חוק מזונות הילדים (חוק המזונות הבטחת תשלום) הצעות לפתרון סוגיה של תמריץ שלילי ליציאה לעבודה

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

חוק מזונות הילדים (חוק המזונות הבטחת תשלום) הצעות לפתרון סוגיה של תמריץ שלילי ליציאה לעבודה

18/07/2016

בישראל כ- 140 אלף משפחות חד הוריות. מתוכן כ- 18,200 נמצאות במסלול מזונות של הביטוח הלאומי וכ- 20 אלף נוספות במסלול הבטחת הכנסה. בשנת 2003 קוצצו דמי המזונות והופחת באופן משמעותי הדיסרגארד, אותו סכום המאפשר לאם חד הורית לעבוד ולהמשיך לקבל את דמי המזונות שלה. למרות התחייבות ממשלות ישראל להשקיע תקציבים ומאמצים בקידום תעסוקתי של אימהות חד הוריות, השורה התחתונה עגומה למדי. קבוצת המשפחות החד הוריות היתה ונשארה קבוצה מוחלשת ביותר בחברה הישראלית וזאת למרות שכמעט 80% מהן עובדות.

 

חוק המזונות (הבטחת תשלום) החסם המרכזי בפני יציאה לעבודה או הגדלת ההשתכרות

 

החסם המרכזי בפני אמהות חד הוריות עובדות או כאלה שמעונינות להשתלב בשוק העבודה (וזה הרוב המוחלט מקרב האמהות החד הוריות) הוא חוק המזנות (הבטחת תשלום) של הביטוח הלאומי. הוא מהווה חסם מרכזי מאז שנת 2003 אז שינו שרי האוצר דאז, את הסכום המאפשר לנשים להתפרנס ובמקביל להמשיך לקבל את דמי המזונות שלהם. השינוי נעשה אז בין השאר בהקבלה לשינוי חוק הבטחת הכנסה וזאת מתוך תפישה מוטעית  שהובילו ומובילים אנשי משרד האוצר לפיהם תשלום דמי המזונות לילדים דינם כדין קצבת הבטחת הכנסה כאשר קיימים בעצם קיים הבדל תהומי בין השניים. הבדל שבבסיסו עומדת העובדה שמדובר בעצם במימון ביניים – הביטוח הלאומי גובה את תשלום המזונות מהגברים הגרושים.  לא רק זאת ועוד הממשלה מפעילה בימים אלה ממש מערכת חדשה שאמורה לסייע לביטוח הלאומי להגדיל את אחוזי הגבייה העומדים נכון להיום על יותר מ- 60% 

 

בשל תפיסה זו עומדות נשים חד הוריות רבות בפני דילמה, ועליהן לבחור בין יציאה לעבודה והתפתחות כלכלית אישית ומשפחתית, לבין פגיעה בזכות לקבלת מזונות ילדים באמצעות הביטוח הלאומי. מצב זה מהווה חסם בפני אמהות חד הוריות להשתלב בשוק העבודה ו/או לשדרג את מעמדן התעסוקתי.

 

חשוב להבין – כיום מתייחסים לדמי המזונות כאל קצבה המקבילה לקצבת הבטחת הכנסה אך זו טעות קשה. מדובר בתשלום מזונות ילדים אשר מהווה מימון ביניים שמעניקה המדינה לאזרחיה. בדיוק כפי שהיא משלמת מימון ביניים להצלת בית חולים, חברה של תעשיות בטחוניות וכיו"ב. 

 

 

 

נתוני הביטוח הלאומי על אמהות חד הוריות הנמצאות במסלול מזונות ילדים

 


מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2013 (בדומה לארבע השנים שקדמו לה) קיבלו כאמור 18,283 נשים מזונות מהביטוח הלאומי בסכום כולל של 418 מליון ש"ח מתוכם נגבו 55% שהם יותר מ- 200 מליון ש"ח. מהנתונים עולה עוד כי הסכום הממוצע שאותו קיבלה אם חד הורית כדמי מזונות היה כ- 1800 ש"ח שהתחלקו על פי המתווה הבא:

74.2% (14,000) מהנשים קיבלו את המזונות לפי פסק הדין שנקבע להם שמשמעותו עד 2,700 ש"ח לילד אחד ו- 3,200 ש"ח לשני ילדים ויותר. – מדובר בנשים שבמידה ועובדות הרי שהכנסתן, יחד עם תשלום המזונות אינה גדולה מסכום תקנת התשלום של הביטוח הלאומי – לדוגמא אם פסק הדין עומד על 1,500 ש"ח עבור ילד אחד תוכל האם לעבוד בסכום השווה ל, 1,200 ש"ח מבלי שאלו יקוזזו מתשלום המזונות.

