ברגע האחרון: הוגשה עתירה לבג“ץ נגד תשלום אגרות על ייצוגיות

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

ברגע האחרון: הוגשה עתירה לבג"ץ נגד תשלום אגרות על ייצוגיות

התקנות שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, וייכנסו לתוקף מחר, נועדו להפחית את מספר תביעות הסרק ■

העותרים טוענים שהתקנות פוגעות באופן חמור בזכות הגישה לערכאות וכי הליך האישור שלהן היה פגום

 

עתירה לבג"ץ נגד התקנות שאמורות להיכנס לתוקף מחר (8 במאי), הקובעות תשלום של איגרות בתביעות ייצוגיות, הוגשה היום (ב') בבוקר.

את העתירה הגישו עורכי הדין גלעד ברנע, אסף פינק, ורדית דמרי מדר ואוהד אמר מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית ובסיוע הסטודנטיות עמית גרינברג, עדי שפיגל ועינת שדה. העותרים הם עמותת ידיד, ארגון הצלחה, צדק פיננסי, התנועה לאיכות השלטון, פרופ' יובל אלבשן ואדם טבע ודין.

 

לפי התקנות שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, ועברו בדרך כמה התאמות, תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (שבו מוגשות יותר מ-80% מהתביעות הייצוגיות), ואגרה של 8,000 שקל בבית משפט השלום. בעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5,500 שקל במחוזי ו-3,000 שקל בשלום - והיתרה לאחר מתן פסק הדין. הגשת תביעה נגד רשות מנהלית תחויב באגרה של 1,800 שקל.

 

הטענות המרכזיות של העותרים הן שסכומי האגרות שנקבעו בתקנות האגרות הן בלתי חוקתיות ופוגעות באופן חמור בזכות הגישה לערכאות. טענה נוספת היא שסכום האגרות נקבע על מנת להרתיע תובעים ייצוגיים, וכי הוא לא משקף את מהות האגרה שאמורה לשקף את השירות שאמור להנתן, ולא סכומים דרקוניים שמרתיעים תובעים ראויים.

 

לעותרים יש גם טענות בנוגע להליך הפרוצדורלי שבהן אושרו התקנות, שלטענתם היה פגום מכיוון שחברי הכנסת הצביעו על נוסח שלא הוצג בפניהם ומבלי שנערך מחקר מקדים רלוונטי בשאלה מהו סכום האגרה הראוי. הם כותבים כי "הליך חקיקת המשנה היה נגוע בפגמים חמורים ורבים היורדים לשורש ההליך, עד שהם חותרים לעצם תכלית מעשה החקיקה".

 

לפי התקנות, אם התביעה הייצוגית תידחה, התובע ישלם את יתרת האגרה. אם התביעה התקבלה במלואה או בחלקה, ובמקרה של הסדר פשרה, הנתבע ישלם את יתרת האגרה והוא יפצה את התובע על מחצית האגרה ששילם בעת הגשת התביעה. כמו כן, בית המשפט רשאי לפטור את הנתבע מתשלום יתרת האגרה.

 

אם התובע יבחר להסתלק (כלומר לסגת מההליך) ויקבל את אישור בית המשפט לכך, הוא ישלם את יתרת האגרה אך לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע אחרת בהתאם לנסיבות ההסתלקות. למשל, אם ההסתלקות נבעה מכך שהנתבע תיקן את דרכיו, השופט יוכל לפטור את התובע מתשלום, לעומת מקרה של היעדר עילה. כמו כן, נתבע שיטיל אחריות על צד שלישי יחויב באגרה עבור שליחת ההודעה לצד השלישי בלי חלוקה לתחילת ההליך וסופו.

 

בסיכום 40 עמודי העתירה, כותבים העותרים כי "הנזק העלול להיגרם מהתקנות הוא נזק משמעותי, רציני ונרחב", ומוסיפים כי החשש המרכזי בעתירה הוא כי תמהיל התביעות עלול להשתנות הן בפרופיל התובעים והן בהפיכת ההליך ל'גן סגור' השמור לתובעים חזקים במיוחד - והן בפרופיל התביעות.

 

עו"הד פינק ברנע ודמרי מדר מסרו כי "האגרות שנקבעו הן אגרות שכל מטרתן לפגוע באוכלוסיות מוחלשות, ואין בינן לבין תביעות סרק ולא כלום. שרת המשפטים עשתה שימוש לא ראוי בצורך להתקין אגרה מינימלית להגשת תביעה ייצוגית, ודרכה מנסה לפגוע אנושות בכלי חשוב של אכיפה אזרחית על ידי הטלת אגרה דרקונית".

 

לקריאת הידיעה באתר דה מרקר לחצו כאן

שתפו
Please reload