אחרי 4 שנים אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות הסיעוד והמוסד לביטוח לאומי

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

אחרי 4 שנים אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות הסיעוד והמוסד לביטוח לאומי

23/05/2016

בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים אישר את בקשת עמותת "ידיד" לתביעה ייצוגית בסכום של מעל 105 מליון ש"ח נגד חברות ועמותות הסיעוד והמוסד לביטוח לאומי בטענה כי אינן משלמות את כל השכר המגיע לעובדות הסיעוד ובכך אף משלמות להן פחות משכר מינימום

נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, אישרה השבוע את בקשת עמותת "ידיד" לתביעה ייצוגית בסכום של מעל 105 מליון ש"ח נגד קבוצת חברות ועמותות המעניקות למוסד לביטוח לאומי שירותי סיעוד וכן נגד המוסד עצמו.

בהחלטתה קבעה השופטת פרוז'ינין ועמה נציג המעסיקים מר אברהם מנצורי ונציג העובדים מר רפאל כהן כי הם מאשרים את בקשת התובענה כהגדרתה "תשלום עבור "זמן מעבר" למטפלות ולמטפלים סיעודיים". עוד נקבע בהחלטה כי הקבוצה שתכלל במסגרת התובענה תורכב מ"מטפלות ומטפלים סיעודיים שעבדו אצל המשיבות ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת תובענה ייצוגית זו, ובמהלך תקופת עבודתם טיפלו ביום עבודה אחד ביותר ממטופל אחד ברצף, המטופלים אינם מתגוררים במקום מגורים אחד, וזמן המעבר בין מטופל למטופל עולה על 5 דקות."

בתגובה להחלטה אמרה עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית ב"ידיד" כי "מדובר בהישג חסר תקדים לטובת אוכלוסייה של עובדות מוחלשות. בית הדין פתח היום פתח חשוב ביותר המאפשר לעובדות המקבלות שכר מינימום ועושה עבודה קריטית ומשמעותית מבחינה חברתית, ולתקן עוול שנעשה להן במשך שנים ארוכות, באמצעות אי תשלום שכר עבודה על זמן הנסיעה מקשיש/ה אחד לרעותה"

עו"ד אסף פינק המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות ואשר ייצג את עמותת "ידיד" בהליך וימשיך לייצג את הקבוצה בהמשך ההליכים לפי קביעת בית הדין אמר כי " החליט לתקן עוול של עשרות שנים באמצעות אישור התובענה כייצוגית. מפליא שבעידן של איגודים מקצועיים אף אחד מהם לא טרח לעמוד לימין העובדות. התברכנו בכך שעמותת ידיד הרימה את השרביט ולקחה על עצמה להיות השופר של העובדות".

הסיפור החל כאשר לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים הוגשה בשנת 2011 תביעה ייצוגית על ידי עמותת "ידיד" התובעת לחייב 20 חברות ועמותות סיעוד הפועלות ברחבי הארץ לשלם לעובדיהם ובמיוחד לעובדותיהן, תשלום עבור זמן העבודה שהן "מבזבזות" בנסיעה ממטופל אחד למישנהו.

במהלך הדיונים המתקיימים כבר יותר מארבע שנים נחקרו מעל 30 עדים רובם מנכלי"ם של 20 חברות הסיעוד וכן נציגי המוסד לביטוח לאומי. בהקשר זה יצויין כי לפני מספר חודשים פסק בית הדין האירופי לצדק כי זמן הנסיעה לעבודה וחזרה נחשב כשעות עבודה פסק הדין חל על עובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לפגישות או טיפולים. בפסק הדין, שנכנס לתוקף באופן מידי, קבע בית המשפט הממוקם בלוקסמבורג כי זמן נסיעה ייחשב כחלק מיום העבודה כאשר מדובר בעובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לעבודה הנמצאת בכל פעם במקום אחר. במדינת ישראל בשנת 2015 לא משלמים לעובדות סיעוד אפילו על זמן שהנו חלק מיום העבודה שלא לדבר על נסיעה לעבודה.ובחזרה ממנה.

