“המשפטון“, מאי 2018

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

"המשפטון", מאי 2018

28/05/2018

עדכון חודשי בענייני משפט חברתי וקהילתי, המחלקה המשפטית, עמותת "ידיד" 

 

שלום וברוכים הבאים למשפטון מאי 2018!  

מה בתפריט?

  • חדשות משפטיות, טיפים משפטיים ואחרים בתחומי הטיפול של העמותה (לשמור וליידע את המתנדבים...)

  • עדכונים על תיקים בטיפולנו – דוגמאות לתיקים שמטופלים על ידי המחלקה המשפטית, כדי שתוכלו להעביר אלינו פונים עם מקרים דומים וכדי שנוכל ללמוד מהנסיון המשותף שלנו.

  • תזכורת על סוגיות שאנחנו מנסות לקדם – במסגרת עתירות, מכתבים עקרוניים וכו' – כדי שתוכלו לתרום מהנסיון שלכן, להפנות אלינו פונים שהמקרה שלהם מתאים לעתירה או פנייה בנושא וכדי שתוכלו להציע עוד דברים אם אתן רואות משהו שעולה מהשטח ולדעתכן צריך טיפול מערכתי.

שלכם באהבה,

המחלקה המשפטית

--------------------------------------------------------------------------------------------------חדשות ועדכונים משפטיים

הפעם הסקירה שלנו כוללת אמנם רק שני חידושים, אבל מדובר בחידושים משמעותיים ביותר שיהיו  מאד שימושיים בעבודה השוטפת. אז, הכנו בשבילכם סקירה ממצה (גם אם מעט ארוכה למרות שהשתדלנו לקצר) ומי שרוצה מוזמן/ת לקרוא את המסמכים המלאים (הם נמצאים בקישור כאן)  תהנו!

 

פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה: תמיכה משפחתית או מעמותת סעד אינה שוללת הבטחת הכנסה

ביום 17.5.18 ניתן פסק דין תקדימי ששינה את ההלכה בנוגע לתמיכה כספית מהמשפחה או מעמותות סעד לגבי חוק ה"ה (עב"ל 17457-08-14). בפסק הדין (שניתן בהרכב מורחב, בראשות השופטת סיגל דוידוב-מטולה) נקבע כי: "תמיכה משפחתית או קהילתית, הניתנת מנדיבות לב וללא תמורה בצידה, אינה "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה, וזאת ללא תלות בדרך בה היא ניתנת, במידת קביעותה ובייעודה". המשמעות היא שבעקבות פסק הדין, מי שמקבל סיוע כספי מהמשפחה שלו או מעמותות שונות, יוכל עדיין להיות זכאי להבטחת הכנסה. מעבר לשינוי ההלכה ולהשפעה העצומה שלו, מדובר בפסק דין מהפכני ומרגש בשינוי התפיסה שהוא מביא עמו. על קצה המזלג, ועד שתקראו את כל 70 העמודים, הנה כמה אמירות חשובות שכדאי לשים לב אליהן בפסק הדין:

 

הקצבה שהמדינה נותנת פשוט לא מספיקה לקיום בסיסי: פסק הדין סוקר נתונים מדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי וקובע כי "נתונים אלו שנאספו על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו, מלמדים כי גם לאחר קבלתה של גמלת הבטחת הכנסה, חלק גדול ממקבליה זקוקים לסיוע נוסף לצורך הישרדות אנושית וסיפוק צריכהם הבסיסיים ביותר – מזון, דיור ובריאות".  

 

הגיע הזמן שהמדינה תגדיר מהו הרף הנחוץ לשם קיום בכבוד ומה היא עושה כדי להבטיחו: לפני 12 שנים במסגרת עתירה נגד קיצוץ גובה הקצבאות (בג"ץ מחוייבות), המדינה טענה שהיא מבטיחה את הזכות לקיום בכבוד ברשת ביטחון שלמה מלבד הקצבאות. בית הדין קובע שעבר מספיק זמן מאז ושום דבר לא נעשה ולא השתנה. הנתונים בשטח מעידים שאין "רשת ביטחון" שמבטיחה קיום בכבוד (רחוק מכך, אנחנו מקום ראשון במדדי העוני), ואין שום סטנדרט או הסבר למה המדינה עושה כדי להבטיח קיום בכבוד. בית הדין מפנה לדוח חריס ולנייר עמדה של עו"ד יעל כהן רימר במסגרת המועדון המשפטי של "ידיד" שקיים דיון מיוחד בנושא כדי להראות שכבר קבעו מדד לקיום בכבוד במסגרת הליכי חדלות פרעון, ועכשיו צריך לאמץ אותו גם לגבי מה שהמדינה צריכה לתת כדי לשמור עליו.

