המדינה חייבת לייצר פתרונות תעסוקה לאסירים משוחררים

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

המדינה חייבת לייצר פתרונות תעסוקה לאסירים משוחררים

15/07/2017

בנייר עמדה שהוגש לועדת העבודה והרווחה של הכנסת קובעת עמותת "ידיד" בשיתוף עם סטודנטים לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון והרשות לשיקום האסיר כי אם המדינה לא תפעל להסרת החסמים המונעים מאסירים משוחררים להשתלב בשוק העבודה תגבר הפשיעה ואסירים רבים יחזרו לבתי הכלא. "ידיד" יוצאת למהלך רחב לשינוי המצב ומתן הזדמנויות תעסוקה הולמות לאסירים המשוחררים.

 

 אסירים משוחררים - חסמים ופתרונות לתעסוקה

רקע

לפי נתונים מהרשות לשיקום האסיר, בכל שנה משתחררים בישראל מעל ל-6,500 אסירים פליליים (אילוז-אילון, 2010). בשנת 2015 השתחררו מבתי הכלא בישראל 7,339 אסירים, ורק 27% (1,997 אסירים) זכו לקיצור מאסר על ידי ועדת השחרורים. בשנת 2015, טופלו 1,414 אסירים "ברישיון" בתעסוקה בכל הארץ (רש"א, 2016). תעסוקה היא לב השיקום, ולכן על מנת להשתקם, האסיר המשוחרר חייב לחזור אל המסלול התעסוקתי, אך יחד עם זאת עומדים בפניו קשיים רבים, בין כותלי בית הכלא וגם בחיי היום יום שלאחר השחרור.

 

בנייר עבודה זה, שהוכן על ידי סטודנטים וסטודנטיות לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" ומירב לוי, ראש תחום תעסוקה ברשות לשיקום האסיר”.  אנו מבקשים להציג את החסמים העומדים בפני האסיר המשתחרר לאחר ריצוי עונשו בבית הסוהר, בדרך לשיקום כלכלי, תעסוקתי ואישי וזאת כפתיח לפעילות מקיפה של שינוי מדיניות אותה נבקש לקדם במהלך החודשים הבאים.

 

חסמים:

  1. כשל נוהל השחרור.  

תנאי הכרחי לשחרורו של אסיר בוועדת השחרורים הינו מקום עבודה. אי לכך, בתהליך האבחון ברשות לקידום האסיר, הקודם לוועדה, על האסיר להציג מקום עבודה. הנתונים מוכיחים כי רק עשרה אחוזים מכלל האסירים יוצאים לסבב חופשות, המאפשר להם לחפש עבודה. לכן, פעמים רבות נוצר מצב בו מעסיקים לא פוגשים את האסירים המשוחררים טרם ההעסקה. ואין ודאות בהתאמת האסירים למקומות העבודה המצפים להם עם שחרורם.

  1. ספר המקצועות בהם אסור לאסירים משוחררים לעסוק

על פי חוק, אסירים משוחררים בעלי רישום פלילי, מנועים מלעסוק במקצועות מסוימים. לצד איסור תעסוקה במקצועות כגון: מערכת המשפט, ועובד מערכת החינוך, נמצאים איסורים תמוהים כמו איסור עיסוק בחשמל, נדלן, תיווך, הדברת מזיקים ועוד. רוב האיסורים אינם באים בקורלציה עם העבירה אותה ביצע האסיר המשוחרר.  לפיכך, יש צורך בבחינה מחודשת של המקצועות בהם קיים איסור לאסיר משוחרר לעסוק על פי חוק.

  1. סטיגמות בקרב מעסיקים

האסירים המשוחררים סובלים מסטיגמה אשר משפיעה על האנשים איתם הם נמצאים באינטראקציה, החל מבני משפחותיהם וכלה במעסיקיהם. במחקר אשר בחן את עמדותיהם של מעסיקים כלפי אסירים משוחררים נמצא הבדל מובהק בנכונות להעסיק אסירים משוחררים בין מעסיקים בעלי ניסיון קודם בהעסקת אסירים ובין מעסיקים חסרי ניסיון כזה (שהם ותימור, 2012). יתרה מזאת, סטיגמה עצמית עלולה להתפתח לעתים קרובות בקרב אסירים משוחררים, כאשר אלה מאמצים את הסטיגמה ומתחילים לנהוג באופן בו החברה מצפה מהם, ונוצר מצב של נבואה שמגשימה את עצמה (גריג וזימברדו, 2010).

  1. נסיבות חיו של האסיר והשתייכות למעמד סוציואקונומי

אסירים משוחררים מאופיינים לרוב בקשיי השתלבות במקומות עבודה עקב העדר רצף תעסוקתי טרם המאסר או ניסיון דל בתעסוקה אם בכלל, הנובעים פעמים רבות בשל השתייכותם למעמד סוציואקונומי נמוך. יתרה מכן, פעמים רבות מדובר בעבירה בן-דורית, נסיבות החיים מייצרות מעבר מדור לדור שמרחיב את מעגל העבריינות.

