המשפטון - מרץ 2018

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

המשפטון - מרץ 2018

26/03/2018

 

"המשפטון", עדכון חודשי בענייני משפט חברתי וקהילתי, המחלקה המשפטית, עמותת "ידיד"

 

שלום וברוכים הבאים למשפטון מרץ 2018!  מה בתפריט?

  • חדשות משפטיות, טיפים משפטיים ואחרים בתחומי הטיפול של העמותה (לשמור וליידע את המתנדבים...)

  • עדכונים על תיקים בטיפולנו – דוגמאות לתיקים שמטופלים על ידי המחלקה המשפטית, כדי שתוכלו התעדכן לגבי סוגיות עקרוניות שאנחנו מנסות לקדם וכדי שתוכלו להעביר אלינו פונים עם מקרים דומים.

שלכם באהבה, 

המחלקה המשפטית

 

חדשות וטיפים משפטיים שימושיים (והפעם בסימן חובות)

חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי - יכנס לתוקף עוד שנה וחצי (קצת ארוך מהרגיל בכל זאת 400 סעיפים) 

לאחרונה, אחרי כשנתיים של דיונים בכנסת, עבר בקול תרועות וכותרות בעיתונים - חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

חשוב להגיד שמדובר ברפורמה רחבה ומשמעותית ביותר עבור אנשים שנקלעו לחובות ועבור החברה כולה. "ידיד" (המחלקה לשינוי מדיניות והמחלקה המשפטית) הייתה שותפה לדיונים בכנסת והגישה ניירות עמדה לאורך הדרך. אמנם לא כל מה שהצענו התקבל, ומבחינתנו החוק הזה לא מושלם ויש עוד מה לעשות, אבל הוא בהחלט כולל שינויים חשובים ומשמחים ובעיקר מעיד על ההכרה הגוברת בחשיבות השיקום הכלכלי ובהגנה על הזכות לקיום בכבוד של מי שנקלעו לחובות.

 

אז, מה זה חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי ? בגדול, מבחינת אנשים פרטיים שנקלעו לחובות – החוק החדש יחליף את פקודת פשיטת הרגל, שמסדירה היום את הליך פשיטת הרגל (הליך שמאפשר למי שנמצא במצוקה כלכלית ולא יכול לפרוע את חובותיו, לפתוח דף חדש על ידי קבלת הפטר בסוף התהליך).

 

מה החידוש הגדול ? נראה שהחידוש המשמעותי ביותר בחוק הוא שינוי התפיסה המבורך שעומד בבסיסו – ההבנה  שבמציאות החיים היום, אנשים שלא מצליחים לפרוע את חובותיהם אינם בהכרח פושעים או רמאים העוסקים בהונאה אלאהם ברובם אנשים נורמטיבים אשר, כפי שנכתב בדברי  ההסבר לחוק, "נקלעו לתאונה כלכלית".

על בסיס זה, החוק מציב את השיקום הכלכלי של החייב כמטרה ראשונה במעלה, כי זה אינטרס של כולנו כחברה – לשמור על זכויות של אנשים במצוקה כלכלית  ולתת להם הזדמנות לשקם את החיים שלהם מבחינה כלכלית. אין ספק שמבחינה ערכית ותכליתית, החוק הזה מוביל שינוי חברתי משמעותי ביותר ואפשר להודות (בלי שמץ של ציניות) - אפילו מרגש. מאוד.

 

אלא, שאי אפשר להתעלם מהחשש שהשאיפות והכותרות החברתיות בעיתונים לא יוכיחו את עצמן במבחן התוצאה.

 

ממה נובע החשש הזה ?

קודם כל, לפי החוק החדש, כל החייבים עם חובות "נמוכים" (שזה, כמו שאנחנו יודעים, ברוב הפעמים אנשים ומשפחות מעוטות הכנסה והזדמנויות) יצטרכו לנהל את הליך חדלות הפרעון שלהם בהוצאה לפועל (במקום בבית משפט). אנחנו מכירים את ההוצאה לפועל, וגם אם יש החלטות יפות, הן עדיין לא מייצגות, ובסופו של דבר - זאת מערכת גבייה במלוא מובן המילה, וזו תכלית העל שלה.