 

בית המשפט יכול וחייב להתערב בחקיקה בתחום של קיום בכבוד: בית הדין מכיר בחסמים של אנשים הנזקקים לגמלה למצות את הזכויות שלהם, ומציין שלא צריך לחכות שהם יוכיחו פגיעה בזכות שלהם לקיום בכבוד. מעבר לכך שזה כבר ברור שהזכות לקיום בכבוד דה פקטו לא מוגנת, זה התפקיד של בתי המשפט לבדוק ולוודא שהמדינה פעלה כמו שצריך כשקבעה את המינימום הבסיסי המוגן והבטחתו.

 

לא רמאים ולא נצלנים: בתשובה לנסיון המוכר לצייר את מי שמבקש גמלה כנצלן או רמאי, בית הדין משיב שזה פשוט לא נכון. הנתונים הסטטיסטיים מלמדים כי מרבית המקרים אינם כאלו, וההגיון הפשוט הוא שאף אחד לא יבחר להיזקק לגמלה שאינה דרושה לו בהתחשב בבירוקרטיה ובפיקוח הנלווה לה. מעבר לזה, בית הדין קובע, כי גם אם נניח שקיימים מקרים של ניצול לרעה, אין סיבה לקביעה גורפת בהתבסס עליהם: "הדבר לא יכול לשקול מול הסיכון הממשי של פגיעה בזכות החוקתית לקיום אנושי בכבוד במקרים רבים אחרים".

 

התערבות המדינה בתוך היחסים המשפחתיים: בית הדין עומד על החדירה למרחב המשפחתי שכרוכה בבחינת הסיוע שניתן ללא תמורה, וקובע שיש בכך פגיעה בפרטיות ובאוטונומיה שעולה כדי פגיעה פסולה בכבוד האדם. מעבר לכך, בית הדין מציג את החשיבות בעזרה ההדדית ואת הערכים הנלווים לה, ומדגיש שלכולנו, כחברה, יש אינטרס דווקא לשמר ואפילו לעודד  אותם.

 

זהו, באמת על קצה המזלג, כדאי מאוד לקרוא, מדובר בפסק דין שמבין את המציאות שאנחנו מכירות היטב מהשטח, מתמודד באופן אמיץ עם טענות המדינה ועושה שינוי אמיתי. להרחבה ולקישור לפסק הדין 

לחצו כאן  וכאן  וכאן 

 

דוח מבקר המדינה בנושא מקבלי הבטחת הכנסה

בהמשך לפסק הדין של בית הדין הארצי, חשוב להכיר גם את דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כשבועיים בנושא מקבלי הבטחת הכנסה, שחושף את המציאות הבלתי אפשרית של מי שנזקק לקצבאות קיום מהמדינה. רוב הדברים שכתובים בדוח מוכרים וידועים לנו מהעבודה בשטח (חלק מהדוח גם מבוסס על מידע ומסמכים שהעברנו מהנסיון של כולנו), אבל הוא כולל נתונים חדשים (ומדהימים) שממחישים את עומק והיקף הבעיות, למשל:

הדוח קובע באופן ברור שגם מי שמקבל את מלוא הקצבה וההטבות הנלוות לה נמצא מתחת לקו הקיום בכבוד לפי מחשבון חריס** ואפילו מתחת לקו העוני (!): "משפחה הנאלצת להסתמך רק על גמלת ה"ה עלולה להגיע לידי חרפת רעב, לשקוע בחובות הולכים וגדלים, לרבות מזון ותרופות. ילד שגדל במשפחה כזאת יתקשה מאוד לצאת ממעגל העוני". שוב, זה ממש לא חדש ובטח שלא מפתיע אף אחת מאיתנו, אבל יש כאן הכרה חשובה בכך שמה שהמדינה נותנת לא מספיק לקיום בכבוד. מעבר לכך, זו פעם ראשונה שגוף מטעם המדינה עושה שימוש במחשבון חריס לא רק בהליכי פשט"ר או צו תשלומים אלא בהתייחס לתמיכה שהמדינה צריכה לתת כחלק מהחובה שלה להבטיח את הזכות לקיום בכבוד.  כך, שמהבחינה הזאת, יש כאן אמירה משמעותית.

