנים הקרובות מזינה את עצמה כדי להצדיק את קיומה כך,  יוכלו לשמר את עצמם לאורך זמן גם אם בסופו של דבר הצרכן הישראלי יצא נפסד.

 

מה אפשר לעשות. חושבים ביצירתיות ומחוץ לקופסא. הרפורמה בשוק האשראי זקוקה למפקח אחד. לכתובת אחת אליה יוכלו כל הצרכנים לפנות בידיעה שהיא זו תהייה החוליה המקשרת בינם לבין מנגנוני האשראי והמידע. אני סבור כי לטובת הצלחתה של הרפורמה יקום מפקח אחד כללי שיעמוד מעל למפקחים הקיימים בצורה של מועצה להגנה צרכנית פיננסית אשר תהייה המפקח הכללי על שוק האשראי החדש, מועצה שתתפקד כגוף המרכז את פניות הציבור, המנתח את עבודת המפקחים הפועלים בשטח ואף נותן להם ציונים על ביצועיהם הלכה למעשה. רק כך יש סיכוי להצלחת הרפורמה.

 

לכן מוצע כי להקים את המועצה הציבורית להגנה צרכנית פיננסית אשר תפעל כגוף עצמאי המייצג את זכויות הצרכנים מול כל אחד מהמפקחים העוסקים בפיקוח על אחת מקבוצות השחקנים הותיקים והחדשים בשוק האשראי למשקי בית.

עקרונות הבסיס להפעלת המועצה:

  • בראש המועצה הציבורית יעמוד מומחה להגנת הצרכן והיא תפעל תחת שר האוצר.

  • חברי המועצה האחרים ימונו על-ידי הממשלה, על-פי המלצה של שר האוצר באישור ועדת הכלכלה

  • בראש המועצה יעמוד ראש המועצה, והיא תמנה 11 חברים וחברות, לרבות יושב ראש המועצה.

  • הרכבה של המועצה יהא כמפורט להלן :

  • יו"ר המועצה

  • נציג בנק ישראל

  • נציג משרד המשפטים

  • נציג משרד האוצר

  • נציג ציבור חבר האקדמיה בפקולטה לעבודה סוציאלית.

  • שני נציגים של ארגונים לשינוי חברתי העוסקים בתחום החינוך הפיננסי

  • משרד האוצר יספק לחברי המועצה את התקציבים והתשתיות הדרושות לפעולתה כולל תקציבי פרסום והסברה

  • במינוי חברי המועצה יינתן ייצוג הולם של שני בני המינים, כמו גם לקבוצות מיעוטים לאומיות.

  • המועצה תפרסם אחת לשנה דו"ח מפורט על פעולתה כולל מידע מפורט על התלונות שהגיעו אליה וכיצד טופלו. המועצה תפרסם באופן שוטף, באתר מיוחד שיוקם לצורך כך את תוצאות התלונות המוצדקות ואת פרטיהן. פרסום הנתונים יעשה לכל הפחות בשפות – עברית, ערבית, רוסית

  • המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואלו יאושרו על ידי נגיד בנק ישראל, שרי האוצר והכלכלה וועדת הכלכלה ובלבד שאלו יכללו לוחות זמנים מפורטים הנוגעים לטיפול בתלונות על מנת למזער נזקים למתלונן שתלונתו תתברר כמוצדקת

  • מתלונן על אחד מהגופים המספקים שירותים פיננסיים רשאי יהיה לערער על החלטת המועצה בפני בית המשפט שיקבע לכך בתקנות. 

סיכום

אסור להניח שהבעיה תיפתר מעצמה כי המחיר שמשלמות אוכלוסיות מוחלשות הוא גבוה : השוק האפור הלא מוסדר גובה ממודרי האשראי מחיר שמחליש אותן יותר. אנו מבקשים כי משרד האוצר, בנק ישראל, והכנסת ימקמו את בעיית ההדרה הפיננסית גבוה בסדר העדיפויות שלהם,תוך בחינת הפתרונות המוצעים מעלה כמו גם פתרונות הקיימים במדינות אחרות בעולם. אנו סבורים כי רק ראייה של התמונה הכוללת. רק התייחסות מלאה לכלל השוק ולמגוון הפתרונות אותם ניתן להציע יכולה להוביל לשינוי עצום בחברה הישראלית.

 

ההצלחה במאבק בהדרה פיננסית תהייה שלב מרכזי בצמצום העוני בישראל, היא תהווה מכשיר מרכזי שיעודד סולידריות חברתית ויאיץ את השינוי המתבקש של סגירת הפער והקיטוב החברתי הקיים בחברה הישראלית.

מדובר בחזון שאפתני. לא פחות. מדובר בראייה מפוכחת וכלכלית המסוגלת לייצר פתרונות פיננסיים אשר יוכלו לחזק אוכלוסיות מודרות החיות בעוני, להעניק כבוד לאלו שנרמסו על ידי מערכות פיננסיות רק בשל חוסר יכולת להשתלב בין נורמות שנדמה לכאורה שהן שייכות רק למיוחסים. מדינה שרוצה להלחם בהון השחור ולמגרו, מדינה המבקשת לצמצם את מימדי השחיתות הפושים בה, מדינה שהבינה סוף סוף שיוקר המחיה ויחסי הון שילטון הם מתכון לאבדון – מדינה כזו חייבת להאבק בהדרה פיננסית ולנצח.

 

שתפו
Please reload