בנק ישראל מתנגד להצעת עמותת “ידיד“ להקמת מועצה ציבורית להגנה צרכנית פיננסית

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

בנק ישראל מתנגד להצעת עמותת "ידיד" להקמת מועצה ציבורית להגנה צרכנית פיננסית

06/09/2016

בנק ישראל מתנגד להצעת עמותת...

הצעת "ידיד" באה לחזק את מעמד הצרכנים כחלק מהרפורמה בשוק האשראי בנק ישראל טוען כי הקמת המועצה תפגע במעמדו של המפקח על הבנקים.

 

"אנו חולקים על הנחה בדבר קונפליקט אינהרנטי בין תפקידי הפיקוח בהיבט היציבותי ובהיבט הצרכני....ריכוז הסמכויות מחזק את כוחו של הפיקוח על הבנקים ויכולת ההגנה שלו בתחום הצרכני. הפרדת הסמכות ויצירת שני גופים נפרדים משמעה החלשת מעמדו של הגוף הצרכני ולא חיזוקו, בשל היעדר נגישות למידע ושיקולים מהותיים שהינם הכרחיים להגנה על הצרכן והן מהצורך בקיום ממשקי עבודה, העברת מידע וידע, משיתוף פעולה עם המפקח על היציבות, ומתלות במידע אשר מצוי תחת ידיעתו וסמכותו הבלעדית של המפקח על היציבות מסיבות של סודיות בנקאית", כך נכתב במכתב תשובה ששלחה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל בהמשך להצעה להקים מועצה ציבורית להגנה צרכנית פיננסית כחלק ממסקנות ועדת שטרום.

ההצעה שעיקריה נשלחו ליושבי ראש ועדות הכספים הכלכלה והרפורמות של הכנסת, ח"כ איתן כבל, משה גפני ואלי כהן ואשר הוצגה גם בפני חברי ועדת שטרום קובעת כי אחת החולשות המרכזיות ברפורמה בשוק הבנקאות והאשראי היא קיומם של מפקחים שונים על גופים שונים כאשר דווקא התחום הפרוץ ביותר, השמירה על זכויותיהם של משתמשי האשראי, משקי הבית והצרכנים, נשאר מוזנח וזאת למרות שבמסגרת אחד מהחוקים שקודמו במסגרת הרפורמה הוקם אגף פיקוח על הגופים הפיננסיים החוץ בנקאים אך לטענת סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, רוב הפיקוח שיעשה יהיה בהיבט היציבות הפיננסית ולא שמירה על זכויות הצרכנים.

במכתבו לחברי הכנסת כותב סמנכ"ל עמותת "ידיד" כי "עיון בשלושת החוקים וכן בהתייחס למצב הקיים עולה חשש כי אף לא אחד מהמפקחים יפעל בזיקה ישירה לשמירה על זכויותיו של הצרכן הלווה. לטענת מלמד, לרפורמה בשוק האשראי שני מרכיבים מרכזיים. הראשון להגדיל את מספר השחקנים בשוק והשני להפחית את מחיר האשראי הצרכני למשקי הבית ולעסקים הזעירים. המטרה הראשונה תושג ללא כל ספק, כבר עתה ניתן למפות את השחקנים הקיימים בשוק והמצפים להרחיב את עסקיהם ולידם את אלו החדשים המבקשים גם הם להתחיל ולספק אשראי צרכני למשקי הבית.

מבחינת הצרכן הישראלי מדובר באסון. לא רק שהמונחים החוקיים והמקצועיים בהם משתמשים שלושת המפקחים שונים זה מזה, גם ההתנהלות המקצועית שלהם שונה, אין התאמה בין חוקי הפיקוח השונים וההוראות כמו גם הסמכויות שניתנים לכל אחד מהמפקחים שונות בתכלית. איך יוכלו צרכנים המבקשים לקבל הלוואה מאחד מהמוסדות, בנקאים וחוץ בנקאיים, להשוות באמת את התנאים. כיצד הם ידעו למי להתלונן בעת צרה. כיצד ניתן יהיה לשמור על אחידות רגולטורית שתכלול את כלל השוק. על כל אלה לצערי אין לנו תשובות. צריך לזכור כי כל מערכת מפקחת בין אם קיימת ובין אם מיועדת לקום במהלך השנים הקרובות מזינה את עצמה כדי להצדיק את קיומה כך, יוכלו לשמר את עצמם לאורך זמן גם אם בסופו של דבר הצרכן הישראלי יצא נפסד.