 

נכון, בחוק נקבע כי עובדי ההוצאה לפועל שיעסקו בחדלות פירעון ושיקום כלכלי יעברו הכשרות יעודיות לכך, אך ספק אם הכשרה שכזו יכולה להחליף בבת אחת דרכי חשיבה ותפיסות עולם של שנים. אם בהוצאה לפועל לא ידעו לעשות שינוי אמיתי לתכלית של שיקום כלכלי וקיום בכבוד – אז לא רק שהחוק לא ישיג את המטרות שלו, הוא עלול לפגוע דווקא במי שזקוק לו הכי הרבה. 

בנוסף לכך,החוק לא מתמודד ומשאיר לקבוע בכללים את הסוגיות הכי מהותיות לשמירה על זכויות ולשיקום כלכלי, ביניהן – הגדרה של המושגים "דמי המחיה בכבוד"ו- "כושר השתכרות"(אלו ההגדרות שיקבעו מה צריך להיות המינימום שמשאירים לאנשים שנמצאים בהליך חדלות פרעון, כמה הם ישלמו בהליך ותוך כמה זמן הם יקבלו הפטר).

 

צריך לומר שעצם הטלת החובה בחוק לקבוע דמי מחיה בכבוד, היא חשובה ומשמעותית. אבל זה רק צעד ראשון. בגלל הרצון להכניס את החוק לספר החוקים של מדינת ישראל במהירות האפשרית, העדיפו המחוקקים ואיתם גם אנשי הממשלה ובעיקר משרד המשפטים שלא לעסוק בזה יותר מידי, וכך המושגים הכי משמעותיים לזכויות החייבים ולהגשמת תכלית השיקום, נשארו להגדרה בכללים בהמשך.

 

החוק גם קובע שניתן יהיה לחייב אנשים בהליך לעבור "קורס התנהלות כלכלית נכונה", שזה אמור להיות גולת הכותרת של השיקום הכלכלי בחוק. מעבר לכך שספק אם קורס כזה, בייחוד כשהוא מתייחס רק לפן הכלכלי, יכול להוביל לשיקום כלכלי – החוק לא מתמודד ולא מגדיר את תוכן הקורס, היקפו ובעיקר - מי ישלם על העלויות שלו. כך ששוב נשארנו עם תכלית יפה שנדע את כוחה במבחן המציאות רק כשיקבעו תקנות.  

 

עוד נושא מהותי מאוד שהחוק נמנע מלהתמודד איתו, הוא קביעת כללים לקביעת שכר הטרחה של הנאמנים. מבלי להרחיב בשלב זה,  ברור ששכר הטרחה כפי שהוא נקבע ומחושב היום מעניק בעיקר תמריצים להשאת הגבייה, ולא לשיקום. אם רוצים באמת לממש את תכלית השיקום, צריך לחשוב על כללי שכר טרחה (ואולי גם הכשרה) שישנו את התפיסה של הנאמנים.

 

אז זה ממש על קצה המזלג, צריך להגיד שגם אם לא מושלם, עדיין מדובר בחוק שהוא צעד מבורך וחשוב מאוד עבור אנשים שנקלעו לחובות, ועבורנו כחברה בכלל. כמו כן, מדובר בחוק עצום שכולל עוד הרבה שינויים משמעותיים, לדוגמא: שיפור ההגנה על דירת המגורים (שגם אם זה לא הכי טוב לדעתנו, עדיין מהווה שיפור משמעותי ומשמח למצב היום) ועיגון בחוק של הליך חדלות פרעון מוגבל בזמן (כארבע שנים) שבסופו יוכלו לקבל הפטר.  

 

החוק החדש יכנס לתוקף רק עוד כשנה וחצי– עד אז אנחנו נמשיך ללוות את הליך התקנת התקנות וקביעת הכללים שכמו שאמרנו, מכילות סוגיות מהותיות (ואולי הכי מהותיות) של החוק, וכמובן נמשיך לעדכן אתכם. בינתיים, מוזמנות לקרוא את חוות הדעת המלאות שהגשנו במהלך הליך החקיקה באתר האינטרנט של עמותת ידיד (יש גם תקציר...).

