לקראת יום הדיור הציבורי בכנסת עמותת “ידיד“ מציגה עדכון לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

לקראת יום הדיור הציבורי בכנסת עמותת "ידיד" מציגה עדכון לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

10/07/2018

העדכון כולל: תיקונים מיידיים, קנסות על אי עמידה בלוחות זמנים ואיכות התיקונים והפעלת מוקד חירום בחגים ובסופי שבוע 

 

לקראת יום הדיור הציבורי המצויין על ידי הכנסת הגישה הבוקר עמותת "ידיד" הצעת חוק המתקנת ומעדכנת את חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי ובאה לעגן את זכויותיו לקבלת שירות מקצועי ובזמן סביר וכן לשמור על זכויותיו מפני דרישות תשלום בלתי סבירות של החברות המשכנות. הצעת החוק באה לחזק את מעמדם של הדיירים המתגוררים בדיור ציבורי וזאת לאחר שבמהלך החודשים האחרונים ביצעו בעמותת "ידיד" מעקב אחרי התנהלות החברות המשכנות (ובמיוחד חברת עמידר) בכל הנוגע לביצוע של תיקונים ושיפוצים בדירות הדיור הציבורי. במהלך הבדיקה התברר כי במקרים רבים קבלני המשנה אותם מפעילות החברות המשכנות אינם עומדים בלוחות הזמנים שנקבעו להם על ידי מפקחי החברות, העבודה שהם מבצעים הינה ברמה מקצועית ירודה ובמקרים רבים מתקיימים אף דיווחי שקר אשר גורמים בסופו של תהליך למצג שווא.

 

בדברי ההסבר של הצעת החוק כותבות עורכות הדין נירה שלו והדס דגן-קסטן (בתמונה) כי לפני עשרים שנה בדיוק חוקק חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (חוק גוז'נסקי) אשר בא לשמור על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי ולקבוע את חובותיהן של חברות הדיור הציבורי כלפיהן. למרות הוראות החוק, המצב בפועל הוא שבמקרים רבים החברות אינן עומדות בחובותיהן והשוכרים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה, כאשר הם מתקשים להתנהל מול החברות ולקבל מהן מענה. הקושי הזה מתעצם, מטבע הדברים, למעשה, על אף ההגנות (החלקיות) שמעניק החוק, רבים מדיירי הדיור הציבורי אינם מצליחים לממש את זכויותיהם מול החברות. מצב זה בא לידי ביטוי במצבים בלתי נסבלים, כאשר החברות אינן עומדות במועדים בעניין תיקון ליקויים, ושוכרים נאלצים בלית ברירה, להמשיך לגור במשך חודשים ארוכים ואפילו שנים, בדירות עם ליקויים חמורים ואף מסכני חיים.

 

פערי הכוחות בין החברות לשוכרים באים לידי ביטוי גם בחוסר שקיפות והגינות בכל הנוגע לדרישות תשלום וחובות. כך, חרף הוראות החוק, שוכרים לא מקבלים מידע או שמקבלים מידע חלקי ולא ברור לגבי דרישות תשלום וחוב. כמו כן, במקרים רבים, החברה מתחילה בגביית חובות נטענים לאחר השתהות של שנים ארוכות מה שפוגע מאוד ביכולת של הדייר להתמודד עם דרישות החוב.

 

לאור האמור, ועל מנת להגן על זכויות השוכרים בדירות הציבוריות, מתייחסת הצעת החוק ל-3 נושאים עיקריים:

(א) מועדים להשלמת תיקונים תוך הבחנה בין תיקונים רגילים לתיקונים דחופים;

(ב) תרופות בגין אי תיקון ליקויים;

(ג) מסירת מידע והתנהלות החברות במקרים של דרישת תשלום וחוב.

 

הצעת החוק קובעת בין השאר:

א. מועדים להשלמת תיקונים:

כאמור, חרף הוראות החוק, חברות אינן עומדות במועדים לעניין תיקון ליקויים, ובמקרים רבים פניות של שוכרים בעניין זה עולות בתוהו. המצב הזה חמור במיוחד כאשר מדובר בליקויים חמורים, שלא מאפשרים שימוש רגיל בדירה ואף מהווים סכנה בריאותית ובטיחותית. על כן, מוצע לקבוע כי החברה חייבת לתקן ליקויים חמורים באופן מיידי,  ולא יאוחר מ- 24 שעות ימים מהמועד שנודע לה על הצורך בתיקון הליקוי. מוצע לקבוע כי ליקוי חמור הוא ליקוי המהווה סכנה בריאותית ו/או בטיחותית ו/או מהווה הפרעה של ממש לשימוש הרגיל בדירה.

 

בכל הקשור לליקוי רגיל שאינו חמור, מוצע לקבוע כי ביצוע התיקון יושלם בתוך זמן סביר שלא יעלה על 30 יום.

