“המשפטון“

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

"המשפטון"

13/01/2019

עדכון חודשי בענייני עריכת דין קהילתית, המחלקה המשפטית, עמותת "ידיד" - ינואר

 

 

שלום וברוכים הבאים למשפטון הראשון לשנת 2019!  

מה בתפריט?

חדשות משפטיות, טיפים משפטיים ואחרים בתחומי הטיפול של העמותה (לשמור וליידע את המתנדבים...)

עדכונים על סוגיות שאנחנו מנסות לקדם שלא במסגרת טיפול בתיקים פרטניים – כדי שתוכלו לתרום מהנסיון שלכן, להפנות אלינו פונים שהמקרה שלהם מתאים לעתירה או פנייה בנושא וכדי שתוכלו להציע עוד דברים אם אתן רואות משהו שעולה מהשטח ולדעתכן צריך טיפול מערכתי.

עדכונים על תיקים בטיפולנו – דוגמאות לתיקים שמטופלים על ידי המחלקה המשפטית, כדי שתוכלו להעביר אלינו פונים עם מקרים דומים וכדי שנוכל ללמוד מהנסיון המשותף שלנו.

שלכם באהבה,

המחלקה המשפטית

 

עדכונים וטיפים משפטיים

זכותה של אישה גרושה או פרודה שגרה בסמוך לבן הזוג לשעבר לקבל הבטחת הכנסה בנפרד 

לאחרונה נתנו ייעוץ  למרכז רהט לגבי פנייה של אישה שהיא חלק ממשפחה פוליגמית שבסופו ניתנה לה זכאות להבטחת הכנסה. בעקבות הסיפור האופטימי הזה, שבסוף הסתדר במכתב וטיפול פשוט יחסית, ומאחר שמדובר בסיטואציה שכיחה במרכז הזכויות ברהט, חשבנו שכדאי לעשות סדר בנושא הזכות של נשים שגרות בסמוך לגרוש או לפרוד שלהן לקבל הבטחת הכנסה בנפרד ממנו:

אישה נשואה במשפחה פוליגמית: מי שנמצאת בנישואים פוליגמיים, תקבל הבטחת הכנסה כחלק מהתא המשפחתי המורחב, בהתאם ל"נוהל משפחות מורחבת" של המוסד לביטוח לאומי (מצ"ב). זאת אומרת, שמבחן התעסוקה ומבחן ההכנסות צריכים להתקיים בכל אחד מבני המשפחה (כך לדוגמא, אם נרשם סירוב לאחת הנשים, תישלל הזכאות למשפחה כולה).

  1. אישה נפרדת: תקנות הביטוח הלאומי מכירות במספר מצבים בהם על אף שמדובר בנשים נשואות, הן זכאיות לקבל הבטחת הכנסה בנפרד מבן הזוג שלהן. מדובר בנסיבות ספציפיות (לדוגמא - בן הזוג בכלא מעל 30 יום;  חשש לפגיעה גופנית; לא מנהלים משק בית משותף ויש פס"ד למזונות), שרק אם עומדים בהם, אז אפשר לקבל הבטחת הכנסה בנפרד וללא קשר לבן הזוג.

  2. אישה נפרדת שגרה במתחם המשפחה של הבעל: מדובר בסיטואציה קשה שייחודית בעיקר לאוכלוסייה הבדואית (בעיקר בנגב) – נשים שאינן מנהלות משק בית משותף עם הבעל או הגרוש ואינן מקבלות ממנו כל תמיכה, אך אינן יכולות לעזוב את מתחם המשפחה (של הבעל), לרוב מאחר שלא רוצות לאבד את הילדים (בהתאם לדין השרעי). בשל המגורים המשותפים, המוסד לביטוח לאומי מותיר את האישה וילדיה ללא הבטחת הכנסה. בשנים האחרונות, המרכז ברהט, בעזרת סיוע של המחלקה המשפטית, מטפל במקרים כאלו באמצעות פניות חריגות למוסד לביטוח לאומי. לפני כשנה, ניתן גם פסק דין של בית הדין הארצי שאישר הבטחת הכנסה לאישה כנפרדת למרות שהיא נשארה לגור במתחם של בעלה, וקבע שהמגורים באותו המתחם אינם מעידים בהכרח על ניהול משק בית משותף (עבל (ארצי) 10368-06-15 אלזיאדנה נ' המוסד לביטוח לאומי).

