עמותת “ידיד“ לשר האוצר ויו“ר ועדת הרפורמות: חוק שטרום פוגע בצרכנים

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

עמותת "ידיד" לשר האוצר ויו"ר ועדת הרפורמות: חוק שטרום פוגע בצרכנים

25/09/2016

עמותת "ידיד" לשר האוצר...

 

כדי למנוע פגיעה במשקי הבית והעסקים הקטנים חייבים לשנות סעיפים בהצעת החוק.

 

"מהלכים המוצעים במסגרת הצעת החוק לצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות "חוק שטרום", לא רק שלא יתרמו לתחרות המבוקשת אלא יגרמו נזק, במקרים רבים בלתי הפיך, לעשרות אלפי ואולי מאות אלפי לקוחות המשתייכים למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים ובנוסף ייצרו תמריץ שלילי למתן אשראי בריבית נמוכה כמו כן שיפור השירות ללקוחות", כך כתב סמנכ"ל "ידיד", רן מלמד במכתב שנשלח אמש לשר האוצר משה כחלון וליו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן.  

 

"אנו תומכים תומכים ברפורמה בשוק האשראי בכלל ובצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות מאידך וזאת לטובת יצירת תחרות אשר תפחית את מחיר הריבית הנגבית מן הציבור בעת קבלת אשראי וכן תומכים בהכנסת שחקנים חדשים לשוק", כתב מלמד, "אך יחד עם זאת מודאגים מאד משני מהלכים מרכזיים המוצעים בחוק. האחד צמצום מסגרות האשראי בכרטיסים שהונפקו על ידי הבנקים והשני המגבלות על שיווק כרטיסי האשראי החדשים על ידי הבנקים בדרך שתמנע בפועל תחרות ותביא לשירות רע וריבית גבוהה."

 

המהלך הראשון והמסוכן ביותר", כותב מלמד,  "הוא זה הקובע כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר,סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק, בכל שנה, לא יעלהעל 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015.

אנו סבורים כי במהלך זה תמונה סכנה גדולה למשקי בית אשר באחת ידרשו להתמודד עם חוסר יכולת להשתמש במסגרת האשראי שנקבעה להם על ידי הבנק בו מנוהל חשבונם וזאת מבלי שהצעת החוק מבטיחה להם כי חברות כרטיסי האשראי החדשות יסכימו להעמיד לרשותם מסגרת אשראי חדשה לפחות בגובה המסגרת שקוצצה להם. האם הצעת החוק קובעת כי הריבית שיוכלו חברות כרטיסי האשראי החדשות לא תוכל להיות גבוהה יותר מזו שקיבלו הלקוחות בעת שכרטיס האשראי היה כרטיס בנקאי?"

 

"האם כבודכם חשב לרגע מה תעשה המשפחה שהוראות הקבע שלה משולמות דרך כרטיס האשראי שמסגרתו קוצצה באופן חד כלכך? מה יעשה העסק הקטן לתיקון מחשבים אשר באחת נלקח ממנו חלק ניכר ממסגרת האשראי שלו אשר בעזרתה הוא רוכש חלקים לתיקון המחשבים של לקוחותיו?"

 

אנחנו בהחלט בעד עידוד התחרות ואפילו בעד העמדת "הגנות ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי החדשות. אך הגנות אלה, ככל שהן מיועדות להגדיל את התחרות, אינן יכולות לבוא על חשבון משק הבית והעסק הקטן. הן אינן יכולות להתקיים מבלי שינקטו הצעדים הבסיסיים שימנעו פגיעה כה אנושה בהם. אנו חוששים כי במקרה שסעיף זה יתקבל ינהגו חברות האשראי כפי שהן נוהגות כבר היום לאמור: לקוחות רווחיים יקבלו מסגרות אשראי חדשות בריבית סבירה אך רוב הלקוחות, משקי הבית והעסקים הקטנים, יקבלו מסגרות נמוכות הרבה יותר ובריבית גבוהה משמעותית.

 

לאור אלה אנו מבקשים כי הסעיף ישונה וכך גם התקנות האמורות להתלוות אליו לאמור:

1.    מסגרת האשראי תצוצמם במשך שלוש שנים בשלוש פעימות של 10% כל פעימה

2.    חברת האשראי שבכרטיסה ניתנה המסגרת על ידי הבנק תהייה מחוייבת להעמיד ללקוח מסגרת זהה עבור כל פעימה בה תופחת המסגרת על ידי הבנק ובריבית שלא תעלה על הריבית שניתנה על ידי הבנק, לתקופה של שלוש שנים לפחות.