 

בנוסף, מוצע לקבוע כי החברות המשכנות יפעילו מוקד חירום שיפעל בשבתות, חגים ומועדים ויתן מענה לתקלות הדורשות תיקון דחוף.

 

ב. תרופות בגין אי תיקון ליקויים:

מוצע כי החברות ישלמו לשוכר פיצוי יומי בגין כל יום איחור, כאשר הסכום יקבע בתקנות על ידי השר, בהתאם לסוג הליקוי וחומרתו, ובכל מקרה לא יפחת מ-500 ₪ בעבור כל יום איחור.

 

בנוסף, בדומה להוראות חוק השכירות והשאילה, מוצע לקבוע כי במקרה שהחברה לא תשלים את התיקון במועדים הקבועים בחוק, השוכר יהיה רשאי לבצע את התיקון בעצמו ולדרוש מהחברה החזר הוצאותיו. כמו כן, מוצע לאפשר לשוכר לתקן את הליקוי בעצמו ולהפחית את עלות התיקון מדמי השכירות ואף להימנע מתשלום שכר הדירה עד לתיקון הליקוי על ידי החברה, כאשר מדובר בליקוי חמור שאינו מטופל במסגרת סד הזמנים קבוע בחוק.

 

ג. מסירת מידע והתנהלות החברות במקרים של חוב נטען:

בשל פערי הכוחות בין השוכר לחברה, השוכר נמצא פעמים רבות במצב של חוסר מידע ואי ודאות לגבי תשלומים ודרישות חוב. כך, לעיתים, נדרשים שוכרים לשלם חוב נטען מבלי שיש להם את מלוא הפרטים, ומופעל עליהם לחץ לשלם את החוב מבלי שיש באפשרותם להבין את מקורו. יתרה מכך, לעיתים נתקלים השוכרים לראשונה בדרישת החוב כאשר היא כבר כוללת הוצאות גבייה ועלויות נוספות מבלי שנמסרו התראות קודמות. בנוסף, במקרים רבים כאשר שוכרים מבקשים להסדיר חובותיהם, ניסיונותיהם עולים בתוהו – בייחוד כאשר החוב יצא מתחומי החברה לעו"ד חיצוני, והאחרון מתנה את ההסדר בתנאים בלתי אפשריים לרבות הסדרת שכר הטרחה.  על כן מוצע:

  1. להבהיר שפירוט התשלומים בחוב יכלול פרטים שיסייעו לשוכרים להבין ולהתמודד עם דרישת החוב לרבות: מועד היווצרותו, רכיבי החוב השונים ובכלל זאת פירוט ריביות והוצאות גבייה.לפיכך מוצע כי במקרה של התראה חוזרת, יצויינו גם מועדי התראות קודמות שנשלחו לשוכר.

  2. לעגן את את זכותו של השוכר לנהל מו"מ עם החברה בנוגע להסדרת החוב ולהגיע להסדר, ככל שהשוכר חפץ בכך, וזאת גם במקרים שבהם התיק הועבר לעו"ד חיצוני וללא קשר לדרישת שכ"ט והוצאות עוה"ד. באופן זה, שכר הטרחה וההוצאות המשפטיות לא יהוו חסם בפני הגעה להסדר החוב המקורי מול החברה. יצויין כי לרשות החברה ועוה"ד, עומדים אמצעי גבייה אחרים על פי חוק, כך שאין הצדקה למנוע הסדרת קרן החוב אשר עשויה להוות עילה לתביעת פינוי, אך בשל דרישת תשלום שכ"ט והוצאות.

  3. לקבוע כי אי תשלום שכר דירה בשל הפרת החברה את חובותיה לתיקון ליקויים, לא יהווה הפרה יסודית, ולא ישלול מהשוכר או מדייר ממשיך זכויות לפי חוק זה.

ד. איסור על גביית חובות בשיהוי

במקרים רבים נמנעות החברות מגביית חובות או משתהות במשך שנים רבות בהפעלת הליכי גבייה, ונוקטות בהליכים אלה לראשונה זמן רב לאחר היווצרות החוב. מדובר במצב בלתי תקין המעמיד את השוכר, בשל הזמן הרב שחלף במצב שבו יתקשו להתמודד עם טענת החוב. יתוין כי, למרות שתקופת ההתיישנות לפי הדין האזרחי היא 7 שנים, אין זה סביר שחברה לדיור ציבורי תשתהה בפתיחת הליכי גביה ועל כן מוצע כי במקרה של שיהוי של שלוש שנים ומעלה ממועד היווצרות החוב, לא תוכל החברה לנקוט בהליכי גבייה.

 

לקריאת הצעת החוק במלואה לחצו כאן

שתפו
Please reload