חשוב לציין שהסיטואציות לעיל אמנם ייחודיות בעיקר לאוכלוסיה הבדואית, אבל יש מקרים נוספים פחות שכיחים גם באוכלוסיה הכללית, בהם למרות שהאישה גרה עם בן הזוג שלה, קיימת הצדקה לבחון את זכאותה להבטחת הכנסה בנפרד ממנו. כך לדוגמא, במקרה שטופל על ידי עו"ד נעה בק, מנהלת מרכז ידיד ברמת גן, הביטוח הלאומי אישר באופן חריג הבטחת הכנסה לאישה חרדית כנפרדת, למרות שהיא מתגוררת עם בעלה, וזאת בשל נסיבות חריגות שקשורות במצבו הנפשי הקשה וחוסר שיתוף פעולה מצד הבעל.  

 

תקנות חדשות - פטור מאגרה למקבלי סיוע משפטי גם בבימ"ש לענייני משפחה ובערכאות הדתיות

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה בסוף חודש יולי תקנות במסגרתן ניתן פטור אוטומטי מתשלום אגרת בית משפט לבעלי דין המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי בהליך שבו הם מיוצגים על ידו. ההסדר הזה קיים כבר שנים רבות בבית המשפט האזרחי ובבתי הדין לעבודה, והתקנות החדשות מחילות אותו גם על בתי המשפט לענייני משפחה ועל הערכאות הדתיות. המשמעות היא שמעכשיו מי שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי לא יצטרך לשלם אגרה כשהוא פותח את ההליך, גם בבית משפט לענייני משפחה וגם בערכאות דתיות.

 

תיקון נוסף חשוב, מורה לערכאות להכיר בקבלת קצבת הבטחת הכנסה, בהכרזה כפושט רגל או בהכרזה כחייב מוגבל באמצעים - כראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה (בדומה לתקנות הקיימות בבית המשפט האזרחי). מדובר בתיקון מבורך וחשוב, אבל חשוב להבין שהוא עדיין לא מעניק פטור אוטומטי במקרים אלו וגם לא קובע אוטומטית שאין יכולת כלכלית, כך שבעל/ת הדין צריך להגיש בקשה לפטור מאגרה ולהוכיח את מצבו/ה הכלכלי. 

 

חובות לרשות השידור

כמו שעדכנו במשפטון קודם, המדינה ממשיכה לגבות חובות אגרת טלויזיה שנוצרו לפני ביטול האגרה בשנת 2015. אנחנו מקבלות פניות רבות מהמרכזים בנושא הזה, ובמקביל לייעוץ פרטני ממשיכות לטפל גם ברובד העקרוני. אז, בעקבות תשובה שקיבלנו לאחרונה, אנו מדגישות מה אפשר לעשות במקרים של חוב לרשות השידור:

אם טרם נפתח בגין החוב תיק הוצל"פ: הטיפול בחוב הוא מול המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. המרכז לגביית קנסות מאפשר לשלם את החוב בסכום הקרן, וזאת תוך 3 חודשים מהרגע שהחייב קיבל איגרת בנושא. ניתן גם להגיש בקשה לפריסה לתשלומים בשל נסיבות חריגות.

אם נפתח תיק בהוצל"פ: הטיפול בחוב ממשיך להיות במערכת ההוצאה לפועל. ישנה אפשרות לבקש הנחה באמצעות משרד עוה"ד שמטפל מטעם רשות השידור בחוב. לפי רשות האכיפה והגבייה, סמכויות ההפחתה הן כדלקמן:

  1. מחיקה של עד 800 ₪ או עד 10% מהחוב, לפי הנמוך.