 

המהלך השני, הבא לוודא כי הבנקים יחוייבו לספק ללקוחותיהם את כלל כרטיסי האשראי של החברות הפועלות במשק הוא גם המהלך שיביא, קרוב לוודאי, לפגיעה משמעותית באיכות השירות של חברות כרטיסי האשראי וכן לתמריץ שלילי בכל הנוגע לגובה הריבית שיגבו החברות על האשראי שהן מספקות ללקוחות וזאת מסיבה פשוטה – הצעת החוק קובעת כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר, הבנק לא יבצע באמצעות חברת כרטיסי חיוב אחת, תפעול הנפקה של יותר מ– 40% מסך כרטיסי החיוב החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו"

 

"אנו מניחים כי לא צריכים להיות בנקאים מוסמכים או אנשי כלכלה וכספים כדי להבין שמרגע שנקבעה לבנק כלשהוא מסגרת להצעת כרטיסי אשראי שונים ללקוחותיו הרי שתחרות אמיתית לא נוצרת כאן. לדוגמא, מה יעשה לקוח המבקש דווקא כרטיס השייך לחברת כרטיסי אשראי מסויימת אך בבנק בו הוא מנהל את חשבונותיו סיימו להנפיק את כלל הכרטיסים המותרים על פי החוק החדש. במקרה כזה יחוייב הלקוח לקחת כרטיס של חברה אחרת גם הוא ניתן לו בתנאים פחות טובים משיכול היה לקבל קודם לכן.

 

יתרה מכך, העובדה שחברות כרטיסי החדשות ידעו מראש בדיוק כמה כרטיסים הם יוכלו להנפיק בכל אחד מהבנקים תביא אותם בהכרח להשקיע הרבה פחות בשיווק ומתן הטבות ללקוחות אך יותר מכך, קיים חשש גדול כי גם השירות ללקוח יתדרדר מהסיבה הפשוטה שעל כל לקוח שחברת כרטיסי האשראי החדשה תאבד, היא תזכה במהירות הבזק ללקוח חדש פשוט מכיון שהמכסות שקובעת הצעת החוק יחייבו זאת", כתב מלמד במכתבו לשר האוצר ויו"ר ועדת הרפורמות 

 

עוד כותבת ידיד במסמך המפורט שנשלח גם אל חברי הועדה, חברי ועדת הכלכלה וחברי ועדת הכספים הערות המתייחסות לסעיפי החוק לאמור:

 

1.    הערה כללית: בכל מקום בו ניתנת הסמכות לשר האוצר ו/או גורם אחר לקבוע תקנות, מועדים נוהלים וכד' יוסף כי נידרש אישור של ועדת הכלכלה לנושא זה.

 

2.    בכל סעיף או פסקה העוסקים בהנפקת דוחו"ת ללקוחות יובהר כי הדוחות יכול שינתנו בשפה שבה שולט הלקוח וזאת לאחר שבעת חתימת הסכם הנפקה/שימוש הודיע המנפיק על האפשרות לקבל את הדו"ח בשפות שונות והלקוח ביקש לקבל את הדו"ח בשפה כפי שקבע השר הממונה באישור ועדת הכלכלה.

 

3.    לסעיף 10 פסקה 11ה' – אנו מבקשים להבהיר כי מכירת שירותי המחשוב לא תכלול שימוש בנתוני התאגידים הבנקאיים באשר אלה צריכים להנתן דרך מאגר נתוני האשראי המוקם בימים אלה בבנק ישראל. אנו סבורים כי נתוני המידע כולם צריכים להנתן מספק מרכזי ובכך ניתן יהיה להבטיח את הגנת הפרטיות הנדרשת בצורתה המיטבית.

 

4.    לסעיף 10 פסקה 11ב סעיף קטן ב – אנו מבקשים להוסיף ולהדגיש כי התאגידים הבנקאיים יוכלו להנפיק כרטיסי חיוב מיידי אשר מהווים לפי מסקנות ועדת אנדורן והחלטות הממשלה השונות תחליף למזומן.

 

5.    אחרי סעיף 3 (תיקון חוק הבנקאות) ולפני פרק ב' אנו מבקשים להוסיף סעיף 4 הקובע כי "בארבע השנים הראשונות להפעלת החוק גוף פיננסי לא ישנה לרעה תנאים שקיבל לקוח מתאגיד בנקאי בעת התקשרות להנפקת כרטיס חיוב.  