 

** למי ששואל את עצמו מה זה מחשבון חריס – נזכיר שלפני כשנתיים וחצי התפרס דוח של ועדה שהוקמה על ידי כונס הנכסים הרשמי בעניין "בחינת תוכנית הפירעון בהליך פשיטת רגל". הוועדה בחנה כמה כסף צריך להשאיר למי שנמצא בהליך של פשיטת רגל, כדי להתקיים בכבוד וכמה נשאר כדי לשלם לנושים. למעשה, הוועדה בחנה מה המינימום שנחשב "קיום בכבוד" במדינת ישראל. מהדוח הזה שבינתיים אומץ על ידי כונס הנכסים הרשמי, נותר מחשבון שאליו מכניסים את הנתונים על המשפחה, ולפיו רואים כמה הם צריכים כדי להתקיים בכבוד.  

 

מי האנשים שנזקקים לסיוע של המדינה? 50% ממקבלי ה"ה בעלי פחות מעשר שנות השכלה, 51% ערבים; 45% בני 50 ומעלה; ומחצית הם אנשים שכבר שנים נמצאים מחוץ לשוק העבודה. 33% ממקבלי ה"ה הם אנשים עם מוגבלויות. אלא, שכמעט מחצית  (47%) מתוך מי ששירות התעסוקה קבע שיש להם מוגבלות לא פנו לקבל נכות בביטוח הלאומי. אף אחד לא הפנה אותם, ולא סייע להם למצות את הזכויות שמגיעות ומתאימות להם. הנתון הזה מחזק את החשיבות של מיצוי זכויות אקטיבי שיסייע לאנשים לגלות מה הזכויות שלהם, מודל שאנחנו כבר עובדות לפיו  ו"ידיד" גם מקדמת כיום בפיילוטים נוספים.

 

אין מספיק השקעה בפיתרונות אמיתיים שיאפשרו לאנשים להשתלב בשוק התעסוקה - לפחות 81% ממקבלי ה"ה ב- 2016 לא קיבלו אף כלי תעסוקתי, שיעזור להם להתמודד עם החסמים שמונעים מהם להשתלב בשוק העבודה (שפה, השכלה, הכשרה, גילו או מוגבלות).

 

הרבה אנשים שזקוקים לסיוע פשוט לא מקבלים את מה שמגיע להם -  36% מהזכאים לה"ה בכלל לא ממשים את הזכות שלהם; 55% (יותר מחצי!) ממקבלי ה"ה כלל לא מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים ברווחה. בנוסף מציינים בדו"ח שרבים מקרב מקבלי ה"ה אינם מנצלים את ההטבות הנלוות לקבלת הקצבה ואינן מקבלים סיוע במיצוי זכויותיהם.

 

עדכונים על תיקים בטיפולנו – איזה תיקים כדאי להעביר למחלקה המשפטית?

 

פונה ממרכז קרית מלאכי - סיוע רטרואקטיבי בשכר דירה שנשלל לא בצדק

פונה בת 78 שמתקיימת מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, פנתה למרכז הזכויות בקרית מלאכי לאחר שנתיים שבמהלכן היא ומשפחתה מנסים להבין מדוע שללו לה את הזכאות לקבל סיוע בשכר דירה. שנתיים שהם כותבים מכתבים שזוכים להתעלמות או במקרה הטוב לתשובות לא ברורות, שנתיים שמעבירים אותם מרשות לרשות ושנתיים שהיא  נשארת להתקיים מקצבה בלבד בלי הסיוע שמגיע לה ממשרד הבינוי והשיכון. עד היום אין תשובות ברורות לסיבת השלילה. באופן לא רשמי, אמרו להם שזה קשור להחלטה של משרד הפנים לגבי המעמד שלה בארץ, מה שגרם לכך שבמערכת של משרד הבינוי והשיכון הופיע שהיא אינה זכאית לסיוע.

