קבלן לא מוסר דירות לזכאי עמידר כי הם “לא נורמטיביים“, עמותת ידיד: גזענות מהסוג הבזוי ביותר

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

קבלן לא מוסר דירות לזכאי עמידר כי הם "לא נורמטיביים", עמותת ידיד: גזענות מהסוג הבזוי ביותר

חברת "דקלי פסגות", שמכרה את הדירות למשרד השיכון, טענה כי נאמר לה שהדירות יאוכלסו במשפחות "נורמטיביות" והגיע "סוג אחר של דיירים". עמותת ידיד: גזענות מהסוג הבזוי ביותר

 

חברת בנייה מסרבת למסור למשפחות הזכאיות לדיור ציבורי דירות שעמידר ומשרד השיכון רכשו עבורן — כך נודע ל"הארץ". החברה, "דקלי פסגות", הודיעה למדינה כי לא תסכים שהדיירים יקבלו את הדירות, מפני שטרם חתימת החוזה עמה נאמר לה כי הן יאוכלסו במשפחות "נורמטיביות" ובפועל הגיע ״סוג אחר של דיירים״. בחברה טענו כי "עוני מעולם לא הווה סיבה לפסילת דייר זה או אחר, אך האנשים שהגיעו מתאפיינים בתכונות אחרות לגמרי" וכי "יתר הדיירים שרכשו דירות סירבו לקבל אותן לאחר ששמעו מי הדיירים". ברקע לכך ישנה התנגדות מצד דיירים אחרים למסירת הדירות. המדינה כבר שילמה לחברה על הדירות, והמשפחות היו אמורות לעבור לגור בהן לפני חצי שנה.

דיירת בבניין: "ברור שאנחנו לא רוצים אותם פה, אני לא צריכה להסביר למה, זה ברור"אחד הדיירים בבניין אמר ל"הארץ" כי המתגוררים בו רכשו דירות יוקרתיות וכי זכאי הדיור הציבורי יורידו את ערכן. דייר אחר אמר: "אנשים שמעו שיש פה עמידר אז הם פחדו לקנות... יש הבדל בין שכונה לשכונה, את מוכנה לשלם מיליון וחצי בשביל לגור במקום טוב". 

מקורות המעורים בפרטי הפרשה אמרו ל"הארץ" כי הנימוק של "דקלי פסגות" לחזרתם מההסכם הוא שהדיירים איימו לבטל את חוזי הרכישה שלהם אם זכאי הדיור הציבורי יעברו לגור בבניין, וטענו כי הם חוששים מפשיטת רגל. החברה לא השיבה לפניות "הארץ" בנושא.

 

ב–2016 הודיעה חברת עמידר לתשע משפחות הזכאיות לדיור ציבורי בשל מצבן הכלכלי הקשה כי רכשה עבורן דירות בפרויקט מגורים חדש ברחוב מוטה גור בעכו, וכי יוכלו לעבור אליהן עד סוף 2017. בפרויקט היו אמורים להתגורר רוכשים פרטיים לצד זכאי הדיור הציבורי. בתחילת 2018 החלו המשפחות הזכאיות לדיור ציבורי להבין כי לא ייכנסו לדירות שנרכשו עבורם, בעוד שהרוכשים הפרטיים עברו להתגורר בדירותיהם. במשרד השיכון ובחברת הבת שלה עמידר פתחו במשא ומתן עם החברה בדרישה שתאפשר למשפחות להיכנס לדירות, ובימים האחרונים הציבו לה אולטימטום. המשרד הודיע לחברה כי עליה למצוא עבור המשפחות דירות באותו שווי או יותר בעכו אשר יהיו מקובלות עליהן ועל המשרד — או שתתיר להן לעבור לדירות שנרכשו עבורם. אם לא תעשה זאת, בתוך 45 יום המדינה תפנה לבית המשפט.

 

"מדובר בגזענות מהסוג הבזוי ביותר", אומר המשנה למנכ"ל עמותת "ידיד" המסייעת לאחת המשפחות, רן מלמד. "לא ייתכן שקבלן המוכר דירות יקבע לרוכשים מי יגורו בדירות הללו, בין אם מדובר בדיור ציבורי או לחלופין דירות בשכירות ארוכת טווח. העובדה כי גם הקבלן וגם דיירים שקנו דירות בבניין מסרבים לשכן בו דיירי דיור ציבורי מראה את פרצופם המכוער של הישראלים. כאלה שמדברים על שוויון וצדק כל עוד אינם מתגלים בחצר המשותפת (מה שמכונה NIMBY — not in my back yard)".