 

הפטר לחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל תיקונים בהוראת השעה

ביום 5.3.18 נכנסו לתוקף התיקונים לחוק שמסדיר את הליך ההפטר בהוצאה לפועל.

למה היה צריך לתקן את החוק? נזכיר, שהליך ההפטר בהוצאה לפועל הוא הוראה זמנית שמטרתה לאפשר לחייבים מוגבלים באמצעים לקבל הפטר בהוצאה לפועל שיאפשר להם לצאת מהבוץ הטובעני של החובות ולפתוח דף חדש. אלא שההוראה הזמנית לא הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה - מעט מאוד בקשות הוגשו (רק 15% ממה שציפו) וכמעט מחצית מהם נדחו או נמחקו. התיקונים החשובים שיזמו ח"כ מיכאלי וח"כ ביטן, נועדו לתקן את החוק כדי שיגשים את התכלית שלו. אז, מה השינויים בתנאי הכניסה להליך?  

 

הארכת תוקף ההוראה בשנה : אפשר להגיש בקשות עד ספטמבר 2019 (במקום ספטמבר 2018); בהקשר הזה, נסביר שמלכתחילה ההליך הזה נועד להיות פיתרון זמני, עד שחוק חדלות פרעון החדש יכנס לתוקף. מאחר שהחוק החדש יכנס לתוקף רק עוד כשנה וחצי, האריכו בתוקף את הוראת השעה. ברגע שחוק חדלות פרעון יכנס לתוקף, למעשה יבוטל מוסד ה"מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל, וכל מי שיבקש לשלם בתשלומים נמוכים יחסית יצטרך ללכת להליך של חדלות פרעון - גם אם הוא לא מעוניין בכך וגם במקרים שהדבר לא בהכרח יביא לשיקומו הכלכלי (שזה בעיניינו בעיה גדולה בפני עצמה, והרחבנו על כך בהתייחסות שהגשנו בדיונים על החוק).

 

הגדלת תקרת החובות לכניסה להליך : גם מי שסך חובותיו עולה על 800,000 ₪, יוכל להגיש בקשה להפטר, ובתנאי שקרן החוב לא עלתה על 400,000 ₪, וסך חובותיו לא עולה על 2 מיליון ₪; כך, שכעת החוק מציג שתי אפשרויות לעמוד בתנאי הסף של תקרת החובות: (1) סכום כל החובות (גם מחוץ להוצאה לפועל) הוא נמוך מ- 800,000 ₪ (2) סכום הקרן של כל החובות (בלי ריביות ועלויות שהתווספו) נמוך מ – 400,000 ₪, אבל סכום החובות נמוך מ- 2 מיליון.

 

הפטר לחייבים בעלי נכסים : לפי התיקון לא כל נכס (גם אם ניתן לעקל אותו) שולל כניסה להליך וקבלת הפטר בהוצאה לפועל. בסופו של דבר זו תהיה החלטה של הרשם שצריך לבחון האם יש תועלת אמיתית במימוש של הנכס. לצערנו, מה שהצענו לאורך הדרך (בעיקר החרגה של דירת מגורים יחידה) לא התקבל, אבל יש כאן עדיין הקלה שאולי תביא עוד אנשים לקבל הפטר בהוצאה לפועל.

 

עמידה בצו תשלומים : מי שעמד בצו התשלומים במשך 18 חודשים (לאו דווקא רצופים) מתוך 3 שנים יכול לגשת להפטר, בתנאי ששילם את היתרה (של שלוש השנים). בנוסף, הורחב שיקול דעת הרשם לגבי נסיבות בהן הוא יכול לתת הפטר גם לחייב שלא עמד בתשלומים אלו.

הסדר מוסכם בין החייב לנושים : במקרים בהם לא ניתן הפטר, הרשם יכול לגבש הסדר שיאפשר פרעון החובות.  

