עמותת “ידיד“ לבית הדין האיזורי לעבודה בב“ש:

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

עמותת "ידיד" לבית הדין האיזורי לעבודה בב"ש:

06/06/2016

שירות התעסוקה שולל קצבאות קיום בלי בדיקה נאותה וגורם לפגיעה אנושה ביכולת הקיום הבסיסית של משפחות שלמות

"ערעור זה עוסק באופן שבו שירות התעסוקה מאשר רישום סירובים ללא בדיקה "בציציות" של פקידי השירות, וללא הקפדה ראויה על רישום סירוב רק במקרים המתאימים. התנהלות זו משקפת אי הבנה, כי רישום הסירוב מוביל לשלילת קצבת קיום ממשפחות – שלילת קצבה שיש להתייחס אליה ב"חרדת קודש", נוכח השלכותיה הקשות על קיומם בכבוד של בני המשפחה." דברים אלה כתבה עו"ד יעל כהן-רימר מהמחלקה המשפטית של עמותת "ידיד" בעתירה שהוגשה לאחרונה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע נגד שירות התעסוקה.

 

העתירה הראשונה עוסקת בסלאח (שם בדוי) גבר צעיר בדואי בן 37, נשוי לשתי נשים ולו 14 ילדים, כולל תינוק בן יומו שהינו דורש עבודה מזה 12 שנים, המתייצב בלשכה וחותם מידי שבוע בימי רביעי.  באחד מהשבועות חש סלאח ברע, אך חרף מחלתו התייצב בלשכה. ביום זה קיבל הפניה לראיון עבודה ליום המחרת. לצערו של סלאח מחלתו החמירה והוא לא הצליח להגיע בזמן לראיון העבודה.  בשבוע שלאחר מכן, ביקש סלאח בעת התייצבותו לקבוע לו ראיון מחדש, שכן הוא מעוניין להתחיל לעבוד ומחפש עבודה.

 

למרות בקשתו זו, וחרף אישור המחלה שהציג  החליט פקיד שירות התעסוקה לרשום לו סירוב אשר משמעותו שלילת קצבת הקיום של סלאח ומשפחתו לחודשיים, קצבה שהיא כל הכנסתו ועליה פרנסת כלל משפחתו. במצב זה סלאח ומשפחתו - שכמי שמתקיימים מקצבת קיום וחיים גם כך בעוני ומתוך תקציב גרעוני, צוברים חובות ואינם מסוגלים לעמוד בתשלומי שירותים חיוניים - נאלצים כעת לחיות "מהאוויר" במשך חודשיים תמימים, ועלולים להגיע למחסור קיומי, פשוטו כמשמעו.

 

על החלטה זו הגיש סלאח ערר. בדיון שהתקיים לא נכחו נציגי ציבור כמתחייב, ואילו יו"ר הועדה שבדק את המסמכים הרפואיים טעה בחישוב לוחות הזמנים והתאריכים והחליט כי סלאח ויתר על ראיון עבודה וניצל את הזמן כדי לבקר אצל הרופא ולהוציא אישורי מחלה כוזבים. הגדיל יו"ר ועדת הערר ופירט בפרוטוקול הדיון את מצבו המשפחתי הכלכלי והגאוגרפי של סאלח מתוך נסיון לשפוט את סאלח ולקבוע כי הוא מנסה לרמות את שירות התעסוקה וזאת מבלי להדרש בצורה מעמיקה, יסודית וראוייה לראיות שהוצגו בפניו.

 

עו"ד יעל כהן-רימר המייצגת את סלאח, כותבת עוד בעתירה כי "הקלות שבה נרשם הסירוב לדורש העבודה, כמו גם היסח הדעת שמאפיין את הדיון בועדת הערר, כאשר כלל לא נבדקו התאריכים הנכונים, וכן התיאור המשפיל של דורש העבודה כפי שנתפס בעיני יו"ר ועדת הערר – כל אלה מובילים לפגיעה בתום הלב של המשיב ובשלה פגיעה בכבודו של המערער. התנהלות זו משקפת אי הבנה של שירות התעסוקה את כובד תפקידו והאחריות המוטלת עליו – לא רק כ"שומר הקופה" מפני רמאים למיניהם (תפקיד אותו הוא לוקח ברצינות תהומית), אלא גם כמי שהחלטותיו ורישומיו באשר לסירובים לעבוד מובילים לשלילת קצבה לתקופה של חודשיים מדורשי העבודה. מקבלי קצבת קיום מתקיימים גם כך מתקציב בלתי אפשרי של קצבה שאינה עולה כדי שליש מההוצאות הנדרשות לשם קיום בכבוד."

 

"במציאות זו, שלילת הסכום הזעום גם כך של הקצבה למשך חודשיים תמימים עלולה להוות מכה שאין ממנה דרך חזרה, כאשר על המשפחה – בת 17 הנפשות, כולל תינוק שטרם שוחרר ממחלקת היולדות! – להתפרנס למשך תקופה זו "מהאוויר". שלילת הקצבה מובילה להיזקקות מיידית לתמיכה של בני משפחה ושכנים, אשר חלקם לפחות אינם מצויים במצב כלכלי טוב משל המערער, ואשר נוכח המציאות הכלכלית הבלתי אפשרית שתוארה לעיל מסייעים בכל מקרה באופן שגרתי למערער ומשפחתו. בכך עלולה שלילת הקצבה להוביל לניתוק קשרי הסיוע והתמיכה הכלכליים והחברתיים שעליהם נשענת המשפחה, ולהחמיר עוד יותר את מצבה הכלכלי."

"תוצאות חמורות אלה של שלילת קצבה, ומצבה הכלכלי הקשה גם כך של משפחה עם 13 ילדים המתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה, אמורים היו לעמוד לנגד עיני יו"ר הועדה בפרט והמשיב כרשות באופן כללי. תוצאות הרות גורל אלה אמורות היו להוביל את המשיב לנקוט ב"חרדת קודש" בטרם ירשום סירוב לדורש עבודה, ובוודאי בטרם ידחה את תחינתו לצדק כפי שהיא מתבטאת בערר שהגיש המערער. דבר מדברים אלה לא בא לידי ביטוי בהתנהלותו של המשיב, או של יו"ר הועדה.

יודגש, כי במקרים שבהם קיימת סכנה – שהתממשה במקרה שלפנינו –לפגיעה בזכות לקיום בכבוד, מוטלת על המשיב חובה מוגברת לנהוג בהתאם לנהלים ולהקפיד על קלה כחמורה. נהלי המשיב וחובותיו מתוך המשפט המינהלי נועדו להוביל לצמצום הפגיעה בזכות לקיום בכבוד ולוודא כי פגיעה כזו מתבצעת רק במקרים בהם היא מוצדקת והכרחית. הקפדה כזו, כאמור, לא ניכרת בתיק זה, על אף הפגיעה החמורה בזכותו של המערער לקיום – ולו מינימלי –" בכבוד. נכתב בעתירה.

 

לצפייה בעתירות

ערר שירות התעסוקה 1

ערר שירות התעסוקה 2

 

 

שתפו
Please reload