הצ“ח חדשה בנושא ביטחון תזונתי

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

הצ"ח חדשה בנושא ביטחון תזונתי

15/07/2016

הצ"ח חדשה בנושא ביטחון תז...

 

מס יוטל על מי שרוכש משקאות ממותקים - הכסף ילך למימון פתרונות של בטחון תזונתי

הצעת חוק חדשה שיזמה עמותת "ידיד", תונח בקרוב על ידי ח"כ איתן כבל, על שולחן הכנסת. על פי הצעת החוק שהיא חלק מסדרת חוקים שמקדמת "ידיד" בתחום הביטחון התזונתי, יוטל על כל מי שקונה משקה ממותק מס אשר ההכנסות ממנו יועברו לצורך מימון סל של פתרונות בתחום הביטחון התזונתי. את הרעיון להצעת החוק לקחו ב"ידיד" מהצעת חוק דומה שקידם ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, מייקל בלומברג ואשר עברה לראשונה, במקסיקו לפני מספר שנים.  ב"ידיד" רואים בהצעת החוק הזדמנות נדירה להשגת שתי מטרות בו זמנית. האחת להלחם במגיפת ההשמנה והשימוש במשקאות עתירי סוכר והשנייה, השגת תקציב מיוחד שישמש לפתרונות לבעיית הבטחון התזונתי של אזרחי ישראל. בעייה ההולכת וגדלה. 

 

ואלו דברי הצעת החוק:

 

 הכנסת התשע-עשרה

 

יוזמים:      חברי הכנסת              

 

 

הצעת חוק מיסוי משקאות ממותקים ומוגזים, התשע"ו - 2016

מטרות החוק   1  מטרות חוק זה הן:

(1)    הפחתת צריכה של משקאות ממותקים ככלי לעידוד תזונה בריאה וככלי למאבק בהשמנת יתר בישראל.

(2)    עידוד תזונה נכונה ומאבק בתופעה של אי ביטחון תזונתי בישראל באמצעות הגדלת הכנסות שמיועדות ליוזמות ותוכניות בנושאים אלו.

הגדרות            2  בחוק זה –

"משקאות ממותקים" – משקאות ממותקים עם סוכר, סירופ תירס, או ממתיקים אחרים, לרבות משקאות מוגזים, לא מוגזים, משקאות ספורט ומשקאות אנרגיה.

"קרן"- קרן לתזונה בריאה וביטחון תזונתי שתוקם לפי סעיף 3 לחוק זה.

"אי ביטחון תזונתי" - מצב שבו משפחה לא מסוגלת לספק את צרכי המזון בכמות ובאיכות המתאימה לה, ונאלצת להסתפק במה שידה משגת, בשל מחסור כלכלי.

(א)   קרן לתזונה בריאה וביטחון תזונתי     3            מוקמת בזה קרן לשמירה על ביטחון תזונתי ולקידום תזונה בריאה במסגרת משרד הרווחה /הבריאות.

(ב)    מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לקידום תזונה בריאה במדינת ישראל, ובכלל זה למיגור תופעה של העדר ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות במדינת ישראל.

(ג)    השר ל--- יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן

(ד)    כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר –

(ה)   כספי הקרן יבואו מהמס על משקאות ממותקים לפי חוק זה, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.

(ו)     השר ל— ידווח לוועדת – של הכנסת בסוף כל שנת תקציב על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

(א)   הטלת מס   4            על כל משקה ממותק הנמכר בישראל ישולם מס קניה, לפי הוראות חוק זה.

(ב)    שר האוצר בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את שיעורי המס שיוטל על המשקאות הממותקים.

ייעוד כספים                    5     מס לפי חוק זה יועבר לקרן.

שימוש בכספים המתקבלים בקרן 6            הכספים שיועברו לקרן לפי הוראות חוק זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו למטרות הקרן לפי הוראות סעיף 3(ב) לחוק זה, הכל כפי שיקבע השר ---, בהמלצת הקרן ובאישור ----

(א)   חובת התקנת תקנות וקביעת שיעורי מס          7            תקנות לפי סעיף 3 יובאו לאישור ועדת --- עד ליום ---

(ב)    קביעת שיעור המס לפי סעיף 4 --------------

 

 

דברי הסבר

השמנת יתר ותזונה לא בריאה הן בעיה הולכת וגוברת בחלק ניכר של מדינות בעולם, לרבות בישראל. כך, על פי דוח משנת 2009 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (להלן: "דוח מרכז המידע והמחקר") יותר מ-30% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל, וכ- 15% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר. כמו כן, כ-7.5% מכלל הילדים בגיל 6-14 בישראל סובלים מהשמנת יתר

להשמנת יתר השלכות רבות על איכות החיים ועל הבריאות – השמנת יתר היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה מוקדמת ולמחלות כרוניות, ביניהן: מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת וסוגים שונים של סרטן. בנוסף, למחלות כרוניות אלו, השמנת יתר גורמת לירידה באיכות החיים ולבעיות בריאות נוספות לרבות מוגבלות תפקודית, כאבי גב ורגליים וקשיי נשימה

לטיפול בהשמנת יתר ובמחלות הנלוות לה, השלכות כלכליות על תקציב המדינה. כך, הטיפול במחלות הקשורות לתזונה לקויה והשמנת יתר עולה למדינת ישראל מיליארדי שקלים בכל שנה – על פי הערכה של משרד הבריאות, נכון לשנת 2006 עלות הטיפול בהשמנת יתר ובמחלות הנלוות לה והנזק הכספי העקיף הסתכם ב-10 מיליארד ₪, שהם כ-20% מכלל ההוצאות הלאומיות לבריאות