את כתב התביעה בישראל הגיש עורך הדין אסף פינק והוא הופנה אל 20 חברות ועמותות סיעוד שונות וביניהן הגדולות במשק כמו: א.ש. סיעוד ורווחה, אתגר משאבי אנוש, דנאל (אדיר יהושע), מנפאואר קר, מתן שרותי בריאות, עמלסיעודית, או.ר.ס שירותי רפואה 2001, טיפולית שרותי סיעוד, א.מ. מתן סיעוד וכח אדם (1988), דינה - קר סיעוד וכח אדם, מטב עמותה לשרותי טיפול ורווחה, א. גולדמן חברה לשרותי כח אדם, אשד מ.ג., אלסן אסיף, מ.ס.ד חיפה חברה למסחר, מירב חברה לשרותי סיעוד (1998), מתן חן שירותי סיעוד, שבח שרותי סעוד ורווחה, "בבית" שירותי עזרה לקשיש בביתו, לב זהב - שירותי סיעוד ורווחה.

עו"ד אסף פינק מדגיש כי "כעת משאישר בית הדין את התובענה כייצוגית וקבע כי אין כל קושי להתחקות אחרי כמות השעות שלא שולמות לעובדות בגין זמני מעבר בין מטופלים, אנו נפעל לקבלת כלל הנתונים על מנת שעובדות הסיעוד יקבלו בתביעה הייצוגית תשלום עבור כל השנים בהן לא שולמה משכורתן המלאה"

החברות והעמותות הנתבעות מטפלות בכשני שלישים ממקבלי קצבת סיעוד, שהינם בין 80,0000 ל100,000 מטופלים והקבוצה אותה מייצגת "ידיד" מונה כ-35,000 עובדות סיעוד. סכום התביעה הינו מעל 105 מיליון שקלים חדשים. במהלך הדיונים צורף גם המוסד לביטוח לאומי כמשיב לעתירה בשל קביעת בית הדין כי מדובר על תחום העסקה מיוחד אשר לביטוח לאומי השפעה רבה עליו.

התובענה עוסקת בהפרת חוקי העבודה על ידי חברות הסיעוד ונטען בה כי חברות הסיעוד אינן משלמות למטפלי ומטפלות הסיעוד המועסקים על ידן תשלום בגין פרק הזמן במהלך יום העבודה, אשר בו נמצאים מטפלים אלו במעבר ממטופל אחד למטופל אחר.

"יובהר", כך נכתב בתביעה "כי מדובר על שאלה משפטית ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים – עובד המצוי במהלך יום עבודה זכאי לתשלום עבור כל הזמן בו הוא מצוי בעבודה בין אם מדובר בזמן בו נמצאת המטפלת אצל המטפל ובין אם מדובר על הזמן בו המטפלת מצויה בדרך למטופל הבא.

על אף זאת בוחרות המשיבות, להתעשר על גבן של המטפלות המשתכרות ברובן המוחלט שכר מינימום וללא תשלום זה אף פחות משכר מינימום. המשיבות מתעשרות על גבן של המטפלות – ואין כל דרך אחרת לתאר הפרה שיטתית זו של חוקת העבודה."

עוד נאמר בכתב התביעה כי "המבקשת (עמותת "ידיד") סבורה כי מדובר בהפרת חוק שיטתית, ועל פניותיה של המבקשת לכל אחת ואחת מהמשיבות בדרישה לשלם לעובדיהן עבור שעות אלו – בוחרות המשיבות להמשיך ולהפר את החוק.

עוד נטען בכתב התביעה כי "כי למיטב ידיעת המבקשת (עמותת "ידיד") , תופעת אי התשלום בגין זמן המעבר משותפת לכלל הגופים המעניקים שירותי סיעוד ביתי, חברות כעמותות. המשיבות בבקשה זו הן אלה אשר למבקשת נודע באופן ודאי וחד משמעי כי הן אינן משלמות בגין זמן המעבר. המבקשת שומרת לעצמה את הזכות לתקן בקשה זו ולהוסיף נתבעות נוספות לפי הצורך.

נספח א'
שתי הערות חשובות מתוך החלטת בית הדין
1. הסיבה בגינה קיבל בית הדין את טענת עמותת ידיד כי יש זמן מעבר הוא זמן עבודה!!!
הסמכות הנתונה לבתי הדין לעבודה ולבתי המשפט מחייבת לא אחת מתן פירוש דינמי לחקיקה, המבקש לגשר על הפער בין המשפט למציאות חיים משתנה, בלא שיהיה צורך לשנות את החוק עצמו (א. ברק, שופט בחברה דמוקרטית, 2004, בע' 57). דברים אלה נכונים פי כמה בעולם העבודה הדינמי שאנו מצויים בו היום. אנו סבורים כי ניתן לראות בזמן המעבר חלק מיום העבודה של המטפלת. זאת, בשל כמה טעמים.