מה אפשר לעשות. חושבים ביצירתיות ומחוץ לקופסא. הרפורמה בשוק האשראי זקוקה למפקח אחד. לכתובת אחת אליה יוכלו כל הצרכנים לפנות בידיעה שהיא זו תהייה החוליה המקשרת בינם לבין מנגנוני האשראי והמידע. אני סבור כי לטובת הצלחתה של הרפורמה יקום מפקח אחד כללי שיעמוד מעל למפקחים הקיימים בצורה של מועצה להגנה צרכנית פיננסית אשר תהייה המפקח הכללי על שוק האשראי החדש, מועצה שתתפקד כגוף המרכז את פניות הציבור, המנתח את עבודת המפקחים הפועלים בשטח ואף נותן להם ציונים על ביצועיהם הלכה למעשה. רק כך יש סיכוי להצלחת הרפורמה.

לכן מוצע כי שלושתכם, שלושת יושבי הראש של הועדות המקדמות כיום את החוקים המרכיבים את הרפורמה בשוק ההון תפעלו יחד כדי להקים את המועצה הציבורית להגנה צרכנית פיננסית אשר תפעל כגוף עצמאי המייצג את זכויות הצרכנים מול כל אחד מהמפקחים העוסקים בפיקוח על אחת מקבוצות השחקנים הותיקים והחדשים בשוק האשראי למשקי בית.
עקרונות הבסיס להפעלת המועצה:
1. בראש המועצה הציבורית יעמוד מומחה להגנת הצרכן והיא תפעל תחת שר האוצר.
2. חברי המועצה האחרים ימונו על-ידי הממשלה, על-פי המלצה של שר האוצר באישור ועדת הכלכלה
3. בראש המועצה יעמוד ראש המועצה, והיא תמנה 11 חברים וחברות, לרבות יושב ראש המועצה.
4. הרכבה של המועצה יהא כמפורט להלן : יו"ר המועצה, נציג בנק ישראל, נציג משרד המשפטים, נציג משרד האוצר, נציג ציבור חבר האקדמיה בפקולטה לעבודה סוציאלית, שני נציגים של ארגונים לשינוי חברתי העוסקים בתחום החינוך הפיננסי.
5. משרד האוצר יספק לחברי המועצה את התקציבים והתשתיות הדרושות לפעולתה כולל תקציבי פרסום והסברה
6. במינוי חברי המועצה יינתן ייצוג הולם של שני בני המינים, כמו גם לקבוצות מיעוטים לאומיות.
7. המועצה תפרסם אחת לשנה דו"ח מפורט על פעולתה כולל מידע מפורט על התלונות שהגיעו אליה וכיצד טופלו. המועצה תפרסם באופן שוטף, באתר מיוחד שיוקם לצורך כך את תוצאות התלונות המוצדקות ואת פרטיהן. פרסום הנתונים יעשה לכל הפחות בשפות – עברית, ערבית, רוסית
8. המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואלו יאושרו על ידי נגיד בנק ישראל, שרי האוצר והכלכלה וועדת הכלכלה ובלבד שאלו יכללו לוחות זמנים מפורטים הנוגעים לטיפול בתלונות על מנת למזער נזקים למתלונן שתלונתו תתברר כמוצדקת
9. רשאי מתלונן לערער על החלטת המועצה בפני בית המשפט שיקבע לכך בתקנות.

אסור להניח שהבעיה תיפתר מעצמה כי המחיר שמשלמות אוכלוסיות מוחלשות הוא גבוה : השוק האפור הלא מוסדר גובה ממודרי האשראי מחיר שמחליש אותן יותר. אנו מבקשים כי משרד האוצר, בנק ישראל, והכנסת ימקמו את בעיית ההדרה הפיננסית גבוה בסדר העדיפויות שלהם,תוך בחינת הפתרונות המוצעים מעלה כמו גם פתרונות הקיימים במדינות אחרות בעולם.

אנו סבורים כי רק ראייה של התמונה הכוללת. רק התייחסות מלאה לכלל השוק ולמגוון הפתרונות אותם ניתן להציע יכולה להוביל לשינוי עצום בחברה הישראלית. ההצלחה במאבק בהדרה פיננסית תהייה שלב מרכזי בצמצום העוני בישראל, היא תהווה מכשיר מרכזי שיעודד סולידריות חברתית ויאיץ את השינוי המתבקש של סגירת הפער והקיטוב החברתי הקיים בחברה הישראלית.

מדובר בחזון שאפתני. לא פחות. מדובר בראייה מפוכחת וכלכלית המסוגלת לייצר פתרונות פיננסיים אשר יוכלו לחזק אוכלוסיות מודרות החיות בעוני, להעניק כבוד לאלו שנרמסו על ידי מערכות פיננסיות רק בשל חוסר יכולת להשתלב בין נורמות שנדמה לכאורה שהן שייכות רק למיוחסים. מדינה שרוצה להלחם בהון השחור ולמגרו, מדינה המבקשת לצמצם את מימדי השחיתות הפושים בה, מדינה שהבינה סוף סוף שיוקר המחיה ויחסי הון שילטון הם מתכון לאבדון – מדינה כזו חייבת להאבק בהדרה פיננסית ולנצח.

 

שתפו
Please reload