לידיעת הקורא נתניהו: מי זכאי לסיוע משפטי חינם?

© כל הזכויות שמורות ל"ידיד מרכזי זכויות בקהילה" (ע"ר)

Proudly built on  Wix by the Wix Monster בניית אתרים בוויקס

לקבלת מידע על מרכזי הזכויות וימי קבלת קהל התקשרו 1-700-500-313

לידיעת הקורא נתניהו: מי זכאי לסיוע משפטי חינם?

סיוע משפטי חינמי אינו מנת חלקם של נאשמים פליליים בלבד — אלה הם הגופים שמציעים ליווי עורך דין בתחומי המשפט האזרחי, ללא תשלום

 

מקצוע עריכת הדין סובל לעתים מדימוי שלילי מאוד בקרב הציבור, עקב תפישה שלפיה רק אנשים בעלי אמצעים יכולים להשתמש במערכת המשפט לטובתם. עם זאת, רבים אינם מודעים לכך שהממשלה, לשכת עורכי הדין וכן עמותות שונות (שהבולטת שבהן היא עמותת ידיד) מעניקות סיוע משפטי בחינם גם בתחומי המשפט האזרחי, לעתים גם למבקשים שאינם עניים. "יש הרבה יותר זכאים מאשר כאלה שמודעים לזכות שלהם", אמרה בעניין אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים.

 

בנוסף לסיוע שניתן לנאשמים במשפט הפלילי שאינם יכולים להרשות לעצמם ייצוג של עורך דין בישראל, פועלים כמה גופים שמעניקים סיוע משפטי בתחומי המשפט האזרחי — ובהם משרד המשפטים, עמותת ידיד ולשכת עורכי הדין. הנה סקירה קצרה של התנאים לקבלת סיוע בתחום זה והאפשרויות של עורכי הדין שמעוניינים בכך להשתלב במערכי הסיוע של הגופים האלה.

 

משרד המשפטים: "מקסימום שירות במינימום ליטיגציה"

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל מאז שנות ה–70. המחוקק הסדיר את הנושא, וקבע כי יש להעניק סיוע משפטי על חשבון המדינה, בהתבסס על התפישה כי מדובר בשירות שהיא צריכה להעניק לאלה שזקוקים לו; ועל עיקרון השמירה על השוויון המשפטי, שמחייב שלכל הצדדים בהליך משפטי תהיה נגישות למערכת המשפט.

 

השנה פירסם לראשונה אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים דו"ח סיכום פעילות, שממנו עולה כי ב–2017 נפתחו 81.4 אלף תיקים של מבקשי סיוע, לעומת 74.5 אלף תיקים שנפתחו ב–2016. גם ב–2016 וגם ב–2017, 26% מבקשות הסיוע היו בתחום ההוצאה לפועל, 25% בתחום פשיטת רגל, 6% סיוע לניצולי שואה, 3% חובות לרשויות, 4% דיני עבודה ו–36% בתחומים אחרים.

 

באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מועסקים 120 עורכי דין ו–19 מתמחים. הסיוע מוענק לפי מבחני יכולת כלכלית וכן לפי תחום הנושא המשפטי שבגינו מבוקש הסיוע. בין מבחני ההכנסה: בחינת גובה ההכנסה של מגיש הבקשה ומשפחתו. כדי לקבל סיוע משפטי המבקש חייב להיות יחיד או משפחה של שלוש נפשות שגובה הכנסתה הוא עד 67% מהשכר הממוצע במשק, או משפחה גדולה יותר עם הכנסה נמוכה יותר.

עם זאת, יש גם תחומי משפט שבהם לא נבדקת הזכאות הכלכלית, והסיוע המשפטי של משרד המשפטים מסייע בו לכל מבקש — בין היתר במקרים הנוגעים לביטוח הלאומי, סיוע לניצולי שואה, סיוע למשפחות שכולות, סיוע לחושפי מעשי שחיתויות במקום העבודה ובתיקים של דיני עבודה.

