מה שמגיע!!! הזכות להישאר בבית

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

מה שמגיע!!! הזכות להישאר בבית

מהן הזכויות של 'דייר ממשיך' בדיור הציבורי, וכיצד לממש אותן? 

החוק קובע כי בנים ובנות של זכאי הדיור הציבורי רשאים להמשיך ולהתגורר בדירת הוריהם לאחר שההורים נפטרו או עברו למוסד סיעודי | מי נחשב 'דייר ממשיך', כיצד מגישים בקשה ומה חשוב לדעת? |הטור השבועי המשותף לדבר ראשון ועמותת "ידיד"

 

מתן התגורר עם אמו בדירת דיור ציבורי משנת 1999, כשהיה בן 10 בערך. לפני כשנה אמו נפטרה, וזמן קצר יחסית אחרי שהסתיימה השבעה הגיעו נציגי חברת הדיור הציבורי הממשלתית, והודיעו לו כי עליו לפנות את הדירה. הוא הגיש בקשה להכיר בזכאותו להמשיך לגור בבית היחיד שיש לו מאז שהוא ילד, אבל הבקשה שלו נדחתה, ובמקביל הוא כבר קיבל תביעה לפינוי וגם לתשלום חוב. מתן הגיע אלינו יחד עם השכנות שלו, שהן למעשה המשפחה היחידה שנותרה לו, כדי להבין מה הזכויות שלו במצב כזה.

 

אחת השאלות המרכזיות והחשובות בתחום הדיור הציבורי הוא זכותם של בנים ובנות לדיירים בדיור הציבורי להמשיך ולהתגורר בבית בו נולדו ובילו את ימי ילדותם. מי נחשב דייר ממשיך בדיור הציבורי? מתי דייר ממשיך יהיה זכאי להמשיך לגור בדירה הציבורית? ומה הזכויות של דייר ממשיך בדירה ציבורית? על כל אלה בטור השבועי שלנו.

 

מי נחשב 'דייר ממשיך'?

סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי קובע שדייר ממשיך הוא קרוב משפחה של זכאי לדיור הציבורי (בן זוג לרבות ידוע בציבור, ילד, נכד, הורה או מי שהזכאי היה אפוטרופוס שלו), אשר התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד שבו נפטר הזכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי.

 

מתי 'דייר ממשיך' יהיה זכאי להמשיך לגור בדירה הציבורית?

עד שנת 2009 העניק חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי זכאות לדייר ממשיך כאמור להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית, כאשר הדייר הזכאי המקורי  נפטר או עבר להתגורר במוסד סיעודי. בשנת 2009 תוקן החוק, לרעה, ונקבע שדייר ממשיך לא יהיה רשאי להמשיך לגור בדירה הציבורית לאחר שהדייר המקורי נפטר או עבר למוסד סיעודי. זאת, למעט מצב בו ה'דייר הממשיך' עומד בעצמו בתנאי הזכאות לקבלת דיור ציבורי (שאף הם צומצמו במסגרת גזירות התקציב בשנים (2002-2003).

 

בנוסף, נקבעו הוראות מעבר לפיהן מי שהתגורר בדירה הציבורית בתאריך בו תוקן החוק (1.8.2009) וכן במשך 4 שנים רצופות לפני שהדייר החוזי נפטר או עבר למוסד סיעודי,  יהיה זכאי להמשיך להתגורר בדירה הציבורית.

 

למעשה בפני 'דייר ממשיך' (לפי ההגדרה לעיל) יש שני מסלולים לקבלת זכאות להמשיך לגור בדירה הציבורית:

  • עומד בעצמו בתנאי הזכאות לקבלת דירה בדיור הציבורי (התנאים מוסדרים בנוהל הקצאת דירות בשכירות בדיור הציבורי, שניתן לעיין בו באתר משרד השיכון);

  • התגורר בדירה הציבורית בתאריך הקובע (1.8.2009) ולפחות 4 שנים ברציפות בסמוך לפני מועד פטירת הדייר המקורי או לפני שעבר למוסד סיעודי. לפי הוראות נוהל הסדרת זכויות של דיירים ממשיכים (מפורסם באתר משרד הבינוי והשיכון), הרציפות לעניין זה אינה נגרעת בשל העדרויות קצרות וארעיות במהותן כגון שירות מילואים או אשפוז לטיפול רפואי.