שתיית משקאות ממותקים היא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בשיעור השמנת היתר ולבעיות בריאותיות הקשורות בתזונה לא בריאה, והיא גם מהווה גורם עצמאי  (ללא קשר להשמנת יתר) לבעיות בריאותיות שונות.   כך, לפי דוח משנת 2012 של מרכז ראד למדיניות מזון והשמנת יתר ובאוניברסיטת ייל (להלן: "דוח מרכז ראד"),  מחקרים מדעיים מראים באופן חד משמעי כי יותר מכל קטגוריה אחרת של מזון, שתיית משקאות קלים ממותקים תורמת לתזונה לקויה, ומעלה את הסיכון להשמנת יתר, סכרת ובעיות בריאותיות חמורות נוספות הכרוכות בהשמנת יתר.

בעולם קיימת מגמה של עלייה מתמדת בצריכת משקאות ממותקים, וכך גם בישראל. מחקר של ארגון הבריאות העולמי, קבע כי בני הנוער הישראלים נמצאים במקום הראשון בעולם בצריכת משקאות מוגזים וממותקים. במחקר פורסם כי 42% מבני הנוער הישראלים שותקים משקאות ממותקים לפחות בפעם ביום, כאשר הממוצע הבינלאומי של צריכת משקאות קלים בקרב בני נוער הוא 26%.

על פי האגודה לבריאות הציבור, הישראלים קונים כ-780 מיליון ליטר משקאות קלים בשנה. על פי סקר של האגודה, בשנים 2003-2004, צריכת משקאות קלים בקרב הנוער הייתה כשתי כוסות ליום, כלומר כ-225 קלוריות ליום מקורם במשקאות קלים, השוות לתוספת משקל של כ-11 ק"ג בשנה (במידה שצריכת האנרגיה גבוהה מהוצאתה(

באמצעות צמצום צריכת משקאות ממותקים ניתן להפחית את תופעת השמנת היתר, ובכך לשפר את איכות החיים ואת משך החיים של הציבור בישראל, תוך צמצום ההוצאות שמשקיעה המדינה לטיפול בנזקי התופעה. מיסוי מוצרים הוכח כאמצעי להפחתת צריכתם, כאשר מגמות הצריכה מושפעות מעליית מחירים כך, מיסוי משקאות מתוקים הוא אחד האמצעים להפחתת צריכתם, תוך הפחתת עלויות והוצאות על בריאות, והנבת הכנסות נוספות  שיוכלו לשמש לקידום תוכניות בנושאים הקשורים לקידום בריאות הציבור.

מדיניות מיסוי משקאות ממותקים קיימת במספר מדינות כגון: נורבגיה, דנמרק, צרפת ומקסיקו. כמו כן, לפי דוח מרכז ראד קיימת מדיניות של מיסוי בכ-34 מדינות ברחבי ארה"ב, כאשר בכל מדינה אופי המיסוי וגובה המס קצת שונה

על פי מחקרים שנערכו בעולם, הצלחה של מדיניות מיסוי כאמור תלויה בין היתר בגובה המס, כאשר ככל שהמס גבוה יותר, השפעתו על הציבור ועל הצריכה גדולה יותר. הצלחה של מדיניות מיסוי כאמור תלויה גם בעמדת הציבור, כאשר לפי מחקרים שנערכו בעניין זה, מיסוי צפוי לזכות בתמיכה ציבורית כאשר ההכנסות ממנו ינותבו לקידום שמירה על בריאות הציבור, ובפרט של ילדים ואוכלוסיות מוחלשות.

יצוין כי לפי מחקר שנערך, בקרב הציבור בישראל קיימת מוכנות מסוימת למס שיהווה תמריץ שלילי לצריכת מזון ומשקה לא מזינים בעלי ערך קלורי גבוה. לציבור חשוב לראות תמורה מהמס, ועל כן מוצע לכוון את ההכנסות ממנו לקידום בריאות הציבור.

בקרב אנשים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות וסובלים ממצוקה כלכלית, השכיחות של תזונה לקויה היא גבוהה יותר ובתוך כך יש גם שיעורים גבוהים של העדר ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות אלו במדינת ישראל. לפי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי, כ-19% מאוכלוסיית מדינת ישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם 10.6% נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי ניכר.  יתרה מכך, ממצאי הסקר עולה כי למעלה ממחצית המשפחות המקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, סובלות מאי ביטחון תזונתי. ממצאים אלו מלמדים שלרוב אין בסיוע שניתן כדי למגר את התופעה החמורה של העדר ביטחון תזונתי.

מן הראוי שמדינת ישראל תיתן מענה לאוכלוסיות המוחלשות ולמשפחות הרבות המצויות במצב בלתי נסבל של העדר ביטחון תזונתי, על ידי הקמת קרן ייחודית לטיפול בנושא זה ועל ידי הקצאת תקציב נוסף ייחודי וקבוע על מנת לקדם את מטרותיה.

באמצעות מיסוי, ניתן לא רק להקטין רכישת משקאות ממותקים, אלא לייצר הכנסות ולייצר תקציב ייחודי וקבוע לצורך מיגור העדר הביטחון התזונתי וקידום תזונה בריאה בקרב הציבור בכללותו ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט.

  (ד)  קבע הדירקטוריון בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לאחר שנתן לדירקטור חיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו, כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הפר את חובת האמונים לחברה, יודיע על החלטתו ונימוקיה לגורם המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה.

 

שתפו
Please reload