  1. חובות וקנסות

אסירים רבים מגיעים לרצות את עונשם כאשר נגדם פתוחים תיקים בהוצאה לפועל. אחרים נכנסים לכלא ואינם מסוגלים לשלם את חובותיהם וכך הם ובני משפחותיהם נקלעים למצוקה כלכלית ההולכת וגדלה עם השחרור באשר בני המשפחה אינם זכאים יותר לקצבת קיום בסיסית מהביטוח הלאומי.

חובות אלו צוברים ריבית בתקופת המאסר ויכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד בעת שחרורם, דבר אשר מכביד על שיקומם והשתלבותם חזרה בחברה, כיון שכל הכסף מנותב לסגירתם. אסיר משוחרר היוצא ללא תעסוקה כאשר הוא מחוייב להתחיל ולהחזיר את חובותיו שצברו ריבית והצמדה מצוי במצוקה נפשית גדולה ביותר.

  1. המדינה לא מעסיקה אסירים משוחררים

דווקא מדינת ישראל האמורה לסייע ולפעול לשיקום אסירים משוחררים ואשר היא גם המעסיק הגדול ביותר במשק וברשותה מפעלים, וחברות ממשלתיות איננה מעסיקה אנשים בעלי רישום פלילי, דבר המגביל אסירים משוחררים מלעבוד בשירותה.

  1. חוסר באכיפה של חוק הרישום הפלילי

על פי התיקון בסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, דרישה במישרין או בעקיפין מצד המעסיק להציג בפניו תדפיס מהמרשם הפלילי, בעת ראיון עבודה, או במהלך עבודה שוטפת, מהווה עבירה חמורה הגוררת עונש מאסר. אולם, כאשר אסיר משוחרר מגיע לראיון עבודה פעמים רבות במסמכי הקבלה ישנו סעיף השואל "האם יש לך רישום פלילי". במילים אחרות, החוק איננו נאכף כראוי ולכך השלכות על אוכלוסיית האסירים המשוחררים. 

  1. תת תקינה ליועצי תעסוקה

יועצי התעסוקה של האסירים המשוחררים הם בין המרכיבים החשובים ביותר במערכת השיקום התעסוקתי והשיקום בכלל. כיום פועלים 12 יועצי תעסוקה בלבד על 1800 אסירים משוחררי שליש ועוד כ- 4000 אסירים משוחררים אחרים. 

 

פתרונות:

  1. הקמת לשכת תעסוקה ייחודית לאסירים משוחררים

כיום לשכת התעסוקה איננה מעורבת באופן מלא בתהליך העסקת אסירים משוחררים, אולם מתוקף תפקידה, אנחנו רואים בלשכת התעסוקה כאחראית לסייע בהעסקת אסירים משוחררים.

על פי סעיף 2 לחוק שירות התעסוקה "שירות התעסוקה ירכז ידיעות על מצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו: הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה, וישתף פעולה עם גופים אחרים בענייני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע..". לכן, יש להקים לשכה ייעודית לאוכלוסיית האסירים המשוחררים, שתהווה גוף מקביל שיעבוד בשיתוף פעולה עם הרשות לשיקום האסיר.

  1. מתן תמריצים למעסיקים

המעסיקים הגדולים במשק, המדינה וארגונים גדולים אחרים, אינם מעסיקים אנשים בעלי רישום פלילי. אי לכך, רוב האסירים המשוחררים מועסקים בעסקים קטנים על ידי מעסיקים פרטיים.

כיום, על מנת לגייס "מעסיקים ידידים" באפשרותה של הרשות לשיקום האסיר להציע בעיקר הטבות סנטימנטליות בדוגמת תחושה טובה וסיפוק למעסיק, שליחות ותרומה לחברה, לצד הטבות מוחשיות כמו תעודות הערכה וליווי צמוד של האסיר על ידי רש"א. אלו מצליחים לגייס מספר מוגבל של מעסיקים, ולכן על מנת לגייס יותר "מעסיקים ידידים" אנו מציעים שיינתנו תמריצים פרקטיים למעסיקים כגון: תגמול כספי, נקודות בזיכוי מס, הנחה במיסים מוניציפליים או החזרת המענקים.

הערה חשובה: כל פתרון כלכלי ותמריצים שיפותחו חייבים להתאים לכלל האסירים המשוחררים ובמיוחד לחסרי המקצוע וההשכלה שביניהם. החשש הגדול הוא שתמריצים ינתנו רק במקומות בהם סיכוי ההצלחה גבוה ממילא ובכך יבוא שכרינו בהפסדנו.