 

6.    סעיף 7ג – איסור מניעת מידע – כפי שכתבנו מעלה אנו סבורים כי העברת המידע חייבת להתבצע אך ורק דרך מאגר נתוני האשראי המוקם בבנק ישראל. יש לתקן את הסעיפים הרלוונטיים כך שיהיה ברור שהתאגידים הבנקאיים מחוייבים להעביר את הנתונים למאגר נתוני האשראי וכי הגופים הפיננסיים יוכלו לקבל את הנתונים דרך לשכות האשראי והמאגר כמפורט בחוק נתוני אשראי.

 

7.    סעיף 7ד'  - העברת מידע מחשבון עו"ש – אנו סבורים כי דין סעיף זה להמחק, העברת הנתונים חייבת להתבצע דרך מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל.

 

8.    סעיף 7ו' סעיף קטן ג'  - יש להוסיף ובאישור ועדת הכלכלה

 

9.    לסעיפי ההגבלות בתקופת המעבר – אנו סבורים כי מדובר במהלך היוצר תמריץ שלילי לפעולת חברות כרטיסי האשראי החדשות.  זהו מהלך המהלך שיביא, קרוב לוודאי, לפגיעה משמעותית באיכות השירות של חברות כרטיסי האשראי וכן לתמריץ שלילי בכל הנוגע לגובה הריבית שיגבו החברות על האשראי שהן מספקות ללקוחות וזאת מסיבה פשוטה – הצעת החוק קובעת כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר, הבנק לא יבצע באמצעות חברת כרטיסי חיוב אחת, תפעול הנפקה של יותר מ– 40% מסך כרטיסי החיוב החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו"

 

אנו מניחים כי לא צריכים להיות בנקאים מוסמכים או אנשי כלכלה וכספים כדי להבין שמרגע שנקבעה לבנק כלשהוא מסגרת להצעת כרטיסי אשראי שונים ללקוחותיו הרי שתחרות אמיתית לא נוצרת כאן. לדוגמא, מה יעשה לקוח המבקש דווקא כרטיס השייך לחברת כרטיסי אשראי מסויימת אך בבנק בו הוא מנהל את חשבונותיו סיימו להנפיק את כלל הכרטיסים המותרים על פי החוק החדש. במקרה כזה יחוייב הלקוח לקחת כרטיס של חברה אחרת גם הוא ניתן לו בתנאים פחות טובים משיכול היה לקבל קודם לכן.

 

יתרה מכך, העובדה שחברות כרטיסי החדשות ידעו מראש בדיוק כמה כרטיסים הם יוכלו להנפיק בכל אחד מהבנקים תביא אותם בהכרח להשקיע הרבה פחות בשיווק ומתן הטבות ללקוחות אך יותר מכך, קיים חשש גדול כי גם השירות ללקוח יתדרדר מהסיבה הפשוטה שעל כל לקוח שחברת כרטיסי האשראי החדשה תאבד, היא תזכה במהירות הבזק ללקוח חדש פשוט מכיון שהמכסות שקובעת הצעת החוק יחייבו זאת.  

 

אנו קובעים כי יש לוודא כי בכל זמן נתון יוכלו לקוחות כל הבנקים להתקשר בהסכם לקבלת כרטיסי חיוב שהם מעוניינים בהם וזאת ללא תלות במכסה הקיימת בכל בנק ובנק. בצורה זו ניתן לעגן את התחרות הלכה למעשה באשר היא תחייב את חברות כרטיסי האשראי והגופים הפיננסיים השונים להשקיע מאמץ שיווקי ומכירתי על מנת לשכנע את הלקוחות להתקשר בהסכם לקבלת כרטיס זה או אחר.

 

10. לסעיף 2 פסקה 1 (ג') - צמצום מסגרת האשראי הניתנת בכרטיסי האשראי הבנקאיים – אנו סבורים כי מדובר בהמהלך מסוכן ביותר באשר הוא הקובע כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר,סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015 ; שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי לקבוע הוראות לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור"
בדברי ההסבר לסעיף זה נכתב כי מטרת ההוראה המוצעת לצמצם את היקף האשראי שמעניק בנק בעל היקף פעילות רחב באמצעות כרטיס אשראי שהוא מנפיק, ובכך לפנות למנפיקים החדשים שיקומו נתח שוק משמעותי שיאפשר להם לגייס בסיס לקוחות רחב .