ראשית, משום שמדובר באילוץ הנובע מאופי התפקיד...גמלת הסיעוד הינה קצבה בעין ותכליתה לסייע למטופל בביצוע פעולות היום יום. לפיכך שעות הסיעוד שהמבוטח זכאי להן אינן מתרכזות ביום אחד, אלא מתפרשות על פני ימים אחדים בשבוע. מטעם זה, ובכפוף למספר שעות הסיעוד שלהן זכאי המבוטח, לא ניתן תמיד לספק למטפלת שעות טיפול במטופל אחד שהינן בגדר יום עבודה מלא...בשים לב לכך ששכרן של המטפלות הינו שכר שעתי הקרוב לשכר מינימום או זהה לו, וכדי ששכרן יאפשר קיום בכבוד, עליהן לעבוד ביום עבודה אצל יותר ממטופל אחד. זהו אילוץ המובנה אל תוך אופן העסקתן של המטפלות, ואינו אינהרנטי לתפקידן כנותנות שירותי סיעוד. אין מדובר בעבודה שמעצם טיבה כרוכה במעבר ממקום למקום, כגון עבודתם של נהגים, מפיצי סחורה וכד'.
....
אילוץ מובנה נוסף בעבודתן של המטפלות הינו אופן תשלום שכרן. המטפלות כולן הן עובדות המשתכרות שכר שעתי... הרי לא יעלה על הדעת כי ינכו משכרו של עובד חודשי, שתפקידו כרוך בהשתתפות בישיבות מחוץ למשרדו, את הזמן שבו הוא נוסע ממשרדו למקום הישיבה, אף אם הוא משתתף בישיבות כאמור פעמים רבות במשך החודש, ואף כי במהלך הנסיעה הוא אינו עוסק בעבודתו הרגילה, ולעיתים הוא אף עוצר בדרך לאכול ולשתות, ואינו עומד כלל לרשות העבודה בזמן זה. יש להקיש לדעתנו גזירה שווה גם לזמן המעבר של המטפלות, שכן המעבר ממטופל למטופל מהווה חלק בלתי נפרד מעבודתן, ואנו סבורים כי דינן בעניין זה הינו כדין עובד חודשי גם אם הן משתכרות שכר שעתי.
2. הסיבה לכך שבית הדין קבע בהחלטתו כי לצורך המשך הדיונים יש לצרף כתובעת את אחת המטפלות שלא קיבלו את השכר המגיע להן עבור זמן הנסיעה

"אמנם ברע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' 'קולן פורום נשים דתיות (ניתן ביום 9.12.2015) קבעה השופטת דפנה ברק ארז כי הרף שקובע החוק לעניין זה אינו נמוך, אך הוא אינו צריך להיות גבוה מדי, אולם איננו סבורים כי בהציבנו דרישה להגשת התובענה בידי תובעת ייצוגית בשר ודם אנו מציבים רף גבוה מידי, לנוכח הדברים שנאמרו לעיל...

...כלומר, גם אם לא התקיימו התנאים הנוגעים לתובע הייצוגי עצמו, להבדיל מהתביעה עצמה, עדיין יש לבית הדין שיקול דעת אם לאשר התובענה על אף זאת. סעיף 8(ג)(2) לחוק קובע כי אם המבקש אינו עומד באחד מתתי סעיף 4(א) לחוק, ובכלל זה סעיף (3), הרלבנטי לענייננו, אך תנאי סעיף 8(א) לחוק התקיימו, יאשר בית המשפט את התובענה כייצוגית. במקרה כזה יורה בית המשפט על החלפת התובע בכזה העונה על תנאי סעיף 4(א)...

...ואולם משהגענו למסקנה כי מדובר בסוגיה חדשנית ועקרונית אשר טרם נדונה בהלכה הפסוקה, והיא עומדת בדרישות סעיף 3(א) לחוק, ומנויה בין העילות המאפשרות הגשת תובענה ייצוגית, וקיימת אפשרות סבירה שעילת התביעה תוכרע לטובת חברות הקבוצה, מן הראוי לאפשר למבקשת להחליף את התובעת הייצוגית ולהציג תובע או תובעת שיש להם עילת תביעה אישית."

 

לצפייה בתקציר ההחלטה לחצו כאן

לצפייה בהחלטה המלאה לחצו כאן

 

שתפו
Please reload