  1. העדפה מתקנת ברשויות מקומיות וחברות ממשלתיות

פתרון נוסף להגדלת כמות המעסיקים הפוטנציאלים לאסירים משוחררים הוא חיוב רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות להקצות תקנים לטובת העסקת אסירים משוחררים וכן לחייב קבלנים ממשלתיים להעסיקם. יש מספר חברות ממשלתיות בהן ניתן לקלוט אסירים כגון: נמלים, דואר וכו'.

  1. קמפיין הסברה על מנת לפעול לשינוי הסטיגמה בקרב מעסיקים

יש צורך לפעול במישור ההסברתי על מנת לשנות את סטיגמת האסיר בקרב מעסיקים.  ניתן לעשות זאת על ידי פאנלים למעסיקים ייעודיים, פלאיירים המציגים סיפורי הצלחה של אסירים משוחררים, סיפורים של מעסיקים קודמים וכו'. יש לציין כי על פי מחקר עדכני, נמצא הבדל מובהק בנכונות להעסיק אסירים משוחררים בין מעסיקים בעלי ניסיון קודם בהעסקת אסירים, לבין מעסיקים חסרי ניסיון כזה (שהם ותימור, 2012).

  1. קידום תכנית כיתה במפעל

תכנית זו קיימת בשטח ומופעלת על ידי משרד התמ"ת ובשיתוף מעסיקים. יש צורך להעלות מודעות לתכנית זו שכן הרווח הוא משולש - המעסיק, המדינה והאסיר המשוחרר יוצאים נשכרים

  1. השלמת השכלה

על מנת להקנות אופק תעסוקתי לאסירים המשוחררים ולמנוע הסללה למקצועות בסיסיים יש ליצור תכנית השלמת השכלה שתאפשר אפיקי לימודים ותעסוקה מתקדמים, אשר יבטיחו תעסוקה בעתיד ויוכלו לגרום למוביליות במעמדם של האסירים המשוחררים.

בנוסף, יש לבחון הקמת קרן ללמודים גבוהים עבור אסירים משוחררים על מנת שאלו לא יבוא על חשבון התקציב של הרשות לשיקום האסיר.

  1. הגדלת תקציבי ההכשרה המקצועית

היום המדינה מכירה ברשות שיקום האסיר כגוף המפנה להכשרה מקצועית, אולם התקציב העומד לרשותה הינו כ-150 אלף שקלים בשנה, הבא לידי ביטוי בשוברים. כל שובר להכשרה מקצועית הינו בשווי של כעשרת אלפים שקלים, ולפיכך תקצוב זה מתאים לכחמישה עשר אסירים משוחררים. מספר זה נמוך מאוד ביחס לכמות המשתחררים בשנה, לכן יש למצוא מקורות להגדלת התקציב.

 

סיכום

חסם התעסוקה אינו החסם היחידי המונע שיקום אסירים לאחר שסיימו לשלם את חובם לחברה. חשוב לציין כי בעיות הדיור וחוסר התמיכה הממשלתית בתחום זה מביאה אסירים רבים לפירוק התא המשפחתי, למגורים במערות ובתים מטים ליפול או פשוט לחזור חזרה לזרועות הפשע. אלו יחד עם חוסר מספיק במענים לתמיכה במשפחות האסירים בזמן שהייתם של האחרונים בכלא, מביאה למצבי משבר קיצוניים ומונעת אפשרויות אמיתיות של שיקום.

 

מי אנחנו / שותפים לפעילות:

 

בי"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון בהנחיית עו"ס נעמה לוין

עשרה סטודנטים וסטודנטיות לעבודה סוציאלית, בשנה השנייה ללימודינו באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במסגרת קורס "עבודה סוציאלית קהילתית" בחרנו להתמקד בבעיית החסמים בתעסוקה בקרב אסירים משוחררים. במהלך השנה בצענו עבודת אבחון של הבעיה, שממנה גזרנו הצעות ודרכים בהם ניתן לפעול על מנת להוביל לשינוי.

 

עמותת "ידיד" – מרכזי זכויות בקהילה

"ידיד" הוקמה בשנת 1997 במטרה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית. אנו פועלים באמצעות סיוע לאזרחי ישראל לממש את זכויותיהם החברתיות והכלכליות. להשגת מטרה זו פועלים 15 מרכזי הזכויות ברחבי הארץ, בהם יכול כל אזרח לקבל מענה וסיוע. "ידיד" עוסקת רבות בנושא קידום תעסוקה בקרב אוכלוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות ובכלל זה גם אסירים משוחררים.

 

הרשות לשיקום האסיר

“הרשות לשיקום האסיר פועלת עפ”י חוק הרשות לשיקום האסיר התשמ”ג ועוסקת בשיקומו ושילובו של האסיר בחברה. בהתאם לסעיף 3 בחוק, הרשות פועלת לקליטת אסירים ולשילובם בקהילה לרבות בתחומי התעסוקה והכשרות מקצועיות"

שתפו
Please reload