 

על מנת להגיש בקשה לסיוע משפטי ממשרד המשפטים, יש למלא ולהגיש טופס בקשה שנמצא באתר האינטרנט של האגף, או לשלוח בקשה דרך דואר אלקטרוני. לאחר שליחת טופס בקשת הסיוע ייפתח תיק באגף הסיוע, ומגישי הבקשה יזומנו לפגישה עם עו"ד במחוז שבו הוגשה הבקשה (הסיוע המשפטי של משרד המשפטים מחולק לחמישה מחוזות: באר שבע, חיפה, ירושלים, מרכז וצפון). לאחר הפגישה עם עורך הדין, מתקבלת החלטה במחוז אם להעניק את הסיוע המשפטי למבקש. אם הוחלט כי המבקש עומד בתנאים — כתבי מינוי מועברים לעורכי דין חיצוניים, שממונים מטעם הסיוע המשפטי. אם ההחלטה היא לא להעניק סיוע — נשלח בדואר מכתב הסבר שבו מפורטות הסיבות לסירוב.

בהוצאות נושאת קופת המדינה. עורך דין שמבקש להצטרף למאגר עורכי הדין של הסיוע המשפטי של משרד המשפטים צריך למלא טופס מקוון באתר האגף, ולעמוד בהליך בחינה של ועדת המחוז הרלוונטי שאליו הוגשה הבקשה.

 

לפי תקנות הסיוע המשפטי, שכר הטרחה של עורכי הדין שמייצגים בסיוע המשפטי ישולמו על ידי המדינה. בין התעריפים שנקבעו: עבור לימוד עניינו של מבקש סיוע, עורך הדין יקבל 1,052 שקל; עבור ישיבת הוכחות ראשונה בבית המשפט, עו"ד יקבל 523 שקל; ועבור הגשת בג"ץ — 3,496 שקל.

 

הממונה על תחום החובות במחוז מרכז של הסיוע המשפטי, עו"ד מור אטיאס, סיפרה ל–TheMarker על מקרה שבו הסיוע המשפטי הצליח להביא למחיקת חוב לבנק: "אחד הפונים הגיע פיזית למוקד קבלת הקהל על מנת לקבל סיוע. אותו פונה חשב שהחובות שלו לבנק נאמדים בכמה מאות אלפי שקלים. תוך כדי בדיקת החובות על ידי עורכי הדין של הסיוע, התגלה שהחובות של אותו מבקש לבנק נאמדים במיליוני שקלים.

"עוד נמצא כי החוב צמח בגלל ריבית, ולאחר מכן התברר שהבנק לא עידכן את הריבית השנתית במשך 16 שנה. לאחר דין ודברים בין הסיוע המשפטי לבאי כוחו של הבנק, ולאחר בדיקה מצד הבנק, האחרון החליט למחול על החוב במלואו".

 

פלמור אמרה בנוגע לסיוע המשפטי: "המבחנים למתן הסיוע נקבעו בהחלטה ממשלתית. אני הגדרתי מחדש את המשימה בצורה אפקטיבית יותר — זולה למדינה, יעילה לציבור. כיום הדגש הוא לאו דווקא על מתן ייצוג לעוד אנשים והרחבת מעגל הזכאים לסיוע, אלא על ניסיון לזהות סוגיות עקרוניות ולקבל בהן החלטות שמשפיעות על קבוצה גדולה. פתרון לקושי בתחום הדיור הציבורי למשל חל על כולם, ולא רק על מי שנחשבים עניים מרודים. אני מעדיפה שנגיש בג"ץ עקרוני ונזכה בו, וכך ממילא יורחב מתן המענה לעוד קבוצות באוכלוסייה.

"יש הרבה יותר זכאים מכאלה שמודעים לזכות שלהם. האחריות שלנו היא לא לגייס עוד משאבים, אלא לעשות שימוש מושכל במשאבים שלרשותנו — תוך מתן מקסימום שירות במינימום ליטיגציה. בנוסף, התקציב של הסיוע המשפטי מהווה אתגר מתמיד בדיוני התקציב בינינו לבין האוצר".

 

עמותת ידיד: "לא עושים בדיקת זכאות כלכלית"

לצד הסיוע המשפטי שמוענק על ידי המדינה, יש גם גופים אזרחיים שמעניקים סיוע דומה. אחד מהם הוא עמותת ידיד, שהוקמה ב–1997. העמותה מפעילה מרכזי זכויות קהילה, שפרושים ב–24 מקומות בארץ. העמותה מטפלת בכ–30 אלף תיקים בשנה, והנושאים המרכזיים שהיא מסייעת בהם הם דיור ציבורי, משכנתאות, חובות שנובעים מקשיים כלכליים ופעולות מול הביטוח הלאומי (למעט ועדות רפואיות וזכויות עובדים).

