עוד חשיפה של עמותת “ידיד“ מספר הממתינים לדיור ציבורי זינק בשנתיים האחרונות ב-50%

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

עוד חשיפה של עמותת "ידיד" מספר הממתינים לדיור ציבורי זינק בשנתיים האחרונות ב-50%

בשנים האחרונות החל משרד הבינוי והשיכון לרכוש דירות לדיור ציבורי, אך מספר המשפחות שעומדות בקריטריונים המחמירים לקבלת דירה רק הולך וגדל — וההיצע אינו מספיק

 

מספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי עלה בשנתיים האחרונות ב–50% ומסתכם היום ב–3,698 משפחות, על אף שמשרד הבינוי והשיכון רכש בשלוש השנים האחרונות כ-2,000 דירות חדשות למערך הדיור הציבורי. בשנים קודמות כמעט שלא נרכשו דירות לצורך זה.

 

לפי נתוני המשרד המתפרסמים לראשונה, ושנמסרו בתגובה לבקשת חופש המידע שהגישה עמותת "ידיד", ב–2016 המתינו לדיור ציבורי כ–2,500 משפחות, ב–2017 נרשמו כ-3,200 ממתינים, והשנה גדל המספר בכ-500 משפחות נוספות. כמו כן, יותר מ–20 אלף משפחות נוספו בשלוש השנים האחרונות למעגל הזכאים לסיוע בשכר דירה: בעוד שבשנת 2014 היו 145 אלף משפחות שלא נמצאו זכאיות לדיור ציבורי אלא לסיוע בשכר דירה, בשנת 2017 טיפס הנתון ל-165 אלף משפחות. זאת בנוסף לכ-24 אלף זכאים של משרד הקליטה לדיור ציבורי, הממתינים בתור זכאות נפרד. 

 

 

בשנים אלה לא שונו הקריטריונים הנוקשים לדיור הציבורי, הכוללים ברשימת הזכאים רק משפחות חסרות דירה, ובהן משפחות חד־הוריות, שלהן שלושה ילדים לפחות ושמתקיימות מקצבת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה, וכן נכים העונים לתנאים מחמירים. אף שבמשרד השיכון החלו בשנים האחרונות ברכישת דירות, מספר המשפחות העניות העומדות בקריטריונים המחמירים רק הולך וגדל. "אנחנו בקרב בלימה, מוסיפים עוד ועוד דירות, אבל לצערנו מספר האנשים הנזקקים במדינת ישראל שצריכים סיוע גדל והאוכלוסייה לא נהיית חזקה יותר", אומר ל"הארץ" בכיר במשרד הבינוי והשיכון בתגובה לעלייה החדה במספר הממתינים לדיור הציבורי.  לדבריו, "הסיבה השנייה לעלייה היא מיצוי זכויות שאנחנו עושים. הקמנו מוקד טלפוני שבו ניתן לברר את הזכאות, כך שיותר אנשים מודעים לזכויות שלהם. סיבה נוספת לעלייה במספר הזכאים היא שוועדת החריגים מאשרת יותר מקרים".

 

בעמותת "ידיד" מסתכלים בדאגה על הנתונים, המעידים כי קצב רכישת הדירות על ידי הממשלה אינו מדביק את הפער אלא רק הולך וגדל. כך, במרכזי הזכויות של העמותה חל השנה גידול של כ-13% במספר הבקשות שמוגשות לקבלת זכאות לדיור ציבורי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

"אנו סבורים כי גידול זה נובע בין השאר מהעובדה שהרבה יותר אנשים נקלעים למצבי עוני ומצוקה כלכלית עקב יוקר הדיור להשכרה, והעובדה כי מספר העובדים במשרות המשלמות הכנסה נמוכה יחסית גדל", אומר סמנכ"ל העמותה, רן מלמד.

 

לפי דו"ח העוני האחרון שפורסם, שיעור המשפחות העובדות שחיות בעוני נמצא במגמת עלייה. לפי הדו"ח, ב-58.6% מהמשפחות העניות בשנת 2016 ההורים עבדו, לעומת 55.6% ב-2015.