20.5% (4,000) מהנשים קיבלו סכומים מופחתים לפי תקנות הביטוח הלאומי כשאלו קוזזו מול ההכנסות שהיו להן מעבודה. במקרה זה מדובר בנשים שהחליטו לעבוד ככל שהן יכולות ותשלום המזונות מקוזז לפי גובה השכר שהן מקבלות עד לתקרה של כ- 6,000 ש"ח שמעליה אינם זכאיות לתשלום כל שהוא על פי נתוני הביטוח הלאומי, הפסידו נשים אלו בסה"כ סכום של כ- 52 מליון ש"ח אשר במידה לא היה קיים הדיסרגארד זהו כל הסכום שהיה עולה למדינה אך לנשים עצמן היה מתאפשר להרויח הרבה יותר. 5.3% (1,200) מהנשים קיבלו את סכומי המזונות לפי התקנות ללא קיזוז כל שהוא. כאן מדובר בנשים שאינן עובדות ומסתפקות בתשלום המזונות על פי תקנות הביטוח הלאומי

מה אומר ה"שטח"
מנתונים שנאספו מארגוני השטח (פשוט אין יכולת לאתר נתונים אמיתיים) עולה כי מספר ניכר של אמהות חד הוריות עובדות

 

בעבודות לא מדווחות וזאת בגלל החסמים המוטלים עליהן על ידי הממשלה. המשמעות היא שהכנסות רבות שגם אם אינן כוללות תשלום מס הכנסה (בגלל גובה ההכנסה) עדיין מקטינות את הכנסות המדינה בתשלומי ביטוח לאומי ותשלומים נוספים.

אז מה עושים

 

על הפרק מספר חלופות (כל החלופות מתייחסות כמובן לחוק המזונות, הבטחת תשלום)

1. ביטול מלא של הדיסרגרד וביטול התקרה המקסימלית – המשמעות. כל אם חד הוריות שרוצה לקבל את מזונות ילדיה באמצעות הביטוח הלאומי תוכל לעשות זאת כאשר במקביל תוכל להשתכר ככל שתחפוץ. – היתרון המרכזי של חלופה זו – צדק חברתי וכלכלי אמיתי. המדינה ממשיכה לתת מימון ביניים של מזונות הילדים אבל האחריות לתעסוקה על האמהות. החשש של משרד האוצר – הדבר יגרום לאמהות חד הוריות שאינן נמצאות במסלול מזונות לבקש להצטרף אליו (העלות אינה גבוהה) וכן יגרום לפריצת עקרונות חוק הבטחת הכנסה (מדובר בהטעייה כיון שחוק מזונות הילדים הינו חוק של מימון ביניים ואינו חוק המשלם קצבת קיום כפי שנטען. בשולי הדברים יצויין כי עמותת "ידיד" הניחה על שולחן הכנסת הצ"ח הקובעת כי חוק המזונות – הבטחת תשלום אינו עוסק בתשלום קצבה אלא במימון ביניים בלבד.

 

2. ביטול מלא של הדיסרגארד וקביעת תקרה מקסימלית שמעליה לא תהייה זכאות למזונות הילדים מן הביטוח הלאומי. התקרה המוצעת היא השכר הממוצע במשק. (צריך לזכור שבשל נקודות זיכוי שאם חד הורית מקבלת הרי שעד סכום של כ- 9,500 ש"ח היא אינה משלמת מס הכנסה או שהתשלום הוא נמוך מאד). – מודל זה דומה במידה מסויימת לעקרונות ועדת לרון. זוהי אופציה טובה למי שיכול להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה. חשש משרד האוצר כפי שהובא בסעיף 1 תקף גם לסעיף 2.