 

המחלקה המשפטית של עמותת ידיד מונה שישה עורכי דין במשרה מלאה, בנוסף ל–40 עורכי דין שמתנדבים במרכזי הזכויות.

לדברי רן מלמד, המשנה למנכ"ל ידיד, "במקומות שהסיוע המשפטי של משרד המשפטים לא מטפל — אנחנו בהחלט יכולים להיכנס לתמונה. אנחנו לא עושים בדיקת זכאות כללית. בעבר הפרופיל של רוב הפונים אלינו היה יוצאי בריה"מ לשעבר. היום הפרופיל השתנה, וכ–45% מהקליינטים מגיעים ממעמד הביניים — עניים עובדים, שרוב בקשות הסיוע שלהם נוגעות לנושאי דיור וחובות עקב קשיים כלכליים".

 

מלמד הסביר כי "כדי לבקש מהעמותה סיוע, יש לגשת לאחד ממרכזי הזכויות, ואז נערכת בדיקה של הנושא המשפטי. לפי הצורך נפנה למחלקה המשפטית שלנו. לפעמים הפונה רק צריך עזרה בסבך הביורוקרטיה הישראלית, הוא לא צריך עו"ד, אלא מישהו שינהל בשבילו משא ומתן".

עמותת ידיד משתפת פעולה עם חברת מתחמי העבודה לעורכי דין, Partners & CO. חלק מעורכי הדין ששוכרים מתחם עבודה דרך החברה נותנים סיוע משפטי דרך ידיד.

 

לשכת עורכי הדין: "כלי שיקום תדמיתי"

ב–2002 הקימה לשכת עורכי הדין את "שכר מצווה", אגף הפרו־בונו של הלשכה. לדבריהם, התוכנית מטפלת בכ–20 אלף פונים בשנה. ההבדל בין התוכנית של הלשכה לעמותות אחרות הוא שהתוכנית מעמידה ייצוג משפטי מלא, החל מבקשת הסיוע ועד מתן פסק הדין. גורם עיקרי להבדל הזה הוא שלשכת עורכי הדין מממנת את ביטוח האחריות המקצועית שניתן לעורך דין שלוקח על עצמו טיפול בתיק כלשהו במסגרת שכר מצווה — דבר שיש לו השלכות כלכליות לא מבוטלות.

עו"ד אריאל שוורץ, לשעבר ממונה מחוז תל אביב בתוכנית שכר מצווה וכיום בעל משרד פרטי שממשיך להתנדב בתוכנית, אמר ל–TheMarker כי "קודם כל צריך להבין שמתן סיוע משפטי הוא כלי שיקום למקצוע שסובל מתדמית ירודה בקרב הציבור".

לגבי ההבדלים בין שכר מצווה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמר כי "הסיוע במשרד המשפטים מיועד רק למי שנפלט ממעגל העבודה, בשכר מצווה מי שנמצא בשוק העבודה יכול להיות זכאי. התוכנית מעניקה סיוע למי שמשתכר בקירוב עד השכר הממוצע בשוק ואף מעליו".

שוורץ הסביר כי עורכי דין שמעוניינים להצטרף לתוכנית יכולים למלא טופס שנמצא באתר הלשכה, וכך להצטרף למאגר עורכי הדין שמעניקים שירותים משפטיים בהתנדבות.

כשנשאל מהן נקודות התורפה של הסיוע המשפטי שניתן למעוטי יכולת, באופן כללי, הוא אמר כי "לרוב הפוקוס הוא על מבחני הכנסה, להבדיל מבדיקה משפטית. לא בוחנים מי זקוק באופן בהול לסיוע, מי נמצא במצוקה. אין מיקוד בשאלות המשפטיות שעולות ואין התמקדות בשאלה של חשיבות ציבורית. לדוגמה, גופי סיוע לא מבחינים בין אישה מוכה ללא מוכה. בין נגמל סם לבין מי שלא — אין התמקדות בסיפור האישי".

 

לקריאת הכתבה באתר דה מרקר לחצו כאן

שתפו
Please reload