 

ישנים במטבח

משפחת אנטכלי מעכו היא אחת הנפגעות מהתנהלות החברה. המשפחה, בת שבע נפשות, מתגוררת כבר 15 שנה בדירת עמידר ישנה בת 50 מטרים. האם אמל, בת 41, מספרת כי ילדיה, בני 11 ו–14, ישנים על מיטת קומותיים ליד המקרר במטבח. לפני כשנתיים הודיע להם משרד השיכון כי הם ירכשו עבורם דירה חדשה בפרויקט. "היינו מאושרים, רק אחרי הבת החמישית שלי קיבלנו זכאות לדירה גדולה יותר", אומרת אמל. "אנחנו חיים בדירה עם עובש ונזילות, בקושי מצליחים לשרוד שבע נפשות בחמישים מטר וכל מה שחיכינו זה להיכנס לדירה החדשה. הבטיחו לנו ארבעה חדרים מאה מטר עם מרפסת".

 

הסימן הראשון לכך שהחלום עומד להתנפץ הופיע בחודש ינואר. אמל הגיעה עם בעלה אמין למקום וביקשה לראות את ביתה החדש. לדבריה, מנהל העבודה במקום אמר לה: "אין לי עניין איתך, לא מכרתי לך שום דבר. את לא תקבלי דירה פה כי את דיירת של דיור ציבורי ואתם מורידים לנו את הערך של הדירות. תלכי תדברי עם עמידר הם הבטיחו לך שהם נותנים לך דירה, אני לא נותן דירות לעמידר".

 

אמל מספרת כי נפגעה עמוקות. "הרגשתי כמו מצורעת. כאילו יש לי איזה מחלה רק בגלל שאין לי כסף לקנות בית וצריכה את עזרת הדיור ציבורי ככה מגיע לי שיתייחסו אליי", היא אומרת. בחודש שעבר בעלה לקה בהתקף לב ועבר צנתור. "הכל בגלל המצב הנפשי שלנו", היא מסבירה. "אני בסך הכל רוצה לתת חיים נורמליים לילדים שלי. עוני זה לא מחלה, בטח שלא מדבקת".

ביוני האחרון, בעקבות פנייה שלה למשרד השיכון קיבלה אמל הודעה כי "העיכוב בקבלת הדירות נובע מהחלטת הקבלן. משרדנו נמצא במשא ומתן עם הקבלן על מנת לפתור את הבעיה. משרדנו המחוזי ייצור עמכם קשר כאשר הדירות יתקבלו".

 

אמל יצרה קשר טלפוני עם אחד מבעלי החברה, מוסא נעים. "הייתי אמורה לקבל בית במוטה גור 3, רציתי לברר איתך למה עד עכשיו לא קיבלנו את הדירות האלה?", אמרה לו. בתגובה השיב מוסא: "למה אני צריך לתת לך את הדירה? אני לא מכרתי לך דירה אני לא מכיר אותך". אמל המופתעת הסבירה: "אני קיבלתי אותה מעמידר והייתי אמורה להיכנס דרך עמידר", וזה הגיב: "עמידר צריכים לפנות דרך משרד השיכון, אני לא מכיר אותם ואני לא מכרתי להם דירות, אני לא רוצה לתת להם דירות לעמידר".

בשיחה טלפונית נוספת התעקשה אמל ואמרה לקבלן: "אתה לא מעוניין שדיור ציבורי ייכנס אלייך לבניין כי זה יוריד לך מהערך של הבניין". מוסא לא הכחיש את הדברים בשיחה ואמר: "כן, מי את בכלל, איך את פונה אליי? אני מכיר אותך? אני עובד איתך? מכרתי לך משהו?".

 

עמותת "ידיד" פנתה ליועץ המשפטי של משרד השיכון והודיעה כי בכל תביעה שתוגש בנושא היא תצטרף כידיד בית המשפט. "החשש הגדול שלנו הוא כי לא מדובר במקרה חד פעמי אלא בכדור שלג שילך ויגדל", אומר מלמד ל"הארץ". "אנחנו קוראים למשרדי השיכון והמשפטים כמו גם לוועדת הכלכלה של הכנסת לשנות את החוק כך שכל מקרה שכזה יגרור אחריו קנסות כה כבדים על הקבלנים והיזמים שהם יחשבו פעמיים לפני שהם מסרבים להעמיד את הדירות לרשות הזכאים להם. אנו גם מתכוונים להקים מערכת דיווח ורשימה שחורה של קבלנים ויזמים שאינם מוכנים לאכלס דירות בדיירי דיור ציבורי מתוך ביטחון גמור כי בסופו של יום רובו של הציבור הישראלי יסרב לרכוש דירות מקבלנים או מחברות קבלניות גזעניות", הוא מוסיף.

 

מחברת עמידר מסרו כי הם "רואים בחומרה רבה את התנהלות הקבלן, המנוגדת להסכם הרכישה ומצרים על העיכוב במסירת הדירות לזכאי הדיור הציבורי". בחברה הוסיפו: "כשטובת הזכאים לנגד עינינו, הודיעה החברה לקבלן כי אם בתוך לוח זמנים מוגבל לא ימסרו הדירות, או שימצא פתרון המניח את דעתם של משרד הבינוי והשיכון, תוגש בקשה לבית המשפט לאכוף על הקבלן את ההסכם. אנו מקווים שצעד זה יתייתר".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 לצפייה בקובץ PDF לחצו כאן וכאן

 

שתפו
Please reload