אנו סבורים כי במהלך זה תמונה סכנה גדולה למשקי בית אשר באחת ידרשו להתמודד עם חוסר יכולת להשתמש במסגרת האשראי שנקבעה להם על ידי הבנק בו מנוהל חשבונם וזאת מבלי שהצעת החוק מבטיחה להם כי חברות כרטיסי האשראי החדשות יסכימו להעמיד לרשותם מסגרת אשראי חדשה לפחות בגובה המסגרת שקוצצה להם. האם הצעת החוק קובעת כי הריבית שיוכלו חברות כרטיסי האשראי החדשות לא תוכל להיות גבוהה יותר מזו שקיבלו הלקוחות בעת שכרטיס האשראי היה כרטיס בנקאי?

 

מה תעשה המשפחה שהוראות הקבע שלה משולמות דרך כרטיס האשראי שמסגרתו קוצצה באופן חד כלכך? מה יעשה העסק הקטן לתיקון מחשבים אשר באחת נלקח ממנו חלק ניכר ממסגרת האשראי שלו אשר בעזרתה הוא רוכש חלקים לתיקון המחשבים של לקוחותיו?

 

אנחנו בהחלט בעד עידוד התחרות ואפילו בעד העמדת "הגנות ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי החדשות. אך הגנות אלה, ככל שהן מיועדות להגדיל את התחרות, אינן יכולות לבוא על חשבון משק הבית והעסק הקטן. הן אינן יכולות להתקיים מבלי שינקטו הצעדים הבסיסיים שימנעו פגיעה כה אנושה בהם. אנו חוששים כי במקרה שסעיף זה יתקבל ינהגו חברות האשראי כפי שהן נוהגות כבר היום לאמור: לקוחות רווחיים יקבלו מסגרות אשראי חדשות בריבית סבירה אך רוב הלקוחות, משקי הבית והעסקים הקטנים, יקבלו מסגרות נמוכות הרבה יותר ובריבית גבוהה משמעותית. יתרה מכך, גם אם מדובר בצמצום של סך המסגרת בכל בנק ובנק הרי ברור לכל כי הראשונים שיפגעו הם דווקא אלה המשתמשים בכרטיסי החיוב שלהם כבסיס להתנהלות במזומן והפגיעה בהם תהייה גדולה וקשה. אנו אף סבורים כי החישוב שנעשה בעת כתיבת החוק ולפיו רק כשליש ממחזיקי הכרטיסים מנצלים את רוב מסגרת האשראי בכרטיסים שברשותם הינו חישוב שגוי באשר הוא מתייחס למועד שרירותי בחודש מבלי להביא בחשבון את הדרך בה מנהלים רוב הצרכנים את חשבונם.

לאור אלה אנו מבקשים כי הסעיף ישונה וכך גם התקנות האמורות להתלוות אליו לאמור: 
1. מסגרת האשראי תצוצמם במשך שלוש שנים בשלוש פעימות של 10% כל פעימה
2. חברת האשראי שבכרטיסה ניתנה המסגרת על ידי הבנק תהייה מחוייבת להעמיד ללקוח מסגרת זהה עבור כל פעימה בה תופחת המסגרת על ידי הבנק ובריבית שלא תעלה על הריבית שניתנה על ידי הבנק, לתקופה של שלוש שנים לפחות.

 

11. לסעיף 8 – אנו סבורים כי קיימת סתירה בין הוראות סעיף זה לחוק שנחקק לאחרונה בכנסת והקובע דרכים להעברת מסרים שיווקיים ואחרים באמצעות דוא"ל, מסרונים ושיחות טלפון, יש לקיים דיון דחוף בסתירה הקיימת בין שני החוקים ולא לאשר סעיף זה עד הסדרת הנושא.

 

12. לסעיף 9א' – הועדה המייעצת. אנו מבקשים כי:
א. לפחות 50% מחברי הועדה יהיו נשים
ב. יש להוסיף לועדה נציג של אחד מן הגופים הצרכניים הפועלים היום במשק
ג. יש להוסיף לועדה נציג של ארגון חברה אזרחית העוסק בנושא חינוך פיננסי או פעילות דומה.

 

13. לסעיף 9ה' – דו"ח הועדה המייעצת יוצג לציבור הרחב באתר האינטרנט של בנק ישראל מיד עם הצגתו לגורמים המוגדרים בחוק. 
 

 

שתפו
Please reload