  2. מחיקה של עד 35,000 ₪ לחוב – בסמכות ועדת מחיקות מדרג ראשון - ממונה מנהל הגבייה (עו"ד נציג יועמ"ש) וחשב רשות האכיפה או מי מטעמו.

  3. מחיקה של בין 35,000 עד 50,000 ₪ לחוב – בסמכות ועדת מחיקות מדרג שני  - סמנכ"ל מנהל הגביה, חשב רשות האכיפה והגביה וממונה מנהל הגביה (עו"ד נציג יועמ"ש).

לפי תשובה שקיבלנו ברשות האכיפה והגבייה, הוועדה לעיל מתכנסת אחת לשלושה שבועות, והיא מוסמכת לדון בבקשות למתן פטור בהתאם לתקנות רשות השידור וכן בבקשות למתן פטור בנסיבות חריגות שאינן קבועות בתקנות רשות השידור.

 

חשוב מאוד שנכיר את האפשרויות לעיל ונעשה בהם שימוש במסגרת סיוע לפונים שמתמודדים עם חובות לרשות השידור. במקביל, אנחנו ממשיכות לדרוש את החלת ה'מבצע' של המרכז לגביית קנסות גם על תיקים שמתנהלים ברשות האכיפה והגבייה. כפי שכתבנו לרשות האכיפה והגבייה, אנו סבורות כי לא יעלה על הדעת שבגלל שכר טרחה לעורכי הדין וריביות שהתווספו לחוב, לא ניתן יהיה להחיל את מבצע ההנחות על החובות בהוצאה לפועל.

 

עדכונים על תיקים וקצת סיפורי הצלחה

הפעם ריכזנו כמה סיפורים שמציגים התמודדות של פונים ופונות מול התנהלות לא הוגנת ואף לא חוקית של רשויות בגביית חובות.

פונה ממרכז קרית מלאכי – "החייאת" הליך הפטר שבוטל בשל הטעיית החייבת

לפני כשנתיים הפונה הגישה בקשה להפטר במערכת ההוצאה לפועל. בדיון שנערך, רשם ההוצאה לפועל הורה לפונה להמציא את הבקשה גם לעיריית קרית מלאכי, בשל חוב ארנונה. כאן הדברים התחילו להסתבך – הפונה הגישה לאחראית על הגבייה בעירייה את הבקשה, שהתנתה את הסכמתם לבקשה בהסדרת החוב לעירייה. החתימו אותה על הסדר וגם דרשו ממנה לשלם שכר טרחה לעו"ד. הפונה שאינה בקיאה בהליכים משפטיים ולא הייתה מיוצגת, האמינה שזו הדרך היחידה לקבל הפטר, ועל כן במאמצים אדירים לוותה כסף מגורמים שונים ושילמה לעירייה. כשחזרה להוצאה לפועל לבקש להמשיך בהליך ההפטר, הבקשה נדחתה בשל זניחתה, וניתנה לה הזדמנות להתחיל את ההליך מחדש. מנהלת מרכז קרית מלאכי, יולנד אלוש, התעקשה – שההחלטה אינה צודקת. יולנד גם מכירה את הפונה, את הרקע הקשה שלה ואת המצב הנפשי והבריאותי שלה – והיא חששה שהיא לא תעמוד בזה. בזכות התעקשותה, עו"ד הדס דגן הכינה בקשה לעיון נוסף והסבירה שהפונה לא זנחה את ההליך, אלא שהעירייה הטעתה אותה ואף ניצלה את המצוקה שלה. לשמחתנו, רשם ההוצאה לפועל הבין את הנסיבות, הסכים "להחיות" את ההליך ואף דרש מהעירייה להשיב את הכספים שנתקבלו מהפונה. 