בעקבות פנייה שלנו, הסיוע הוחזר מיד. אלא, שהבקשה לקבל סיוע רטרוקאטיבי נדחתה ללא נימוק. פנינו שוב למשרד הבינוי והשיכון והסברנו שמלכתחילה לא היה מקום לשלול את הסיוע. על כן, ההוראות בנוהל שמגבילות את תשלום הרטרו לשלושה חודשים בלבד אינן רלבנטיות במקרה זה, ויישומן בנסיבות האלו מוביל לעוול ולפגיעה בזכויות הפונה. החודש, קיבלנו תשובה שהוחלט לאשר סיוע רטרו בגין 21 חודשים, והפונה קיבלה 20,917 ₪ שמגיעים לה.

 

פונה ממרכז רמת גן - רכישת דירה בדיור הציבורי לפי תנאי מבצע ושמאות משנת 2011

לפני כשמונה שנים, הפונה התחיל בהליך רכישה של הדירה הציבורית בה התגורר כל חייו. אלא שאז, החליטו בעמידר שהוא בכלל פולש ואינו זכאי לגור בדירה, ובוודאי שלא לרכוש אותה. במשך שנים עמידר ניהלה נגד הפונה הליכים משפטיים בנסיון להוציא אותו מהדירה. בסופו של דבר (הוא הגיע עד לעליון) הוא ניצח, ונקבע שהוא זכאי לגור בדירה. אלא שכשהוא ביקש להמשיך בהליך הרכישה שהופסק לא באשמתו, אמרו לו שהוא צריך להתחיל הכל מהתחלה לפי המצב היום ולפי מחיר הדירה היום.

פנינו למשרד הבינוי והשיכון והסברנו שבנסיבות העניין החריגות, אין סיבה שהפונה יסבול את הנזק שכרוך בעיכוב שנגרם לו בגין ההתנהלות הפסולה של עמידר. לאחרונה, קיבל הפונה תשובה שבקשתו אושרה – הוא זכאי לרכוש את הדירה לפי תנאי המבצע הקודם (שזה אומר גם חישוב מענק מותנה לפי ותק משמעותי בהרבה) ולפי השמאות משנת 2011.

 

עת"מ 67881-03-18 ב.ש נ' משרד הבינוי והשיכון (פונים ממרכז אשדוד)

במשפטון הקודם עדכנו שהגשנו לפני הפסח עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם הורים לחמישה ילדים שמשרד הבינוי והשיכון דחה את בקשתם לסיוע, בטענה שאינם עומדים בתנאי סף של "חסר דירה". מדובר במקרה קיצוני, של משפחה שמתקיימת מקצבת נכות ועמדה בפני פינוי בגלל שלא היה לה כסף לשלם שכירות. בתחילת החודש הגענו לדיון שהתקיים בפני כב' השופטת אגמון גונן.

בשיחה עם העותרים לפני הדיון, הסברנו מה הולך להיות, ואמרנו שיש אפשרות (שזה מה שקורה בדרך כלל) שהשופטת תתמקד בכך שההחלטה לא מנומקת ותחזיר לוועדה לדון בעניין שלהם שוב. זה מעצבן וזה עוד זמן, אבל ברוב המקרים זה אומר שיש סיכוי שיאשרו את הבקשה ב"מקצה שיפורים" שניתן להם. אלא שאז קרה משהו מפתיע – השופטת בחרה שלא ללכת בדרך הקלה, היא מכירה את התמונה הרחבה ונמאס לה מהחלטות לא מנומקות ומחוסר השקיפות של ועדת החריגים. לכן, ובניסיון לעשות 'טיפול שורש' היא הורתה למדינה להגיש דוח שיסקור החלטות ועדות החריגים, בנסיון למפות את אופן קבלת ההחלטות של הוועדות האלה.

 

אנחנו כרגע ממתינות לדוח של המדינה ולפי התוכן שלו נחליט כיצד להגיב ולהתקדם.   אנחנו מאוד מקוות שהבחינה היסודית והמעמיקה הזאת תוביל לשינוי אמיתי ורוחבי בטווח הרחוק.  אבל, לזמן הזה שחולף, יש מחיר מבחינת העותרים, שבינתיים נשארו ללא סיוע. במקרה הזה, בגלל הנסיבות החריגות, ראש העיר, הרווחה ומרכז הזכויות שלנו בידיד התגייסו כדי למנוע את הפינוי ולמצוא פיתרון חלופי שלא יותיר את המשפחה והילדים ברחוב, אלא שמדובר בפיתרון זמני בלבד שלא יחזיק מעמד ללא העזרה של משרד השיכון.

 

שיהיה רק טוב. 
המחלקה המשפטית

 

שתפו
Please reload