 

3. ביצוע של פיילוט בדרך של הוראת שעה לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים שבמסגרתה יתאפשר לכל הנשים החד הוריות הנמצאות במסלול המזונות של הביטוח הלאומי (ביום כניסת הוראת השעה לתוקף או בכל תאריך אחר שיקבע) להשתכר עד גובה השכר הממוצע במשק מבלי שמזונות הילדים יפגעו. מעבר לסכום זה יקוזזו מחצית כספי המזונות עד לסכום של 12,000 ש"ח ויופחתו לגמרי מעבר לסכום זה. עלות פיילוט זה 52 מליון ש"ח. במסגרת הפיילוט יעברו הנשים בדיקות של מכון מחקר כגון מכון ברוקדייל או מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי שתבדוק לא רק את השתלבותן בשוק העבודה אלא גם את היקפי המשרות ובעיקר את השינוי בהכנסתן מעבודה והכנסתן הכוללת. לפיילוט זה מומלץ לצרף עוד קבוצה של 12,000 אמהות יחידניות הנמצאות במסלול הבטחת הכנסה (מתוך 20 אלף נשים יחידניות במסלול זה) ולבחון גם כאן את השתלבותן בשוק העבודה


היתרונות של חלופה מספר 3 
א. המדינה ממילא גובה כ- 70 אחוזים מכספי המזונות מהגברים המחוייבים לשלמם על פי פסיקת בית המשפט ולכן הסכום העודף עליה להוסיף הינו קטן יחסית. 
ב. המערכת המוצעת אינה דורשת כל תשלום לגופים פרטיים חיצוניים או אחרים (דוגמת תוכנית ויסקונסין). נהפוך הוא הרעיון הוא להגיד לאמהות "אנחנו מעמידים לרשותכן את דמי המזונות (הממוצע כאמור 1800 ש"ח לחודש) ומעכשיו האחריות היא שלכן. ככל שתעבדו יותר הכנסתכן תהייה גבוהה יותר 
ג. במהלך השנים בוצעו מספר גדול של תוכניות לקידום תעסוקתי של אמהות חד הוריות על ידי משרדי הממשלה השונים ובעיקר משרד האוצר. תוצאות תוכניות אלה כפי שתוארו בדו"ח מבקר המדינה הינן אפסיות, במקרה הטוב. מדובר בתוכניות אשר העניקו כספי מדינה בהיקפים גדולים לגופים חיצוניים במקום להשתמש בכספים כדי להסיר את חסם חוק המזונות וחסמים אחרים. תוכנית הפיילוט היא הזדמנות מצויינת כדי לבחון תפישת עולם חדשה שבעיקרה העברת האחריות לאם החד הורית תוך שהמדינה מעבירה לה, כמימון ביניים, את מזונות הילדים המשמשים כרשת של בטחון קיומי מינימלי. 
ד. הסרת החשש של משרד האוצר מפני פריצת המסגרת כיון שמדובר בהוראת שעה שמטרתה בחינת הנושא על קבוצה מוגדרת וגדולה של אמהות חד הוריות – תוצאות חיוביות יביאו לשינוי תפישתי מבורך ובמקרה של תוצאות שליליות הרי שכאן נוכל רק להצטער על כך שהנשים לא ניצלו את הסרת החסם בצורה המיטבית.

 

4. שינוי האלכסון (הצעת משרד האוצר) ובחירה בין מענק עבודה למסלול דיסרגארד חדש המשמעות היא העלאת התקרה ושינוי הדיסרגרד באופן חלקי – אין יתרון כל שהוא בהצעה באשר היא משאירה את החסם המרכזי כפי שהוא.

 

האינטרס הכלכלי של המדינה הוא כי אמהות יחזרו למעגל העבודה, יהיו חלק יצרני בו ויוכלו להתפתח כלכלית ואישית. על המדינה לדאוג כי הדור הבא יהיה דור יצרני ולא דור נרחב למצוקה. על המדינה לקחת אחריות ולתת תמיכה ולעודד אמהות חד הוריות לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, ולא "להעניש" אותן בביטול הזכות למזונות. אינטרס המדינה הינו בשני המשורים, הכלכלי והחברתי כאחד.

 

החוק הקיים מונע מאמהות חד הוריות שאינן עובדות להשתלב בשוק העבודה כי אינו יכול להבטיח להן הכנסה ראוייה ובמקביל מונע מאמהות עובדות לשדרג את משרתן באשר הן יפסידו את תשלום המזונות והכנסתן הכוללת תקטן משמעותית. 

שתפו
Please reload