 

פונה מקרית מלאכי – ביטול דרישת חוב לאחר הליך הפטר

שוב מחלקת הגבייה בעיריית קרית מלאכי, הפעם היא המשיכה לשלוח מכתבי התראה ולנקוט הליכי גבייה נגד פונה שכבר קיבלה הפטר בהוצאה לפועל (למרות שצו הפטר בהוצאה לפועל פוטר את החייב מכל החובות שקדמו לצו, כולל חובות שמחוץ להוצאה לפועל (למעט חריגים)). רשמת ההוצאה לפועל דרשה מהעירייה לחדול מפעולותיה והביעה מורת רוח מהתנהלות העירייה, אבל זה לא עזר. רק לאחר פנייה נוספת של עו"ד הדס דגן, העירייה חדלה מפעולות הגבייה וגם השיבה לפונה את כל הכספים שהיא גבתה ממנה בגין החוב לאחר מתן ההפטר.

מקרים אלו הם דוגמאות לסיטואציות שכיחות מידי של פונים ופונות שמתמודדים עם דרישות חוב והליכי גבייה לא הוגנים ואף לא חוקיים. העובדה שמדובר בעירייה (ולא בנושה פרטי) ובתושבים מעוטי הכנסה שלה, והעובדה שנדרשה התערבות עו"ד לבטל את החוב –  מכעיסה אף יותר. 

 

פונה מחצור הגלילית – ביטול חלק מהחוב  למשרד השיכון ואישור רכישת דירה ציבורית

עוד סיפור של פונה שקיבל דרישת חוב לא מוצדקת. הפעם מדובר בחברה משכנת ובדייר דיור ציבורי שנדרש לפרוע חוב ישן בסך 42,000 ₪ כדי לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר מאז שנות ה- 90. הבעיה היא שמדובר בפונה נכה צה"ל שקיבל הלוואה ממשרד הביטחון לצורך רכישת הדירה, אך היא לא מספיקה לצורך פרעון החוב. כך שלמעשה הדרישה לתשלום החוב מונעת ממנו לממש את הזכות לרכוש את הדירה. עו"ד זהבית קורבר פנתה למשרד הבינוי והשיכון וטענה שמדובר בחוב שהתיישן ולכן אסור לגבות אותו, ובוודאי שלא ניתן להתנות את רכישת הדירה בפרעון שלו. בסופו של דבר, הוחלט להפחית את החוב לסך של 12,000 ₪. הפונה העדיף לשלם את הסכום הזה ולשים סוף לעניין, וכך קיבל אישור לרכוש את הדירה.

 

פונה מנתניה – מחיקת חוב ערבות במשכנתא

הפונה חתם ערבות למשכנתא שלקח אחיו, וזאת שלושה חודשים בלבד לאחר שעלה לארץ מאתיופיה. אחיו של הפונה לא עמד בתשלומי המשכנתא והבנק מימש את הדירה. למרות זאת, נותר חוב משכנתא, והבנק הגיש תביעה נגד הפונה ופתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. הפונה פנה למרכז ידיד בנתניה שנים רבות לאחר מכן, כשהחוב כבר עמד על סך של 167,000 ₪. עו"ד רבקי הינמן פנתה לוועדה הבינמשרדית לאנשים המתקשים בהחזרי משכנתא. מעבר למצבו הכלכלי הקשה של הפונה, טענה כי דין הערבות להתבטל בשל העובדה שהפונה חתם עליה בשעה שלא היה יכול להבין את משמעות החתימה ומבלי שקיבל כל הסבר מנציגי הבנק. מעבר לכך, טענה שהבנק הפר את החובות שלו כלפי הפונה כערב מוגן. בעקבות הפנייה הוועדה החליטה להפחית את החוב לסך של 15,000 ₪ שישולמו בתשלומים. הפונה שמח על האפשרות לשים סוף לפרשה זו וכן לסגירת תיק ההוצל"פ שמכביד על התנהלותו כבר שנים רבות. 

 

להתראות במשפטון הבא

 

 

 

 

 

 

 

 

שתפו
Please reload