 

שימו לב, התיקונים גם אם לא מושלמים, עדיין מאוד חשובים עבור הפונים שלנו, חשוב להכיר את התנאים החדשים ולעדכן את הפונים (מי שרוצה, מוזמנת לקרוא את ההתייחסות שהגשנו  לתיקונים באתר האינטרנט של עמותת ידיד). ועוד משהו שצריך לזכור לגבי הפטר בהוצאה לפועל - לא תמיד מדובר בהליך חלק ואוטומאטי ושמגישים בקשה – הכל נפתח מחדש, וצו התשלומים גם יכול לעלות (עד לקבלת ההפטר, ככל שיינתן). אז חשוב להגיד את זה לפונים ולקחת את זה בחשבון כששוקלים פנייה להליך .

 

עדכונים וסיפורי הצלחה  – איזה תיקים כדאי להעביר למחלקה המשפטית?

מחיקת חובות של דיור ציבורי שהתיישנו 

כידוע, במסגרת הליך שניהלנו לפני כשנתיים, ניתן פסק בהסכמה, במסגרתו הודיע משרד הבינוי והשיכון שהוא "החליט לשנות את המתווה  לגביית חובות דיירי הדיור הציבורי, כך שחובות דיירי דיור ציבורי שהתיישנו ימחקו" (עת"מ 15051-04-16; עת"מ 30875-03-16; עת"מ 39593-05-16). 

בהתאם לכך, לאחרונה, במענה לפנייתנו, הבהיר היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון כי "המשרד שינה את מדיניותו ואינו עומד על גביית חובות שהתיישנו. לפיכך אם מדובר בחוב שאין חולק כי חלפה תקופת ההתיישנות לגביו, לא ננקטו פעולות גבייה בגינו ולא נחתם לגביו הסדר חוב – אין מניעה להגישו לוועדת מחיקות".

 

הבעיה היא ששינוי המדיניות של המשרד לא הגיע לשטח, החברות המשכנות לא קיבלו הנחיות בעניין הזה, ולפחות לפי מקרים שהגיעו אלינו – ממשיכים לנסות לגבות חובות שהתיישנו. שימו לב - אם אתם נתקלים בדרישה לתשלום חוב שהתיישן (עברו למעלה משבע שנים ממועד שנוצר, לא ננקטו הליכים ולא נעשה הסדר בעניינו), חשוב להגיש בקשה בכתב לפיה מבוקש למחוק את החוב בשל התיישנות בהתאם להודעת משרד הבינוי והשיכון, אנחנו מבקשות גם שתעדכנו אותנו ותשלחו לנו עותק של המכתב. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחר פרסום הנחיות לחברות המשכנות בעניין הזה, ונעדכן כשתהיה תשובה.

 

פס"ד של המחוזי: השופט העניש את הבנק שנתן הלוואות ללא פיקוח – העביר אותם לסוף רשימת הנושים

השופט עודד מאור (שכבר כתבנו על פסיקה שלו  J ) מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שבנק הפועלים נתן הלוואות חסרות אחריות ובשל כך צריך לשלם מחיר – יעבור לסוף רשימת הנושים (פש"ר (ת"א) 34802-03-16 ). מדובר במקרה שבו צעיר בן 24 הגיע למצב של הליכי פשיטת רגל בגלל חובות של למעלה מחצי מיליון. אחד מהנושים היה בנק הפועלים שנתן לצעיר הלוואות באמצעות אתר האינטרנט, ב"אשראי ברגע". השופט מתייחס למציאות היום שגופים שונים מעודדים אנשים לקחת עוד ועוד הלוואות, וקובע שהבנק צריך לבחון יחד עם הלקוח את יכולת ההחזר שלו, ולא להעמיד את הלקוח בפני פיתוי לא אפשרי. פסק הדין אמנם לא מייצג את הגישה הרווחת, אבל אפשר לקוות שהוא מעיד על התקדמות בשינוי התפיסה (גם לבנקים יש אחריות) ואולי ישפיע על התנהלות של גופים שנותנים הלוואות.  

 

 

חג פסח שמח לכולם/ן,

 

המחלקה המשפטית

שתפו
Please reload