 

ההערכה היא כי העלייה בשיעור העוני בקרב משפחות עובדות נובעת מכך שגם כאשר ההורים עובדים במשרה מלאה, הם מרוויחים שכר נמוך מאוד. בנוסף, שיעור המשפחות החד־הוריות שחיות בעוני עלה מ-21.7% ב-2015 ל-26.1% בשנת 2016. עם זאת, חלה ירידה קלה בשיעור העוני הכללי בישראל. ב-2016 חיו בישראל 1.8 מיליון עניים — 18.6% מהמשפחות, לעומת 19.1% בשנה הקודמת.

 

בעמותת ידיד מזהירים כי אם הממשלה לא תחל ליישם את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להגדלה משמעותית של מספר הדירות הציבוריות, צפוי גידול משמעותי בהוצאה הממשלתית לסיוע בשכר דירה. בסוף חודש יולי אישרה הממשלה את תוכניתו של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, ובמסגרתה נקבע יעד ממשלתי שנתי של הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי בסך 7,200 דירות בכל שנה בעשור הקרוב, ובסך הכל תוספת של 72 אלף דירות בסוף התהליך. לצורך בחינת דרכי יישום התוכנית הוקם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק, שהוטל עליו לגבש בתוך 60 יום המלצות לגבי דרכים להגדלת המאגר ואופני המימון. מדובר בתוכנית שאפנית, שאם אכן תיושם, תוכל להוביל לשינוי דרמטי בדיור הציבורי בישראל.

 

בתוך כך, אתמול הודיע משרד הבינוי והשיכון כי מכרז ראשון נסגר בבאר יעקב לבניית דירות במסגרת "מחיר למשתכן", שיכללו גם דירות עבור הדיור הציבורי. המכרז עבור 1,259 יחידות דיור בעיר הסתיים בהצלחה, ו–31 דירות בפרויקט יוקצו לדיור הציבורי.

 

ואולם, גם בערים אחרות ממתינים לדיור ציבורי. ענת אלמועלם (40) ושלושת ילדיה נמנים עם המשפחות הממתינות לדיור ציבורי ביבנה. כבר שבע שנים מחכה המשפחה, שנים שבהן הבת (11.5) חלתה בסרטן ושני הבנים אובחנו עם בעיות התנהגות. אלמועלם מתקיימת מקצבת מזונות של 3,200 שקלים ומסיוע בשכר דירה בגובה של 3,100 שקלים.

 

"עם קצת יותר מ–6,000 שקלים בחודש אני מנסה להתקיים עם שלושה ילדים, זו מלחמה בלתי נגמרת", היא אומרת. "כבר שנים שאנחנו מתחננים לדיור ציבורי, לקורת גג, שלא נפחד כל יום שיעיפו אותנו מהבית. הסיוע בשכר דירה זה כמו אקמול לסרטן. יש לי כל כך הרבה הוצאות, אני בפיגורי תשלום על החשמל, מסים ומה לא, ואני נאבקת כל חודש לשלם. יש לי חברות במצב שלי שמפחדות להגיע לזנות, אנחנו במצב מאוד קשה. בית נותן לך כבוד, ביטחון, עוזר לך לקום בבוקר ולתת את המיטב מעצמך. אני לעצמי כבר לא דואגת אלא לילדים שלי, שלהם לפחות יהיה עתיד טוב יותר". בנה הבכור של אלמועלם בן 17, וכאשר יגיע לגיל 21 היא תאבד את זכאותה לדיור ציבורי אם לא תקבל דירה עד אז. "מה המדינה רוצה? לעודד אותי להביא עוד תינוק לעוני? כמה זמן נחכה?" היא שואלת.

 

"הממשלה מתעלמת ממיליון אזרחים שאינם יכולים לרכוש דירה וגם מתקשים לשלם שכירות בכוחות עצמם", אומרים בפורום הדיור הציבורי. "רשימת הממתינים לדיור ציבורי רק הולכת וגדלה, כי הממשלה בעקביות בוחרת להתעלם מבעיית הדיור האמיתית של אלה שבאמת לעולם לא יוכלו לרכוש דירה — הקשישים, האמהות החד־הוריות, הנכים, ניצולי השואה. האנשים שמובילים את המדיניות מובילים אותנו לאסון חברתי. ישראל מדורגת בתחתית של המדיניות המערביות מבחינת אחוזים של דיור ציבורי, כאשר באירופה הממוצע הוא 12% ובארץ יש פחות מ-2%".

 

לקריאת הכתבה בעיתון הארץ לחצו כאן

 

 

 

 

 

שתפו
Please reload