מי שאושרה זכאותו להמשיך לגור בדירה הציבורית כ'דייר ממשיך'  – זכאי להמשיך לשלם את אותו שכר הדירה ששילם הדייר החוזי למשך השנתיים הראשונות למגוריו בדירה כ'דייר ממשיך'.

 

כיצד מגישים בקשה לקביעת זכאות כ'דייר ממשיך'?

בהתאם לנוהל של משרד הבינוי והשיכון, וועדה מחוזית בחברה לדיור ציבורי היא המוסמכת לבדוק ולהחליט בבקשות לקביעת זכאות כ'דייר ממשיך'. על כן, יש להגיש את הבקשה לקביעת זכאות כאמור באמצעות החברה איתה נחתם במקור ההסכם לקבלת הדירה הציבורית. לטופס הבקשה חשוב לצרף את כל המסמכים הרלבנטים אשר מעידים על מגורים בדירה בתקופה הרלבנטית ו/או על עמידה בקריטריונים לקבלת דיור ציבורי. בין המסמכים שרצוי לצרף  – מסמכים המעידים על תשלומי חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, מכתבים שהגיעו על שמו של המבקש לכתובת הבית – מכתבים ממשלתיים, צווי מילואים, צילום תעודת זהות ועוד.

 

שימו לב – על מנת לבחון את מגורי המבקש בדירה הציבורית בתקופה הרלבנטית, הוועדה המחוזית מסתמכת על דוחות ביקורי מעגל (דוחות שמבוססים על ביקורים שעורכים נציגי החברות המשכנות בדירות הציבוריות). אלא שכפי שנקבע שפסקי דין רבים, הדוחות האלו לא תמיד מהימנים ולעיתים אינם משקפים את המציאות. לכן, במקרה שהוועדה דחתה את הבקשה, אנחנו ממליצות לדרוש ממנה לקבל את נימוקי החלטתה וכן את העתקי דוחות המעגל עליהן הסתמכה.

 

הבקשה נדחתה? יש אפשרות לערער לוועדה עליונה במשרד הבינוי והשיכון

ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית לוועדת אכלוס עליונה של משרד הבינוי והשיכון. לשם כך, יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף כל המסמכים התומכים בבקשה. הגשת הבקשה מבוצעת באמצעות חברת הדיור הציבורי, וחשוב לבקש העתק חתום של הבקשה, כדי שיהיה אפשר לעקוב אחר החלטה. חשוב מאוד לפרט בערעור את כל הטענות ולצרף מסמכים התומכים בבקשה כולל אסמתכאות המעידות על מגורי המבקש בדירה הציבורית בתקופה הרלבנטית (לדוגמא – אישור מרשם אוכלוסין, מכתב מעו"ס, תלושי שכר מהתקופה הרלבנטית, מסמכים מגופים רשמיים שנשלחו למבקש בשנים הרלבנטיות לכתובת הדירה הציבורית ועוד). במידת הצורך, מרכזי הזכויות של עמותת ידיד מציעים סיוע בהכנה מלאה של הערעור לוועדת אכלוס.

 

הערעור נדחה? זה לא הסוף, ניתן לעתור לבית המשפט

ניתן להגיש עתירה על החלטת ועדת האכלוס לדחות את הערעור. את העתירה יש להגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

 

שימו לב…

מי שלא יוכר כזכאי להמשיך בדירה הציבורית כ'דייר ממשיך' יידרש לפנות אותה תוך 9 חודשים מהיום שבו נמסרה לו הודעה ממשרד הבינוי והשיכון בדבר אי זכאותו. מי שלא הוכרה זכאותו, ולא יפנה את הדירה ייחשב כ'פולש' לדירה ותוגש נגדו תביעה בבית משפט שלום לפינוי הדירה ובדרך כלל גם לתשלום בגין חוב שכר דירה. במקרה זה, יש אפשרות להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום שקיבלת את כתב התביעה.

חשוב לדעת – יש אפשרות לקבל סיוע משפטי בחינם מהמדינה, לצורך הגשת עתירה על החלטת ועדת אכלוס או לצורך הגנה נגד תביעת פינוי כאמור, וזאת בכפוף למבחן הכנסות ומבחן סיכוי משפטי.

-------------------------

עו"ד נירה שלו היא מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד".

לקבלת סיוע בנושא דיירים ממשיכים בדיור הציבורי ובכלל בכל הנוגע לזכויותיכם, אתם מוזמים ליצור קשר דרך הקו החם של עמותת "ידיד" שמספרו 1-700-500-313

 

שתפו
Please reload